.

שאלות ותשובות מסדנת סודות העיכול

תמלול פאנל השאלות והתשובות שנערך לאחר סדנת סודות העיכול.

 

 

שאלה לגבי צום ללא צום.


תשובה:
הצום ללא צום. לאנשים מסוימים שיש להם רגישות נוראית, זה חשוב מאוד, כדאי לכם לשמוע את זה, אנשים שיש להם רגישות נוראית לכמעט כל דבר שהם אוכלים, יש הרבה כאלה היום והם מעלים במשקל בגלל הסיבות שמניתי בהרצאה על אלרגיות מזון שגורמות להשמנת יתר ועלייה במשקל, אנשים כאלה לפעמים חייבים להפסיק לאכול אוכל כי הם לא יודעים כבר מהו המזון שגורם להם לבעיות. לכן הצום עוזר להם, אבל מכיוון שהצום גורם לכבד שומני, כשהוא נעשה יותר מיום אחד או יומיים, ומכיוון שהגוף מתחיל להיות מורעל כשאנחנו מפרישים את כל חומצות השומן עם הרעלים מומסי-השומן וכל הרעלים האלה מגיעים לכבד יחד עם השומנים והוא לא יודע מה לעשות כי אין לו תזונה כדי להמיר את הרעלים, כפי שלמדתם בסדנה על טיהור הרעלים, אנחנו צריכים הרבה-הרבה חומרים חיוניים כדי לטהר רעלים – המצב הזה הוא מסוכן. הדרך שמצאתי להימנע מהמצב הזה והוכיחה את עצמה קלינית אצל הרבה מטופלים עד כה הייתה במצבים האלה הרגישים ביותר של מערכת עיכול שאינה מתפקדת ולא מסוגלת לתפקד וגם השמנת יתר ו/או מקרים של מחלות כרוניות מתקדמות, אפילו סרטן, במצבים האלה אני משתמש בצום ללא צום. כלומר, המטופל או המטופלת לא אוכלים דבר אבל מקבלים המון נוטריאנטים וגם מקבלים קלוריות היפואלרגניות, כ-400-600 קלוריות ליום שכל קלוריה באה עם מסה של נוטריאנטים, בסוגים של אבקות רפואיות ותוספים תזונתיים שנותנים להם את כל מה שהם צריכים בלי האלרגיות, בלי המזונות. ופתאום אנחנו רואים את כל התועלת שאפשר להפיק מהצום בלי הנזקים שבאים איתו. אנשים שעשו זאת הורידו במשקל מהר מאוד בלי להרגיש אובדן אנרגיה, יכלו לתפקד, להבדיל מצום שאי-אפשר לתפקד - כשעושים צום של כמה ימים או כמה שבועות חייבים להיות במיטה כל הזמן - אפשר להמשיך בחיים נורמאלית והמשקל יורד כל-כך מהר כשצריך ומערכת החיסון נרגעת. זאת הדרך המהירה ביותר, אני לא ממליץ עליה לכל אדם, אבל יש מקרים שבהם היא מתאימה ביותר ומי שרוצה את החומר, את הידע, כלומר את הפרוטוקול אני אשמח לתת לכם אותו, הוא לא בחוברת, אני אשמח לתת לכם אותו במיוחד אם אתם מטפלים מכיוון שאני מאמין שכשעושים משהו קיצוני, אפילו אם זה צום ללא צום, אפילו אם הוא פחות קיצוני מכל צום שעשיתם, אפילו אם הוא פחות קיצוני מללכת למקדולנד'ס, סליחה, אסור לי להזכיר שמות של חברות... ללכת למסעדות מזון-מהיר – עדיין יש פה אחריות קלינית מסוימת למי שעושה משהו חריף כזה, ולכן וטוב שהוא יהיה במגע עם מטפל כלשהו, כשאנחנו נפנה אנשים למטפלים דרך האתר אחרי הסמכה הם יידעו את הכלים והם יוכלו להיות בתקשורת תמידית עם הפציינטים. המטופלים שלי שולחים לי אימייל כל בוקר כשהם עושים את הצום ללא צום. אני לא חייב לקרוא את הכל או להגיב, אני רואה במהרה שהכול בסדר. יש קריטריונים שהם צריכים לכתוב לי, שורה או שתיים לגבי מה האנרגיה שלהם, איך הם מרגישים, האם יש להם איזה שהם מיחושים חדשים או תלונות כלשהן או אם מרגישים טוב – שייתנו לי מידע. הם כותבים את זה בשורה או שתיים וכל יום הם מוסיפים עוד שורה ועוד שורה לאותו מסמך, כך שתמיד יש לי גם את ההתקדמות. ואחרי חודש הם עושים זאת או שישה שבועות, יש לי את כל המידע בדף אחד ולפעמים אני מגיב אם צריך וככה אני יודע שהכול בסדר, גם אם זה נעשה ממחקר. כך אני מאמין שכולכם צריכים לעשות במצבים האלה. זה פשוט וזה אחראי. למרות שהצום ללא צום, מהניסיון שלי עד כה, הרבה יותר בטוח מהרבה טיפולים שאנשים עושים בימינו כשהם מקבלים תרופות רעילות, שאנחנו יודעים עד כמה הן מזיקות לעשרות אלפי אנשים כל שנה. אפשר להשיג את האבקות לפרוטוקול בארץ ומי שרוצה לדעת איך להשיג אותן שישלח אימייל דרך האתר. 

 
 

איך יוצאים?


תשובה:
איך יוצאים מהצום ללא צום? זה חלק חשוב מאוד ויוצאים ממנו בצורה מאוד הדרגתית, מוסיפים מזון אחד כל פעם ליומיים-שלושה, עושים את זה ממש בהדרגה וזה דבר שמתחיל בירקות מאוד פשוטים, מתחיל בדיאטת מונו שלוקחים רק מזון אחד כל פעם ואחר-כך מוסיפים עוד קצת ובסוף מגיעים לפירות, אחרי הירקות הפשוטים מוסיפים ומגיעים לפירות ואחרי שהתרגלנו לפירות וירקות במשך שבועיים-שלושה אפשר להתחיל להוסיף קטניות, דגנים, אגוזים, שקדים, זרעים - בצורה הדרגתית. זכרו נא, שכל המזונות המורכבים, כל השקדים, אגוזים למיניהם והזרעים למיניהם, הקטניות והדגנים – לא אוכלים את אותו אחד כל יום. נותנים מנוחה למערכת החיסון, כדי שלא תגיב עוד ועוד ותיצור תגובות... החלבון הוא בעוכרנו כשהוא בא בצורה מרוכזת וכשאוכלים את אותו חלבון כל יום. סויה כל יום, תירס כל יום. אפילו תוספי תזונה מסוימים שהם מלאים בהרבה חומרים תזונתיים והרבה חלבונים שעל סמך זה הם נמכרים – אפילו הם, מכיוון שאנחנו לוקחים אותם כל יום בדבקות רבה, יש סיכון שנפתח תוך כמה שבועות רגישות חיסונית ואלרגיות להם. לכן כאלה כדאי לקחת אולי פעם בשבוע ולא כל יום, ולאנשים מסוימים אולי אפילו אף פעם.

 

האם אלרגיות של עונת המעבר קשורות גם לאלרגיות של מערכת העיכול?


תשובה:
במידה מסוימת כן, אבל במידה מסוימת לא. מה שאנחנו נחשפים אליו דרך דרכי הנשימה, כמובן שמשפיע על מערכת החיסון בצורה גלובאלית, כמו שמה שאנחנו אוכלים אותו יכול להשפיע עלינו בצורה גלובאלית. אבל בהקשר של טיפול במערכת העיכול אנחנו רק יכולים להפחית את התגובה החיסונית על-ידי זה שכל מערכת החיסון צריכה לעבוד פחות. כשאנחנו מייצרים ציטוקינים גם ממערכת העיכול וגם ממערכת כלי הנשימה - מערכת החיסון כולה סובלת, והתגובות שלנו מחמירות; כשמערכת העיכול מתפקדת יותר טוב ונמנענו מהחומרים האלרגניים והמעי הדליף ותיקנו את המצב הפרוביוטי, ונמנענו ממתכות כבדות שגורמות למעי דליף גם הן, במיוחד כשאנחנו בולעים אותן, כל הדברים האלה מפסיקים את החדירה היומיומית של חומרים אנטיגנים, דלקתיים ואלרגניים לתוך מחזור הדם ואז כמובן שהגוף מקבל אלרגיות בעונת המעבר ברמה הרבה יותר קטנה. הסך הכול של התפקוד החיסוני יורד באופן משמעותי ולכן התגובות של עונת המעבר גם הן תקטנה. בנוסף, הנושא של טיהור הרעלים חשוב מאוד: הרבה מאוד מהמטופלים כשמטהרים את הרעלים כפי שצריך מבחינה מדעית-מטבולית – עונות המעבר מפסיקות לתפקד אצלם כעונות בעייתיות. 

 
 

בקשר לחלבונים, האם זה גם חלבונים מהצומח?


תשובה:
כן, זה גם חלבונים מהצומח כשהם באים בצורה מרוכזת ולא בתור חומצות אמינו. כל החלבונים מהצומח – מה, זה לא קטניות? זה לא שקדים? זה לא אגוזים? זה לא זרעים? כל החלבונים מהצומח, אם אוכלים את אותו חלבון כל יום יש סיכון גבוה לבעיה; אותו גלוטן, אותו חלבון הסויה, אותו חלבון הזרע מכל סוג, לא דבר שהיינו נחשפים אליו בטבע בכלל, היינו באופן תכוף נחשפים אליו רק... בעצם אף פעם. פעם בעונה, אולי פעם בשנה בתקופה של שבוע.

 

מה קורה אם עושים את זה כל יום?


תשובה:
כשעושים את זה כל יום, מה קורה? מה קורה כשנחשפים לאותו חלבון כל יום? תקשיבי להרצאה על האלרגיות ותראי שכל האלרגיות הן בעצם נובעות מיצירת נוגדנים נגד חלבונים, וככל שהם יותר מורכבים, ודווקא בזרעים החלבון הכי מורכב, ככל שהם יותר מורכבים יש להם יותר מקומות בחלבון שעלולים להתפרש כמקומות זרים ולגרום לבעיות וזה לא קשור אם זה מבושל או לא מבושל. מבושל אולי מגביר את הסיכון, במיוחד אם זה מהונדס גנטית. מישהו הזכיר קודם פפאיה. כן, פפאין הוא דבר טוב לעזור לעיכול, כמו ברומלין מאננס, אבל היום אני קצת דואג כי הרבה מאוד מהפפאיה מהונדסת גנטית וצריך להיזהר. אם זכור לכם, הנדוס גנטי גורם לנזק כמעט בלתי הפיך לפרוביוטיקה שמביא לאלרגיות כמעט לכל דבר. צריך מאוד להיזהר ממזונות מהונדסים גנטית, במיוחד הנפוצים יותר כמו הסויה. 

 
 

האם אפשר לקחת יותר מדי פרוביוטיקה?


תשובה:
לא נראה לי שזה אפשרי. לא נראה לי שאפשרי לקחת יותר מדי, אם היא פרוביוטיקה חיובית ואם היא באמת מהזן הנכון – שיבושם, אני רק חושב שזה קשה לכיס, ואם זה באמת טוב אז לא צריך לתקופה ארוכה מדי, באמת-באמת טוב.

 
 

מה מעודד התפתחות של חיידקים פתוגניים ואיך אפשר לשלוט בזה בכלל?



תשובה:
מה שמעודד אותם זה קודם כל אנטיביוטיקה; שנית, זה כל התרופות שפוגעות בכבד ובמערכת העיכול. שלישית, זה כל הבעיות של הפחתת רמת החומציות בקיבה שדיברתי הרבה עליהן היום, והאכילה שקשורה תמיד בקלקול התפקוד בקיבה והמים ששותים, המשקאות ששותים בזמן האוכל שלא מאפשרים לחומציות בקיבה לעשות את העבודה ולכן חיידקים מתפתחים יותר, החיידקים הפתוגניים שהחומציות הייתה עוצרת אותם. העובדה שאנחנו חיים בסביבה סטרילית ומערכת חיסון שאינה מאוזנת גם היא משפיעה; העובדה שיש מצבים דלקתיים בגלל תזונה, שוב. הדלקתיות גורמת לנזקים שמעודדים, שגורמים לפרמנטציה שמשנה את האיזון החיידקי, כל הדברים שדיברנו עליהם – והדרך היחידה לטפל בהם היא לטפל בגורמים האלו. הרבה מהם רשומים אצלכם בחוברת. 

 

שאלה לגבי קולונוסקופיה


תשובה:
לא, זה ויכוח והנה למה: כשמדובר באדם בודד תמיד נמצא את האישה שזכתה בזכות הממוגרם לחיות, האדם שזכה בזכות הקולונוסקופיה לחיות. אבל כשמסתכלים על חברה שלמה וכשאומרים להרבה אנשים לעשות פעילות מסוימת צריך לראות גם את הסיכונים וגם את ההשפעות האחרות ואז לראות מה התרומה לחברה ומה זה גורע מהחברה. כל הכבוד שזה עזר לאדם אבל לכל האנשים שעשו את הקולונוסקופיה ולא גילו כלום, וזה קורה להרבה יותר אנשים שלא מגלים אצלם כלום ואז יש אצלם אפילו סיכון לנזק, זאת הבעיה של בדיקת סריקה. עדיין כן משתמשים בקולונוסקופיה כבדיקת סריקה, כי טוענים שכל אחד מעל גיל מסוים צריך לעבור אותה, זו ההגדרה של בדיקת סריקה. 

 

בוא לא נשמיץ את הטכנולוגיות [...]


תשובה:
אני חושב שאנשים לא רוצים לשמוע יותר, הם שמעו מספיק... אני מכבד אותך אבל בבקשה, מספיק. קודם כול תודה רבה, אין בעיה עם זה. אני אוהב דיאלוגים אבל כשיש קהל גדול זה כבר לא במקום. אני לא השמצתי, אני אמרתי שיש מקום לקולונוסקופיה ואני לא רוצה שיוציאו דברים מהקשרם. אמרתי שקולונוסקופיה היא יכולה להיות בדיקה טובה במצבים מסוימים אבל כבדיקת סריקה היא לא, וגם העובדה שיש הרבה אנשים שאני יודע עליהם שסבלו מאוד אחרי שעשו קולונוסקופיה למרות שלא הייתה להם שום בעיה ואפילו מתו בגללה, ואתה צודק שזה עניין של כסף ולא טכנולוגי, אבל זה עניין של גישה, והגישה הרפואית של היום היא לחפש דברים רק כשהם הגיעו למצב קשה. ולכן בדיקות סריקה קיימות למצוא אותם במצבים קשים: או כשזה מאוחר מדי אבל זה מצריך טיפול מאוד-מאוד אינטנסיבי ופולשני, ואם היית עושה את בדיקת ה-M2PK היית מגלה את הסרטן חמש שנים קודם ולא היית צריך לעבור כימותרפיה. אז זהו, זאת בדיקת סריקה שכולם יכולים לעשות כי כולם הולכים לשירותים אחרת יש להם בעיה עיכולית אחרת.

 
 

האם יש צורך לעשות כילציה של מתכות כבדות לפני שמטפלים?


תשובה:
התשובה היא לא, במקרה הזה, מכיוון שמדובר פה במערכת העיכול ולא בדברים שכבר נמצאים ברקמות. כילציה זה תהליך של הוצאת מתכות כבדות מהרקמות עצמן, לא מהצינור של העיכול שהוא מחוץ לגוף. תמיד טוב, אם יש לנו כספית בשיניים ואנחנו בולעים כספית וכדומה, מתכות כבדות במזון, ודאי שעדיף לספוח אותן כדי שלא יישארו ויגרמו נזק, אבל הם עדיין יגרמו נזק במידה מסוימת כי הן קשות מדי.

שאלונים למילוי גרף הערכה למי שחסר תשלחו אימייל ותקבלו.

נבטים, גרעינים, קטניות, חמניות – דיברנו עליהם. כשאוכלים מזון חלבוני מורכב רצוי לדלל אותו ככל האפשר עם סיבים כדי להקל על תהליך העיכול ולהפחית את הסיכון לפרמנטציה וריקבון, במיוחד אם מערכת העיכול אינה תקינה. כלומר, אם יש זרעים, חמניות, קטניות – לא לאכול אותם לבד אלא עם ירקות או עם פירות, משהו שידלל אותם ויקל על התהליך של העיכול. אם אוכלים מגוון רחב של זרעים וקטניות וכאלה בבת-אחת כמובן שזה גורם לבעיה יותר קשה מבחינת מערכת החיסון, לכן אוכלים רק סוג אחד או מקסימום שניים של מזונות עתירי חלבון. אם אוכלים קטניות אז אולי מותר רק סוג אחד או שניים או קטניות מסוג אחד וסוג אחד של דגן ולא לחזור עליו למשך כשלושה ימים, וזה נכון לגבי כולם ועדיף לדלל אותם כמו שאמרתי בסיבים תזונתיים טבעיים כמו ירקות או פירות ואז הרבה יותר קל לעכלם. אחד כל פעם, לא לעשות תרביות, לא לעשות את הלחמים האלה שיש בהם שמונה או תשעה דגנים. אלה הדברים הבטוחים ביותר שגורמים לאנשים לפתח אלרגיות ורגישויות מזון. אורז הוא עוד סוג של דגן ולכן אין מה לשאול אותו אחרי שאמרתי "דגנים", הוא עוד סוג של דגן. כמובן שדגנים שהם ללא גלוטן יותר קל לנו איתם, לכן אני מעדיף שיהיו ללא גלוטן, אבל למי שאין בעיה עם גלוטן מדי פעם יכול לאכול אותו אבל לא הייתי ממליץ לאכול אותו כל יום. 

 
 

האם בריחת סידן קשורה למערכת העיכול?


תשובה:
בוודאי, למי שיש מחלת צליאק, למי שיש בעיות דלקתיות ולמי שיש מעי דליף – המעי הדליף אינו רק קשור בכניסה של מולקולות גדולות למערכת העיכול. הוא קשור גם באי יכולתם של התאים לספוג את הנוטריינטים. כלומר כל מצב דלקתי ומצב חיסוני גורם לבעיות בספיגה וחלק מהן הן בעיות בספיגה של ויטמין D ושל סידן שגורמות לשינויים הורמונאליים לבלוטת יותרת התריס, היפותירואידיזם ולאוסטאופניה שיכולה להוביל בסופו של דבר לאוסטיאופורוזיס, אז כמובן מערכת העיכול חשובה ביותר בנושא הזה, אין שום ספק.

 
 

שאלה לגבי שמן קוקוס


תשובה:
לגבי הקוקוס, ריח או בלי ריח – תלוי. קודם כול יותר חשוב לי מה הוא מכיל מאשר אם יש לו ריח או אין לו ריח. יש גם שמן קוקוס עם ריח שהוא טוב ויש שמן קוקוס בלי ריח שהוא טוב, תלוי איך הוא יוצר ואלה שאלות שצריך להפנות לחברות, אני לא יכול לדבר על שמות של חברות. זה כבר שאלה אחרת. אם אפשר לחמם שמן קוקוס – ודאי, הוא יציב, אפשר לחמם אותו אם רוצים.

 
 

שאלה לגבי ברזל


תשובה:
אמרנו כבר לגבי ברזל שאם אתה לא סופג במערכת העיכול זה יכול לגרום לברזל נמוך.

 
 

שאלה לגבי זיהום חיידקי מנבטים


תשובה:
שאלה לגבי הסיכון לזיהום חיידקי כאשר אנשים אוכלים נבטים, שהרי הנבטים במשך כמה ימים נמצאים בחוץ ולאט-לאט יכולים לחטוף איזשהו זיהום. זה קורה לפעמים, די נדיר אבל כשזה קורה עושים מזה הרבה רעש.  כשאנשים מתים מזיהום של בשר אף אחד לא מדבר על זה, רק כשזה נבטים פתאום כל העולם מדבר על זה, כי זה דבר שאנשים אוהבים לעשות אותו כשזה עדיין המיעוט של האוכלוסיה שאוכל נבטים. זה קורה עם הרבה מוצרים. מה שאני תמיד עושה וממליץ ובמסעדה שלי עושים גם והמלצתי את זה בסדנה של טיהור הרעלים, זה להשתמש במי חמצן לאכילה. כל הנבטים שאנחנו מייצרים אנחנו מתחילים בשטיפתם, שוטפים אותם במי חמצן לאכילה ואני לא קשור מבחינה מסחרית בכלל עם מי חמצן לאכילה אבל עזרתי לחברה בארץ שלא אנקוב בשמה לייצר ולהביא לקהל את המוצר הזה ואני מאוד שמח שסוף-סוף בזכות סדנת טיהור הרעלים שהייתה פה לפני חמישה חודשים, עכשיו כל אחד בארץ יכול להשתמש במי חמצן לאכילה כדי לנקות ירקות, פירות, לעשות קצת חמצון לחומרי הדברה כשזה לא אורגני וגם כדי להשתמש עם זרעים להנבטה כדי למנוע בקטריה או ירקות שעלולים לקבל תרבית בתוכם במשך כמה ימים. 

 
 

שאלה לגבי הנבטה


תשובה:
את הנבטים משרים במי חמצן לאכילה בריכוז נמוך, שלושה ימים זה מספיק, לזמן קצר וזה הכול, ואז אפשר להנביט אותם. אל תשאלו אותי את כל השאלות של סדנת הטיהור, אבל כן, ירקות ופירות עם קליפה דקה – עשרים דקות השריה בכיור ואם הם קליפה עבה - שלושים דקות.

 
 

M2PK זה משהו שחייבים לעשות באופן פרטי?


תשובה:
בשלב זה כן, אבל זה יותר זול ממה שאנשים משלמים כהשתתפות עצמית בבדיקות אחרות. דרך המעבדה שנותנת שירותים עושים את זה, לא דרך המרכז עצמו. המרכז הוא רק מלכ"ר ללא מטרות רווח והוא חינוכי. המעבדה, הכול נמצא באתר של הרפואה הפונקציונאלית. 

 
 

שאלה לגבי קולוסטרום.


תשובה:
מאיזה מקור הוא בא? הקולוסטרום בא בקפסולות והוא בא מהחומר השקוף שמיוצר על-ידי הפרה לפני שזה הפך להיות דברי חלב. אמרתי לכם קודם, זה לא צמחוני ולא טבעוני. זה בדרך כלל קיים בבקר, אם את יכולה למצוא את זה מבן-אדם או בת-אדם – הכי טוב, אבל בדרך כלל הן מפרישות את זה למספר ימים קטן ורק לתינוקות שלהן, הן לא רוצות לתת את זה לאנשים אז די ברור... 

 
 

שאלה לגבי שתיית מים אצל שימפנזים ואצל בני-אדם


תשובה:
כל בעל-חיים יש לו את העניינים שלו וכל בן-אדם תלוי מה הוא עושה, תלוי מה האקלים. לכן אין חוקים, מי שמייצר חוקים זה רק בני-אדם שרוצים להיות המומחים של היום, אין חוקים כאלה. ומי שרוצה לשתות שמונה כוסות ביום לפעמים מטביע את עצמו בעודף מים, לפעמים.

 
 

מה הטיפול בסינדרום ז'ילבר?


תשובה:
הטיפול בסינדרום ז'ילבר. הזכרתי קודם שהטיפול הוא לאו דווקא טיפול סימפטומטי אלא טיפול במניעה. מי שיש לו את הסינדרום הזה יש לו בעיה של ניקוי רעלים לדוגמה, יש לו בעיה של דלקתיות, יש לו בעיות של מה הוא יכול לספוג מהמעי בלי להרוס לעצמו את כל הגוף, בלי שיהיו לו אלרגיות ורגישויות. כלומר, צריך להיות עדינים עם מערכת העיכול, צריך לתמוך בכבד, למנוע רדיקלים חופשיים בכבד ואפילו אם האנזימים עדיין יהיו גבוהים לפחות לא יהיה נזק לטווח ארוך. זה מה שעושים עם Gilbert's syndrome. 

 
 

מה עושים בשלב המעבר אם אוכלים מזון ללא בישול ופתאום מתחילים לבשל? איך אפשר למנוע את המצב הלא נעים של תקופת המעבר כאשר תאי החיסון נשפכים לכלי העיכול ואין לנו מערכת חיסון לשלושה ימים?


תשובה:
אם אנשים באים אליי לנפאל... מה שעושים, זה קורה אצלי כי הרבה אנשים שמצטרפים אליי לטיולים בנפאל הם אנשים שלא אוכלים אוכל מבושל, אנשים שבאים למסעדה שלי די הרבה, ובנפאל פתאום הם אוכלים אוכל מבושל, אנחנו אוכלים הרבה מאוד ירקות מבושלים בנפאל, תפוחי-אדמה וכאלה. והאנשים האלה, אני לא רוצה שהם יחלו בזמן הטיול בנפאל, אז אל"ף אני יכול להגיד להם להתחיל לאכול קצת מזון מבושל שבוע-שבועיים לפני ואז הם יעברו את התהליך בבית. אבל אם הם לא עשו זאת אפשר לבוא לנפאל עם ה-beta 1316 glucan שעוזר להגן עליהם כי הוא משפר את כל הפעילות המאקרופאגית בגוף ואפשר גם לקחת תוסף תזונה שנקרא AHCC. AHCC מופק מפטריות רפואיות והוא הוכח כמשלש את יכולת תאי ה-natural killer cells, התאים הלבנים, לימפוציטים מסוג NK, natural killer cells שיכולים להרוג חיידקים מזדמנים בתקופה שמערכת החיסון היא יותר חלשה. אז אם בשלושה-ארבעה ימים האלה לוקחים את ה-AHCC ואת ה-beta 1316 glucan בדרך כלל לא תהיינה בעיות בתקופת המעבר בין אכילה זו לבין אכילה זו.
 
 

שאלה לגבי מים מינרלים


תשובה:
נושא מורכב ושנוי במחלוקת. אני מעדיף שאנשים ינקו את המים בביתם עם אוסמוזה הפוכה יחסית ברמה טובה שיש לה גם פילטרים אחרים בנוסף לאוסמוזה הפוכה ויוסיפו מינרלים אחר-כך. הכלור? יש פחמן בפרה-פילטר של אוסמוזה הפוכה ברמה סבירה ואז הכלור גם לא יהיה שם. הפלואור זה בעיה אחרת, אבל הכלור לפחות לא יהיה שם.
 

 

האם יש בעיה של אכילת פירות בכמות גדולה בבת אחת בגלל הפרוקטוזה?



תשובה:
על-פי רוב, אם אוכלים את הפרי בשלמותו ולועסים אותו כיאות – לרוב האנשים לא תהיה בעיה. אבל יש אנשים שסובלים מכבד מאוד שומני או אנשים שהכבד שלהם כבר הורעל יותר מדי – אצלם מן הראוי שבהתחלה הם יפזרו את הפירות במשך היום במקום לאכול את כולם בבת-אחת. רק אצל אותם אנשים, זה אחוז קטן יחסית באוכלוסייה אבל זה אחוז מאוד רועש, מרעיש. האנשים האלה הם אלה שנותנים לפירות שם רע, למרות שהם אולי שני אחוזים מהאוכלוסייה. בסך הכול הפירות הם דבר הרבה יותר טוב מרוב המזונות האחרים כשהם לא מהונדסים גנטית, כשהם לא עברו הכלאת יתר וכשהם לא עברו תהליך של המצה, של מיץ, אז הם בסדר. כשעושים אותם בבלנדר כמות גדולה של פירות חייבים לאכול לאט-לאט כדי לא להגזים מבחינה של פרוקטוזה בו-זמנית, בכבד. 
 
 

האם פפאיה מהונדסת גנטית גם אם היא אורגנית?


תשובה:
אם זה אורגני זה לא אמור להיות מהונדס גנטית. אם זה גודל במקום שלידו יש פפאיות לא-אורגניות אז עלולה להיות בעיה. 

 
 

שאלה לגבי קוליק וריפלוקס אצל תינוקות.


תשובה:
קוליק אצל תינוקות וריפלוקס אצל תינוקות. כל מה שאמרתי קודם לגבי ארוחות קטנות, להימנע מאכילה ושתייה בו-זמנית, להימנע מאכילה בדיוק לפני שינה כששוכבים בצורה מאוזנת, הדברים האלה משפיעים גם על תינוקות מבחינה של ריפלוקס. אם יש להם... אצל תינוקות זה בדרך כלל יהיה משהו אנטומי, אולי יש להם באמת הרניה היאטלית שצריך לבדוק. גם לפעמים זה בא בגלל הקוליק, שהספינקטר הפילורי חזק מדי, עובד חזק מדי. מהניסיון שלי זה בדרך כלל כתוצאה מבעיה בעצב הוגאלי. העצב הוגאלי מגיע לרוב מערכת העיכול ישר מגזע המוח. אצל תינוקות שיש infantile colic במקרים רבים רואים שבתהליך הלידה הייתה טראומה קטנה בצוואר שלהם, שמשכו אותם מהכתפיים או מהראש, וטראומה קטנה אפילו בכתפיים, בצוואר, יכולה לגרום לבעיות פריפראליות במערכת העצבים שמשפיעות על העצב הוגאלי. במקרים כאלה אפילו טיפול ידני פשוט כדי להקל על המתח והכיווץ השרירי בצוואר עזר להיפטר מ- infantile colic אם זאת הייתה הסיבה, במיוחד תזוזה של האטלס – החוליה העליונה של חוט השדרה – אם הוא זז קדימה בצד אחד בגלל טראומה זה הצד שבו הוא לוחץ ישירות, יכול לגרום לחץ עצבי. אז זה דבר פשוט שאפשר לעשות עם infantile colic. ברגע שזה נרגע גם הריפלוקס יירד.


 
We care about your thoughts!