.

תסמונת העייפות הכרונית

מאת: ד"ר עדיאל תל-אורן (1998)

כולנו עובדים או לומדים קשה ומרגישים עייפות בסוף היום או לקראת סוף השבוע. כולנו רוצים לישון עד מאוחר בבוקר במקום לקום לעבודה, וכולנו מתים להפסקת צהריים באמצע היום. אבל לא כולנו סובלים ממה שנקרא "תסמונת העייפות הכרונית". זהו מצב של עייפות מתמשכת ומחלישה, הנמשכת שישה חדשים או יותר. בנוסף לעייפות החולה סובל גם מירידה בריכוז או בזיכרון, כאבי גרון, רגישות בבלוטות הלימפה בצוואר ובבית השחי, כאבי שרירים, כאבי פרקים, כאבי ראש חדשים, שינה לא מרעננת, תחושת חולי לאחר מאמץ ולפעמים סימפטומים נוספים. מחקרים שונים מקשרים את התסמונת למספר רב של גורמים אפשריים. במאמר המלא ד"ר תל-אורן סורק את כל הסיבות האפשריות לתסמונת, כולל ממצאים שניתן לגלות בבדיקות מעבדה חדישות ומתקדמות.


הערה: חלק מבדיקות המעבדה הנזכרות במאמר עדיין לא מתבצעות בארץ.
תסמונת העייפות הכרונית
המונחים CFS ו- CFIDS - Chronic Fatigue and Immune Dysfunction Syndrome , כלומר תסמונת העייפות הכרונית והכשל החיסוני - חולקים מספר רב של מאפיינים וגורמים משותפים, והם נתפסים בעיני רופאים הוליסטיים כקרובים, השוכנים על פני רצף אחד. על כן, כאשר יוזכר במאמר זה אחד המונחים, הכוונה לשניהם.

 

סימפטומים תסמונת העייפות הכרונית

תסמונת העייפות/התשישות הכרונית (Chronic Fatigue Syndrome - CFS) מוגדרת על ידי המרכז לבקרת מחלות בארה"ב כתחושה של עייפות מתמשכת ומחלישה, הנמשכת שישה חדשים או יותר. חולה יאובחן כסובל מתסמונת העייפות הכרונית ומכשל חיסוני, אם יופיעו אצלו ארבעה או יותר מן הסימפטומים הבאים, בנוסף לעייפות כרונית:
 - ירידה בריכוז או בזיכרון
-  כאב גרון
-  רגישות בבלוטות הלימפה בצוואר ובבית השחי
-  כאבי שרירים
-  כאבי פרקים
-  כאבי ראש חדשים
-  שינה לא מרעננת
-  תחושת חולי לאחר מאמץ

 

תסמונת העייפות הכרונית וכשל חיסוני


הגדרה זו לתסמונת העייפות הכרונית ולכשל חיסוני אמנם מקובלת על רופאים אלופתיים (מן הרפואה "הרגילה") אשר מגיעים לאבחנותיהם דרך סימנים וסימפטומים חיצוניים - אולם רופא בעל גישה הוליסטית לא יסתפק בהגדרה זו ש-"לפי הספר", שעל פיה תקבע האבחנה אצל חולים רבים רק לאחר מספר שנים של התקדמות המחלה, ובזמן זה יישארו הגורמים שבשורש התפקוד הלקוי של מערכות הגוף, האיברים והתהליכים הביוכימיים - ללא טיפול. רופא הוליסטי יתמקד בזיהוי ותיקון של ליקויים תפקודיים כאלה, הרבה לפני שניתן יהיה להגיע לאבחנה סופית "לפי הספר".
 

מהם הגורמים להתפרצות תסמונת העייפות הכרונית?

מחקרים מן התקופה האחרונה מקשרים את תסמונת העייפות הכרונית למספר רב של גורמי דחק (stressors) זיהומיים, סביבתיים, ביוכימיים, תזונתיים ורגשיים, הפועלים ביחד או לחוד. מחקרים רפואיים ומעבדתיים מראים שוירוסים שונים הנטפלים לתאי הדם, לתאי העצב ולתאי המערכת החיסונית - מעורבים מאוד במחלה. וירוסים כאלה הם לדוגמה: EBV (מחלת הנשיקה), HBLV ו- HTLV (התוקפים תאי חיסון לימפוציטיים), ווירוסים ממשפחת ההרפס כמו .Herpes 6, CMV, Herpes 7 סוכני הדבקה אחרים הם לדוגמה: מיקופלסמה אינקוגניטוס (Mycoplasma incognitos), ליים בורלוזיס (Lyme Borreliosis), ובייביוזיס (Babesiosis). גורמים מדבקים אלה יכולים להשפיע באופן ישיר על התפקוד העצבי והחיסוני של החולה, באופן מקומי או מערכתי.

בבדיקות מעבדה ניתן להראות בקלות רבה את הכשל החיסוני אצל חולי CFIDS, ע"י מדידת הירידה בפעילות של תאי ההרג הטבעי NK - Natural Killer immune cells וע"י איתור מצבים רבים של אבנורמליות בסוגי הלימפוציטים ובכמותם. חשוב לגלות מצבים לא תקינים אלה, מאחר שתאי NK מגינים מפני מגוון רחב של מחלות אוטואימוניות, מחלות ויראליות קשות ומצבים ממאירים (סרטן), הקשורים לפעילות מופחתת של ה- NK. מחקרים נוספים מצביעים על כך שהיסטוריה של חשיפה לכימיקאלים רעילים עלולה אף היא לגרום לירידה בפעילות של תאי החיסון NK, ובכך להוביל לעמידות נמוכה כלפי CFS וכלפי מספר רב של מחלות מדבקות, מחלות אוטואימוניות וסרטן.

 

הסביבה שלנו, שנעשית יותר ויותר רעילה ומרובת מתחים, התלות שלנו בתרופות סינתטיות ואנטיביוטיות, ותזונה חסרה ולא מאוזנת - הביאו לעלייה מדאיגה בשכיחותן של מחלות כרוניות מגבילות וחמורות. מחלות אלה נחשבו לנדירות רק לפני 50 שנה, אולם כיום, אמריקנים רבים סובלים מתסמונת העייפות הכרונית (על צורותיה השונות), או מכירים מישהו הסובל ממנה. הדבר נכון גם לגבי פיברומיאלגיה, דלקת פרקים, תסמונת מלחמת המפרץ (GWS), סרטן, ומחלות אוטואימוניות כמו טרשת נפוצה (MS), ניוון שרירים (ALS), וזאבת (Lupus).


רבים ממצבים כרוניים אלה הם רב-סיבתיים, כלומר יכולים להיות להם גורמים רבים הפועלים בו-זמנית. כדי להגיע להתקדמות במצב החולה יש לזהות ולטפל לפחות בחלק מן הגורמים. לעיתים, כל שנדרש לצורך שיפור במצבו הכללי של החולה הוא זיהוי וסילוק של גורם מרכזי אחד, אשר יגרום לגורמים האחרים להגיב טוב יותר לטיפול.

לאחרונה פורסם כי מיקרואורגניזמים מסוימים ממלאים תפקיד חשוב בהתפתחות של CFS ושל מחלות כרוניות אחרות; זנים שונים של מיקופלסמה (Mycoplasma species), אותרו אצל 50%-60% מחולי CFS, אצל 60% מחולי פיברומיאלגיה, 45-50% מחולי תסמונת מלחמת המפרץ, ואצל 40% מחולי ארתריטיס. סוג אחד בלבד של מיקופלסמה, Mycoplasma Fermentans incognitos - נמצא אצל שליש מחולי CFIDS ואצל שליש מחולי תסמונת מלחמת המפרץ.

זיהום מערכתי של מיקופלסמה יכול לגרום לצירופים שונים של הסימפטומים הבאים: עייפות כרונית, מצבי חום חוזרים, הזעת לילה, כאבי מפרקים ושרירים, התכווצויות/עוויתות ורגישות בקיבה, שלשול, בעיות נשימה, הפרעות שינה, גודש או כאבים בסינוסים, כאבי ראש, פריחה, כאבים בכליות, סחרחורת, בחילה, אבדן הזיכרון לטווח קצר, בעיות ראייה, נשירת שיער, קשיים במתן שתן, כאבים בעיניים, בעיות בלב ובבלוטת התריס, ובמקרים קיצוניים - לגרום למצבים דמויי הפרעות אוטואימוניות (כנראה בגלל העובדה, שכאשר מיקרואורגניזמים מזהמים עוזבים את תאי הגוף הנגועים - הם נושאים איתם לעיתים קרובות חלקים מקרום התא. מערכת החיסון מזהה את חלקי קרום-התא כשייכים לגורם הזר, ותוקפת הן את המיקרואורגניזמים הזרים והן את תאי החולה).

במחלות הנגרמות ע"י עקיצת טפיל (Tick-borne diseases) מופיעים לעיתים קרובות סימפטומים דומים; לדוגמה, במחלת ליים (Lyme Borreliosis) הפוגעת בלימפוציטים, במונוציטים וייתכן שאף בתאים אחרים - יכולות להופיע הפרעות משמעותיות במערכת העצבים, במערכת החיסונית ו/או בשרירים ובעצמות, אשר כוללות עייפות, תחושת חולי, דלקת פרקים (arthritis), כאבי ראש, בחילה, הפרעות פסיכיאטריות, (כולל דיכאון), כאבי שרירים (myalgia), כאבי מפרקים, ואף בעיות לב, כלי דם, והפרעות אוטואימוניות. יש הטוענים כי חולי MS רבים סובלים למעשה ממחלת ליים (Lyme disease) לא מאובחנת. מחלות אחרות הנגרמות מעקיצת טפיל הן קדחת הקרצית - ארליכיוזיס -  Human Ehrlichiosis - Granulocytic or Monocytic, ובייביוזיס (Babesiosis) - והן נגרמות ע"י אורגניזמים המועברים ע"י קרציות מסוגים דומים או זהים לאלה הנושאות את מחלת ליים.

 

בדיקות מעבדה לתסמונת העייפות הכרונית

לאחרונה פותחו מספר בדיקות מעבדה בעלות רמת דיוק גבוהה ביותר והן זמינות לרופאים במספר מעבדות המתמחות בזיהוי של מיקופלסמה ושל מחלות המועברות על ידי עקיצת טפיל, בכשל חיסוני, ובמחלות ויראליות. למרבה הצער, רוב הרופאים מתעלמים מבדיקות חדשניות ומדויקות אלה, והם נוטים להסתמך על בדיקות מעבדה שגרתיות, המועדפות על ידי "צד שלישי" מממן. לרוב חסרות בדיקות שגרתיות אלה את הרגישות הדרושה לאיתור זיהום קיים ומספקות תשובה שלילית מוטעית, ("false-negative") או שהן חסרות דיוק ומאתרות זיהום שאינו קיים, כאילו הוא קיים - תשובה חיובית מוטעית ("false-positive").

לדוגמה, הבדיקה המקובלת ELISA IgG/IgM Lyme test לאיתור מחלת ליים. בדיקה זו חסרה רגישות ודיוק, ויש תמיד צורך לאמת את תוצאותיה על ידי בדיקה אחרת, בעלת רגישות גבוהה יותר. בדומה לכך, קשה מאוד לאתר מחלות זיהומיות כרוניות הנגרמות על ידי מיקופלסמה בבדיקת נוגדנים רגילה, מאחר שעל פי רוב דגימת הדם של המטופל אינה מכילה כמות מספקת של נוגדנים לאורגניזם החמקני (לרוב מסתתרת המיקופלסמה בתוך הלימפוציטים וכך מתחמקת מתגובה חיסונית שיכולה להצביע על נוכחותה בגוף). קשיים אלה מובילים לעיתים תכופות לאבחנה שגויה של זיהומים אלה.

בדיקות מעבדה כמו בדיקת PCR-Polymerase Chain Reaction לזיהוי מיקופלסמה, בדיקת LUAT לאיתור מחלת ליים (Lyme Urine Antigen Test), וקבוצת בדיקות לאיתור מחלות המועברות על ידי עקיצת טפיל (כמו ארליכיוזיס, Babesiosis ומחלות אחרות) - מסוגלות לאתר בצורה הרבה יותר מדויקת זיהומים שלא אובחנו בעבר, בדם, בנוזלי המפרקים, בשתן או במערכת העצבים.

אם אותר הגורם לזיהום יש לנקוט פעולה רפואית מתאימה. סילוק המיקרואורגניזם המזיק הוא מרכיב חשוב בהצלחת הטיפול, גם אם נדרשים לכך חודשים רבים. חשוב ביותר להתמקד בבעיות של תזונה, ביוכימיה, חילוף חומרים, רעלים, מתחים רגשיים ולחצים (סטרסורים) סביבתיים אחרים. כמו כן נחוץ לטפל בשיפור התפקוד של המערכת החיסונית, כדי להפוך את גוף המטופל לסביבה לא-ידידותית כלפי גורמי הדבקה ישנים או חדשים, כדי להפחית סימפטומים, למנוע את התקדמות המחלה לשלבים חמורים של מחלות אוטואימוניות או ממאירות, ולשפר את בריאות המטופל, רווחתו האישית (well-being), רמת האנרגיה שלו, ואת יכולתו לתרום לעצמו ולסביבה.
 


עדות מטופל שסבל מסתמונת העייפות הכרונית

 

אני סובל מתסמונת התשישות הכרונית מזה שנים רבות. ניסיתי כל טיפול אפשרי שנקלע בפני ולרוב התאכזבתי קשות. לפני מספר חודשים פניתי לדר' תל-אורן ששלח אותי לבדיקות שלא ביצעתי עד כה ואף לא ידעתי על קיומן. התוצאות היו ברורות ו"פתולוגיות" ,והתחלתי בטיפול במהירות האפשרית (כמובן שהדברים לוקחים מעט זמן, אם בגלל הבדיקות , הקשר הטרנס אטלנטי עם עדיאל וכן הזמנת התוספים מארה"ב ).השיפור היה מהיר, וככל שאני מתקדם במהלך תוכנית הטיהור אני ממשיך להשתפר. כיום אני מרגיש טוב וחזק כפי שלא חשתי שנים, ואני מאוד אופטימי לגבי המשך התהליך.
ארי


לעוד עדויות טיפול

 



 
We care about your thoughts!