אם ברצונכם לשאול את ד"ר תל-אורן שאלה הנוגעת לכלל האוכלוסיה תוכלו לשלוח לפנות אלינו כאן וד"ר תל-אורן יענה עליה (ייתכן שהדבר יקח זמן רב בגלל הרצאותיו הרבות ונסיעותיו לפרוייקטים שונים, פציינטים, תוכניות רדיו וכתיבת ספרים).
שאלה: האם הטבע הוא הסמכות העליונה?
שאלה: על בריאות הצום והקשר לטיהור רעלים
שאלה: האם להסתמך על מומחים?
שאלה: בנושא הסרת שומות
שאלה: הקשר בין ד"ר תל-אורן ומרפ"י
שאלה: לגבי הסדנה לטיהור רעלים - האם כדאי לרכוש אותה?
שאלה: האם ייתכן שפתרונות מדעיים למחלות כרוניות אכן קיימים, ולמרות זאת רופאי הממסד מתעלמים מהם?
שאלה: לגבי ויטמין D
שאלה: לגבי תליון Q-link
שאלה: איך נוצר המצב של היפותירואידיזם (תת פעילות בלוטת התריס)?
שאלה: חיסונים
שאלה: מזון אורגני והנדסה גנטית
שאלה: פרוביוטיקה
שאלה: צריכת מלח
שאלה: התקצרות הטלומרים
שאלה: אלטרוקסין והורמון החזירים
שאלה: המפ וצ'יה
שאלה: אומגה 3
למה מכוני כושר הם לא בריאים?
אני מאד אוהבת מתוק אז במה להמתיק?
מה לגבי מים מינרלים ביחס למים רגילים?
אז המים המינרלים לא מומלצים?
האם יש חשיבות להפרדה בין חלבונים ופחמימות?
איך אתה מתייחס לתוסף ששמו Q10 וסטטינים. האם אתה חושב שזה חיוני לקחת את זה?
מה יש לך לומר לגבי תת-פעילות בלוטת התריס ועל שיפור תפקודה על ידי אומגה 3?
מה עם שמן הפשתן והצ'יה?
מהי העמדה שלך לגבי תרופות פסיכיאטריות... להימנע, לא להימנע?
אגבה זה משהו טבעי לחלוטין... לא בריא, כן בריא?
מה עם אגוזים וזרעים?
אבחנה בין חלב עיזים לחלב פרה.
בהרצאתך על "המזון - תרופה או מניעה" אתה טוען שהטבע הוא הסמכות העליונה (דבר שאני בהחלט מסכים עמו), ואתה אפילו חוקר תזונת ילדים במדינות מרוחקות ומארגן מחנאות ליקוט בטבע כדי להוכיח זאת, אך מצד שני אתה טוען שעל מנת להיות בריאים או על מנת להיפטר ממחלות אנו זקוקים לתוספות מזון שהן כמובן מעשי ידי אדם ולא מהטבע, ובהרבה מהם יש כימיקלים מלאכותיים ורעלים. מדוע אי אפשר לפצות על חוסרים (כמו המחסור שנוצר בכרוב המהונדס גנטית שהזכרת בהרצאה) על ידי אכילה רבה ומגוונת יותר של מזונות צמחיים שתכולתם גבוהה יותר בנוטריאנטים החסרים?
תשובתו של ד"ר תל-אורן:
בהרצאה באנגלית "the truth about supplements" - המצויה בחינם באתר, אני מסביר לעומק את הצורך בתוספי מזון בחברה המודרנית ואת העובדה שללא תוספי מזון קשה מאוד (ואולי בלתי אפשרי בכלל) לשמור על בריאות בימינו, לא כל שכן לשפר את הבריאות לאחר שהתדרדרה. באופן כללי אכן הטבע הוא הסמכות העליונה, אך מכיוון שהטבע כפי שהיה כבר אינו קיים מבחינתנו, נטילת התוספות היא כשלעצמה פעילות המחזירה אותנו למצב יותר טבעי שבו התוספות מפצות על מחסור תזונתי חמור הקיים בחברה המערבית, כלומר למרות שהטבע הוא במרכאות הסמכות העליונה, הטבע בימינו אינו מסוגל לייצר עבורנו מספיק חומרים תזונתיים חיוניים שיופיעו על הצלחת של רוב האנשים, אלא אם הם מלקטים מזון באזורים פראיים לחלוטין, באזורים הטרופיים - מאה אחוז מזמן הערות שלהם.נכון שתוספי מזון מהמדף עלולים לעיתים קרובות להיות מיוצרים ברמה לא הולמת ולכלול מרכיבים שאינני ממליץ עליהם. ישנם לעומת זאת חברות שהן משכמן ומעלה, המייצרות רק מוצרים שאיכותם מקצועית לחלוטין והם אינם זמינים על המדף אלא רק דרך אנשי מקצוע. גם אם אלה אינם תמיד מושלמים, הם עוברים בדיקות עצמאיות של צד שלישי, בדיקות קליניות מעמיקות ובדיקות מעבדה קפדניות השוללות זיהומים ומאשרות את היעילות והתכולה גם בזמן התפוגה. גם אם הטבע היה עדיף על תוספים אלה כפי שאמרנו, הטבע כבר אינו קיים באופן מושלם (וגם כשהוא קיים אנו איננו נמצאים בו ואיננו מתנהגים על פיו) ותוספים אלה משלימים הרבה מהחסר, אפילו אם לא את כולו, לדוגמה - כמה אנשים בעולם חיים קרוב לקו המשווה ונמצאים בשמש בשעות הצהריים כשהם חשופים מספיק כדי לייצר כמות מתאימה של ויטמין D.
אתה מזכיר את מחנאות הליקוט שאני מארגן וגם כאן אתה צודק, הם מוכיחים את שלמותו ועדיפותו של הטבע. אבל אשאל אותך: כמה אנשים אתה מכיר שמלקטים את מזונם בטבע מאה אחז מזמנם? במחנות הליקוט שלי אני אוכל צמחים פראיים במשך יומיים שלושה כל שלושה שבועות, בקיץ בלבד. בסך הכל מדובר בכ-20 יום בשנה. איפה אני אוכל ומהי איכות המזון שלי במשך 345 הימים האחרים? בנוסף לכך, רוב האנשים העוסקים בטיולי ליקוט מלקטים הרבה ממזונם בפרדסים וערוגות חקלאיות מעשה ידי אדם שהם תוצאות של הכלאה גנטית במשך דורות רבים, גם אם הם מגודלים באופן אורגני, והקרקע החקלאית אינה הקרקע העשירה של פעם.
העמים שנחשפתי אליהם במדינות רחוקות אכן מייצגים אכילה יותר טבעית מהאכילה המודרנית, אבל גם להם יש מחלות "לא טבעיות" וחוסרים תזונתיים בגלל התזונה החקלאית שלהם, הכופה עליהם אכילה חד גונית של 2-3 דגנים בלבד, כמעט במשך כל השנה. לכן גם הם רחוקים מאוד משלמותו ועדיפותו של הטבע ומהמזון שהטבע היה מעניק להם - לו חיו ביערות הטרופיים בהם התפתח האדם.
מזונותינו הטבעיים ביערות הטרופיים היו מגוונים ביותר (אלפים רבים של סוגי מזון) , טריים לחלוטין (נקטפו ונאכלו מייד), גדלו בתנאים אידיאליים כצמחי פרא (כלומר הצמחים בחרו באזור הגידול האופטימאלי לבריאות מירבית וחסינות מושלמת של הצמח), והתפתחו על גבי קרקע פוריה (להבדיל מהתוצרת החקלאית הגדלה על קרקע רוויית דשנים, או קרקע שהתדלדלו אוצרותיה בשל שימוש אינטנסיבי ארוך טווח).
היות שכל בני האדם על פני כדור הארץ אינם מסוגלים, גם אם הם משתדלים, לאכול מזונות כפי שיועדנו להם על ידי הטבע, נדיר מאוד למצוא אדם שאינו סובל ממחסורים משמעותיים או מחוסרים פונקציונאליים - שלא ניתן לפצות עליהם בעזרת אכילה נוספת של מזונות לא מושלמים אלו.
בטבע היינו אוכלים כמות ספציפית של קלוריות במשך היום וכל קלוריה הייתה מגיעה לגופנו מלווה בויטמינים, מינרלים, יסודות קורט, ופיטונוטריאנטים טריים ורבים שהעניקו למזון צפיפות תזונתית גבוהה ביותר (nutrient density) ביחס לתכולה הקלורית שבו. היום אין בידינו לקבל צפיפות תזונתית כזו משום מזון הנקנה בסופרמרקט או אפילו ישירות מהחקלאי (שגידוליו יגיעו לפינו יומיים לאחר שנקטפו, מקרקע ירודת איכות). גם המזון "האורגני לחלוטין" (כביכול) רחוק מאוד מלהיות "טבעי אמיתי" בגלל חומרי דישון שאינם אידיאליים, גידול בכורח על קרקעות בהן הצומח לא בחר לצמוח, חוסר הטריות של המזון וההינדוס או ההכלאה הגנטית. לא ניתן לפצות על מחסור אחד על ידי שימוש במזון אחר שגם בו יש מחסור, ובטבע כמעט לא היו מזונות שהביאו למחסור. אפל אם נאכל מזון חסר נוטריאנטים רק לעיתים רחוקות יחסית, נסבול מחוסרים מצטברים שאין דרך לתקנם ע"י מזון בלבד. אגב, הכרוב אינו מהונדס גנטית אלא עבר הכלאה גנטית כמו רוב התוצרת החקלאית של היום, כלומר איננו מסוגלים להשלים את החוסרים על ידי גיוון - כשהתוצרת מגיעה מהחקלאות המודרנית.
מעבר לכך, החברה המודרנית רוויה זיהומים סביבתיים באויר, במים ובמזון (גם במזון האורגני יש כימיקלים רעילים רבים שחדרו אליו מהזבל האורגני (המגיע לעיתים קרובות מפגרים של בהמות חקלאות), המים המזוהמים והקרקע בה הצטברו כימיקלים במשך שנים רבות. עובדה זו מגבירה לאין ערוך את הדרישה היומיומית למרכיבי מזון חיוניים הקשורים בתהליך טיהור הרעלים בגוף, ואנו מכלים מרכיבי מזון חיוניים אלה במהירות. מסיבה זו אנו מחוייבים לא רק לתזונה המיטבית לה זכינו כשחיינו בטבע לפני מאות אלפי שנים, אלא לרמה גבוהה יותר של נוטריאנטים שמטרתם לפצות על ההרעלה בה אנו מצויים בסביבה של ימינו. ודאי שאנו חייבים להתמקד באכילה מהצומח על מנת ליהנות מכל הרכיבים שבצומח כפי שכתבת, ואני כמובן מטיף לכך, על הבסיס המדעי והאנתרופולוגי של חיית האדם, אולם רכיבים אלו התדלדלו באופן משמעותי ואינם מספקים את צרכינו כיום, אם אנו שואפים לבריאות מירבית, ולמעלה מזאת אם אנו שואפים להחזיר את עצמנו למצב של בריאות לאחר שכבר לקינו בחולי.
מדוע אתה טוען שהצום איננו אידיאלי לניקוי רעלים או להבראה ממחלות, כאשר אנו רואים חיות שצמות לפעמים אם הן חולות או פצועות?
תשובתו של ד"ר תל-אורן:
כשבע"ח (ובני אדם) סובלים ממחלות אקוטיות (כמו באפיזודה של שפעת חריפה) הם יכולים לעבור תקופה של 1-2 ימים לכל היותר של תיאבון מופחת, שגורם להם להפסיק לצרוך מזון מבלי שבחרו בכך (על פי רוב אין זה צום אמיתי שהוא פעולה יזומה עם בחירה, גם אם התקופה היא קצרה מאוד). על פי רוב, אין זה צום מוחלט כי הם ממשיכים לצרוך באופן זמני מאכלים פשוטים בלבד (עשב, פירות) בכמות קטנה. הדבר נצפה בחיות מחמד וב-"אדם המודרני" - אבל הוא נצפה בטבע רק לעיתים נדירות. הגיוני שבזמן סטרס דלקתי חריף ורעילות מטבולית של כל הגוף, שגופנו לא ירצה להכביד על המערכות שלנו בפעילות נוספת של עיכול וחילוף חומרים הקשורים לאכילת מזון. בטבע, מצבים אקוטים כאלה מסתיימים תוך זמן קצר במוות או בחזרה מהירה למצב בריא ואכילה בריאה.בטבע, באזור המחיה הטבעי שבו התפתחנו כבני אדם, שהוא עשיר מאוד במזונות מגוונים לאורך 365 ימים בשנה, אף חיה אינה בוחרת לצום באופן מחושב מראש (כאשר התיאבון שלה הוא נורמאלי), וכל דמויי האדם הקרובים להומו-ספיאנס תמיד מלקטים מזון טבעי וטרי במשך היום. על סמך מחקרים מדעיים וביוכימיה בסיסית וביוכימיה-פיזיולוגיה בסיסית של תפקוד הכבד, ידוע כיום כי על מנת לטהר רעלים ביעילות, הכרחי לצרוך נוטריאנטים (חומרים מזינים) רבים וגם קלוריות רבות (דטוקסיפיקציה היא תהליך שצורך הרבה אנרגיה). ללא אספקת אנרגיה מתמשכת וללא ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, חומצות שומן, ופיטונוטריאנטים (חומרים מזינים מהצומח) מגוונים, כל תהליך הטיהור נפסק, והכבד אינו מסוגל לעבד ולנטרל מולקולות רעילות נוספות, בין אם מדובר ברעלים מהסביבה, רעלים ממערכת העיכול, רעלים הורמונאליים שהם תוצרת נורמאלית יום יומית של הגוף, או רעלים שהשתחררו מהרקמות לאחר שהצטברו בהן שנים רבות.
אם מטרתנו היא טיהור רעלים או שיפור של מחלות סימפטומטיות, הצום עשוי לספק יתרונות סימפטומטיים מסוימים באופן זמני, עד שהאנרגיה לא תהיה זמינה מספיק והנוטריאנטים יהיו חסרים. יתרונות אלה כוללים: 1. בזכות הצום, אנו מפסיקים לצרוך מזונות אלרגנייים, מזונות הגורמים לדלקת, מזונות שיש בהם רעלים ומזונות עתירי חלבון. כשאנו מפסיקים לאכול מזונות אלו אנו מרגישים יותר טוב באופן מיידי מכיוון שהדלקתיות, הרעילות והחומציות הנלוות להם פוחתות. ניתן להשיג יתרון זה גם ללא צום, באמצעות צריכת מזון פשוט, צמחי, מלא (לא מעובד), טבעי, נקי מרעלים, ודל חלבון - למשך מספר חודשים, וכן על ידי הימנעות ממזונות אלרגניים (בעזרת בדיקת דם שיכולה לאתר אותם או על ידי דיאטת אלימינציה/פרובוקציה). 2. הפחתה ברמת הסטרס (יתרון זמני זה נובע מהעובדה שצומות ארוכי טווח קשורים למנוחה מלאה במיטה, בגלל חוסר היכולת לבצע עבודה או להתמודד עם מטלות החיים). במקום זאת, ניתן ללכת למפלט (retreat) או להחליט לנוח בבית לתקופה מסויימת, וכך להשיג את אותו יתרון גם ללא צום. 3. ירידה במשקל היא יתרון, אך היא גורמת לרעלים המאוכסנים בשומן להשתחרר, להתפזר בגוף ולהצטבר באיברים חיוניים כמו המוח, מאחר שהאיברים המבצעים את הדטוקסיפיקציה (טיהור רעלים) חסרים את האנרגיה והנוטריאנטים הדרושים כדי לטפל ברעלים אלה (וכך נוצר סיכון ארוך טווח לדמנציה ולהפרעות ניוון עצבי אחרות.) בנוסף, יש אובדן של שרירים ושל צפיפות העצם, נזק בכבד (בגלל עומס הרעלים) והחמרה של כבד שומני. ניתן להשיג את היתרון של ירידה במשקל גם באכילה בריאה ומאוזנת לטווח ארוך.
שלושת היתרונות האלה, שכאמור אפשר היה להשיגם ע"י תזונה והימנעות מרעלים, יכולים ודאי להיות הסיבות ל"הצלחה" שמדווחים עליה אלה המתפרנסים מ-"השגחה על צומות" - אבל אין מחקרים התומכים סטטיסטית בטענותיהם, במיוחד לגבי הטווח הארוך: האם אנו יודעים כמה מהצומות של 2-4 שבועות הסתיימו בירידה קבועה באיי-קיו (ובאלצהיימר, דמנציה סנילית וכו') בגלל רעלים שחדרו למוח? כמה אנשים נותרו עם חילוף חומרים איטי לאורך זמן (ועייפות כרונית) - כשאינם מסוגלים לשחזר את רמת האנרגיה שהייתה להם קודם? כמה אנשים חזרו לסבול ממחלותיהם הכרוניות למרות היתרונות הזמניים? מי מייצג אנשים אלה בסטטיסטיקה של הדיווחים על הצלחת הצום? כמובן, טענות ה"הצלחה" יתמקדו בתוצאות ה"חיוביות" ויתעלמו מהשליליות. והתוצאות ה"חיוביות" יכולות בנקל להתמקד ביתרונות קצרי הטווח, תוך התעלמות מהתוצאות השליליות ארוכות הטווח, שהקשר ביניהן לבין הצום מתטשטש במשך הזמן. יש גם תוצאות שליליות מיידיות כמו אובדן אלקטרוליטים חיוניים כמו פוטסיום, מצב שעלול להביא להתקף לב, כפי שכבר ראיתי אצל פציינטים שלי שעברו צומות ארוכים והתאשפזו בחדר מיון במצב חירום.
חשוב להבהיר שהרעיון לצום על מנת להבריא בא במקור מתנועת ההיגיינה הטבעית, שיצרה מוסכמות שרירותיות לפני למעלה ממאה שנה. הכוונה הייתה טובה, לחזור לטבע, אבל הידע על הטבע היה יותר מוגבל, והסביבה הייתה פחות רעילה מאשר היום וגם המזון לא היה כל כך מתועש וריק מתוכן תזונתי. ייתכן שבאותם תנאים, ההצלחות היו גדולות יותר משיהיו היום, למרות שאיש לא חקר אפשרות זאת באופן סטטיסטי ואותם רופאים שהשגיחו על צומות ודיווחו עליהם לא עבדו בשיטה סטטיסטית טהורה, מה גם שהטבע האנושי גורם למטפלים להדגיש את הצלחותיהם (ולשכוח את הכישלונות). אסור לשכוח שרוב המטופלים בצום עליהם דיווחו הגורואים של ההיגיינה הטבעית אובחנו כלוקים במחלות קשות מאוד, כמו סרטן. גם אם במקרים בודדים נצלו חייהם, לכאורה כתוצאה מהצום, אין לדעת אם הם היו ניצולים משינוי התזונה בלבד, ללא צום, כפי שראינו במקרים רבים אחרים (וזה בהנחה שהאבחון הראשוני היה נכון, מה שאין לקחת כמובן מאליו, במיוחד באותה תקופה). בכל מקרה, הצומות של אנשים הסובלים ממחלות קשות במיוחד אינם מייצגים את הצומות של אנשים בריאים יחסית (או חולים במחלות קלות בלבד) המנסים לשפר את בריאותם ע"י צום קצר או ארוך. סביר שמחלות קשות יגיבו יותר טוב לטיפולים קשים וקיצוניים, כשהמחלה מצדיקה את הסיכון. מכיוון שהצום אינו טיפול טבעי מתון, אינני ממליץ עליו לגבי אנשים בריאים יחסית.
מכיוון שאין מחקרים שמשווים צומות ארוכים עם צריכה לאורך זמן של תזונה בריאה, היפואלרגנית, דלת חלבון, אורגנית (או אפילו רק צריכה של שייקים ירוקים ומתובלים לזמן מה!), יש להיזהר מחשיבה "הוליסטית" דוגמטית שנובעת מהסתמכות על דעותיו של מומחה במקום על מדעי הטבע. הסתכלו על הטבע כדי לקבל את התשובות, לא על טענותיו של אדם אחד. צומות ארוכים הם רעיונות שנטבעו ע"י בני אדם, ויש דרכים יותר טבעיות, עדינות, בריאות, ומהירות כדי לנקות רעלים - תוך תמיכה בפיזיולוגיה של הגוף בכלל והכבד בפרט, במקום לגרום לשוק פיזיולוגי. מחקרים כבר אישרו דרכים טבעיות אלה. למה להאריך בצומות אם יש גישות אחרות שהם בעלות יתרונות רבים יותר והן בהחלט בעלות פחות סיכונים?
אם יש למישהו סרטן מתקדם (או מצב אחר שהוא חסר תקווה) והוא רוצה לנסות צום ארוך טווח תחת פיקוח - אני לא אתנגד לכך (זה יכול להועיל!), אבל יותר מדי אנשים שאינם במצב נואש בוחרים בדרך הזאת אפילו ללא פיקוח, בהתבסס על הטענות הדוגמטיות של מנהיגי ההיגיינה הטבעית וחסידיהם שאימצו את התורה הזאת כדת, לטוב ולרע - כפי שראיתי עם כמה פציינטים שלי שניסו זאת וחזרו אלי מאוחר יותר עם תלונות דומות או חדשות ועם המצבים שפורטו לעיל - איש לא יאמץ אותם כמקרי הצלחה!
אם הם נעזרו ע"י הצום זה היה כנראה בגלל הסיבות שפורטו לעיל, או מפני שהם באמת "הרעיבו את הסרטן" או "הסירו את הרקמה החולה" (איש לא יודע בביטחון, זוהי יותר "מסורת דתית" מאשר מדע). אני תמיד שמח בשביל הניצולים ומוחא להם כף על הצלחתם, בלי קשר לסיבה האמיתית לה. אבל אלה הם מקרים נדירים, והם לא מייצגים את הצומות הקצרים יותר שכה הרבה שוחרי בריאות מודרניים מנסים אותם.
זוהי אולי הפחותה בין שתי רעות - "הם שרדו הלא כן?" - אבל לגבי רוב האנשים (שאינם חולים מאוד) שמתרשמים מההישרדות של "מקרים סופניים" - הסיכונים אינם מצדיקים את התהליך למרות היתרונות הניכרים לעין. מי שמודע לאפקט השלילי לא ירצה לצום צום ארוך (מעל 2 שבועות), אלא אם כן הוא במצב נואש ומוכן לגרום לנזק מטבולי ולהרעלת איברים חשובים, כמו המוח. בטבע, החיות לעולם אינן בוחרות לצום הרבה ימים כאשר המזון הטבעי להם נמצא בשפע, ואלם אם הן היו בוחרות בצום הן לא היו סובלות מהרעלה זו, מכיוון שאצלן אין הצטברות רעלים כמו אצל אנשי החברה המודרנית החיים בסביבה מזוהמת.
לסיכום, קיימים שני סוגים של צומות שעזרו לכאורה: 1. צומות שהביאו לשיפור מיידי בסימפטומים אצל אנשים שחיפשו שיפור בריאות כללי (לא לגבי מצבים קשים של סיכון חיים) - כאשר שיפור סימפטומטי זה איננו מהווה התקדמות אמיתית לבריאות ארוכת טווח אלא תגובה מיידית ל-4 הסיבות הבאות: א. אין צריכה של מזון מעורר דלקת. ב. אין צריכה של מזונות אלרגניים. ג. אין צריכה של חלבונים, שיוצרים רעילות וחומציות ברקמות. ד. אין צריכת רעלים שנמצאים לרוב בתזונה המודרנית ובמזון המעובד והמתועש. ארבעת יתרונות אלה ניתנים להשגה גם ללא צום, כלומר ע"י צריכת תזונה טבעונית נטולת דברי חלב, גלוטן, סויה, תירס, בטנים או דיאטה טבעונית קפדנית או דיאטה מקרוביוטית קפדנית. 2. הסוג השני של "צומות מוצלחים": במקרים (די נדירים), אנשים שהיו במצבים קשים או מסכני חיים הצליחו להשתפר משמעותית בעזרת צום. הם לא מייצגים את רוב הפציינטים, מכיוון שרובם לא שרדו (כך שלא ניתן להישען על המספרים לצורך סטטיסטיקה). גם במקרים אלה, חלק מההצלחה מיוחס לארבע הסיבות לעיל, ויתכן מאוד שהם היו זוכים להצלחה זו גם על ידי תזונה טבעונית נקייה וקפדנית, כפי שתועד בספרים רבים.
צומות גורמים לסיכונים ארוכי טווח של דמנציה והפרעות נוירו-דגנרטיביות אחרות, מצבים שנצפו אצל אפילו אצל גורואים מובילים מתחום ההיגיינה הטבעית, שצמו הרבה והנהיגו הרבה צומות. בנוסף, בכל אחד מהצומות ארוכי הטווח נראה שנוצר נזק משמעותי (על פי רוב בלתי הפיך) לחילוף החומרים ולהפקת האנרגיה, וכן נזק לאיברים חיוניים - בגלל הפיזור מחדש של רעלים, הנובע ממחסור בנוטריאנטים שהכבד זקוק להם על מנת לטהר ולעבד את שטף הרעלים המשתחררים מהרקמות.
האוכלוסייה שוחרת הבריאות חייבת להיות מודעת לסיכונים אלו, המבוססים על מדעי הביוכימיה והפיזיולוגיה של טיהור רעלים, מכיוון שבמציאות הרפואית והכלכלית של ימינו, רוב רובם של האנשים שהחליטו לצום - יעשו זאת ללא פיקוח ויפגעו בבריאותם, כפי שראיתי אצל פציינטים רבים שצמו בעבר, על סמך היסטוריה רפואית ובדיקות מעבדה. במקרים רבים, גם מטפלים שאנשים שכרו את שירותיהם להשגיח על צומות, אינם מודעים למדע הקשור לטיהור רעלים ולסכנות הכרוכות בכך. אם הם יכולים להתערב במצב של סכנת חיים בגלל הצום שנעשה תחת פיקוחם, הם עדיין אינם לא יכולים לזהות ולמנוע בעיות בריאות כרוניות שמתהוות בזמן הצום ובעקבותיו, כגון כבד שומני, בעיות בספיגת שומנים, מחסור בנוטריאנטים מומסי שומן, ופגיעה בחילוף החומרים ותפוקת האנרגיה של התאים.
קראתי את תמלול הרצאתך בנושא "המזון - תרופה או מניעה". למה אתה מתכוון כשאתה אומר - להיזהר ממומחים, כשאתה עצמך כמובן מומחה בתחומך?
כמו כן, אמרת בהרצאתך שניתן לסמוך על התחושות רק כשמשהו "עושה לכם רע" (כי הגוף מותקף ומורעל), אבל לגבי דברים שמתקיפים ומרעילים את הגוף לאורך זמן - אנו חייבים להיזהר מהם כי הם עלולים לפגוע בנו בעתיד אפילו אם אנו מרגישים איתם טוב היום. אם כך, איך ומאיפה נקבל את המידע לגבי מה טוב ומה רע לאורך זמן, כאשר עדיין יש ויכוחים לגבי מוצא האדם וכאשר להדיוטות כמוני אין את הזמן והיכולת ללמוד על התזונה ואורח החיים לפני עידן החקלאות? האם נוכל לחזור לאורח החיים הזה? איך נעשה זאת ע"י הסתכלות על הטבע ומבלי להסתמך על מומחים?
אתה טוען שגם אם נאכל לפי הטבע ככל יכולתנו בחברה המודרנית והמתועשת, זה לא יהיה לפי הטבע באמת. לפי מה שלמדתי בשיעורי טבע, יש מושג שנקרא "בית גידול ואזור מחייה", שאומר כי לכל חיה בטבע יש את אזור המחייה שלה, ומעטים המקרים בהם חיות משוטטות על פני אלפי קילומטרים בחיפוש אחרי גיוון למזון שלהן. הן עושות זאת כשנגמר המזון בבית הגידול שלהן. לדוגמה, חיות באזור הטרופי הגשום, נהנות מפרי עסיסי כל ימות השנה, אך אינני מכיר שהן אוכלות דגנים, שאינם גדלים במקומות טרופיים, במיוחד שהבדלי העונות שם הם די מינוריים. אז איזו חיה נהנית ממגוון של אלפי מזונות טבעיים בבית הגידול שלה? ומה הקשר שלה לאדם הקדמון? האם הוא עבר אלפי קילומטרים בחיפוש אחר גיוון של אלפי סוגי מזון?
תשובתו של ד"ר תל-אורן:
לדעתי אתה מתייחס בקפידה רבה מדי למסר פשוט שנועד לעזור לאנשים להתמקד באורח חיים בריא יותר באופן כללי (כפי שאתה עצמך ודאי עושה לגבי התזונה, תוספי המזון והפעילויות והטיפולים הבריאותיים שלך, הקשורים לליקויים בריאותיים שקיימים אצלך בעבר או בהווה). מסר פשוט זה מתייחס לבעלי סמכא (במיוחד תזונאים!) המטעים את האנשים במידע תזונתי שנוצר באופן מלאכותי ע"י בני אדם.אני חושב שזה ברור שכוונת המילה "המומחים" (בהקשר של הרצאה זו והכנס שהיא ניתנה בו וכותרת ההרצאה) מתייחסת לרוב מומחי התזונה למיניהם, שלרבים מהם אין רקע מדעי או השכלה אקדמית מעמיקה, ולכן רובם חוזרים על תעמולה מסחרית שנוגדת את המציאות שבטבע, ובכך יוצרים ציפיות שגויות, ובו בזמן הם מתעלמים מליקויים רפואיים או תפקודיים, חוסרים, הרעלות, ומחסור בפעילויות בריאות. המומחים האלה מבלבלים אנשים ומספקים להם אינפורמציה מלאת סתירות לגבי מהי תזונה בריאה, בזמן שהמומחה האמיתי הוא הטבע ולא אני כאינדיבידואל. המומחים שכדאי להקשיב להם הם אלה שלומדים את הטבע ומעבירים מידע זה לקהל באופן שמחזק את יכולת הציבור למנוע מחלות בכוחות עצמו, כך שלא יהיה זקוק יותר ל"מומחי התזונה" והקלינאים למיניהם, המתפרנסים מחולי הציבור ולא מבריאותו.
הטענה לגבי המרחק הנוכחי של אורח החיים והתזונה שלנו מהטבע של פעם מוצגת בצורה ברורה מאוד בהרצאה, וגם אתה מסכים עמה בשאלתך. התרחקות זו היא בדיוק הסיבה שעלינו לעסוק בפעילויות שהוזכרו בהרצאה כמו שהייה בשמש, לקיחת תוספות מזון, דטוקסיפיקציה, ועוד - על מנת לשפר את בריאותנו, במקום להניח ש"יהיו מזונותינו תרופותינו" כפי ש"מומחי בריאות ותזונה" כה רבים טוענים. במיוחד מומחי "תנועת המזון הבריא" - אשר אומרים "פשוט תאכל אוכל לא מבושל (raw) ותהיה בריא" או "פשוט תאכל מזון מקרוביוטי (וכו') ותתרפא מכל מכאוביך". טענות אלה יוצרות ציפיות שגויות שיגרמו לאנשים ליפול ברוחם ויובילו אותם ל: 1. ייאוש 2. אורח חיים גרוע יותר (ויתור) 3. אשמה.
כך ארע לרוב רובם של "שוחרי הבריאות" שניסו לשנות את תזונתם בהתאם לתורותיהם ושיטותיהם של "גורואים של תזונה" - בלי שום הצלחה, או עם הצלחה זמנית ומוגבלת או שיפור כללי בפרמטרים מסוימים - כתוצאה מארבע הסיבות לשיפור זמני בסימפטומים שצוינו בהרצאה בהקשר של שינוי משמעותי בדיאטה, שבזכותה הפסקנו לצרוך: א. מזון מעורר דלקת. ב. מזונות אלרגניים. ג. חלבונים, שיוצרים רעילות וחומציות ברקמות. ד. רעלים שנמצאים לרוב בתזונה המודרנית ובמזון המעובד והמתועש - אך שיפור זמני זה אינו מספיק כדי להביא לתחושה של בריאות שלמה. לדוגמה - אדם הלוקה בסוכרת מסוג 2 יכול לשמוע מ"מומחה" שהוא יירפא ע"י אכילת אוכל נא (raw food), ואכן יהיה שיפור במצבו (בגלל 4 הסיבות שציינתי קודם) ובנוסף יהיה גם שיפור באורח חייו, אבל הציפיות, בהשוואה להשקעה הרבה, לשיפור בכל היבטי הבריאות על סמך אכילה נכונה בלבד - יהיו לא ריאליות ולרוב תיגרם לאדם אכזבה ואורח חייו יחזור אחורה, מה שיוביל לתחושת אשמה. אם הציפיות של האדם יותר קשורות למציאות ויש לו גם מודעות אנליטית לליקויים והחוסרים השונים בגופו, הוא יוכל להגיע לתוצאות טובות הרבה יותר (ואפילו לרפא את הסוכרת, כפי שראיתי פעמים רבות) גם אם תזונתו אינה מושלמת, ואז הסיכויים לאורח חיים בריא ויציב, המשוחרר מתלות ברופאים ומטפלים - עולים באופן דרמטי. בדרך זו, המעבר לתזונה טובה או בריאה יותר אינו זוכה ל- "שם רע" והאכילה הבריאה אינה מלווה בקיצוניות יתר המגבירה את הסטרס הנפשי הכרוך בכך - מצב שאינו בר קיימא.
כמעט כל 400 האנשים שנכחו בכנס ובחרו להאזין להרצאה חוו תובנה זו במהלך חיפושם אחר בריאות טובה. הם השקיעו זמן רב, מאמץ, וכסף, אך נותרו מבולבלים לגבי המהות של תזונה טובה (עתירת חלבון? דלת שומן? שוקולד נא raw))? ועוד). נתתי להם הסבר לגבי סוגי התזונה הקלוקלים ובעיות העיכול הכרוניות שלהם והם קיבלו השראה לשנות את התזונה שלהם בצורה יותר ברת קיימא, וללא הציפייה השגויה שתזונה לבדה יכולה להספיק, בהתחשב במצב הנוכחי של הסביבה וההיסטוריה הרפואית האישית שלהם. אני אומר זאת בהתבסס על התגובות הנלהבות שקיבלתי מ- 300 איש (75%!!) ומהמארגנים. ההרצאה נתנה לקהל תקווה, ידע רחב יותר, והבנה הגיונית של מעגל הקסמים שהיו נתונים בו בגלל הנחות לא נכונות המסתמכות על שיטות תזונה ודיאטה שאינן מבוססות על ידע מדעי מקיף - כולל הידע על חוקי הטבע של ביוכימיה, פיזיולוגיה, אנתרופולוגיה, הסתגלות, והישרדות.
בהקשר לשאלתך לגבי "אלפי קילומטרים" שאותם צריכים כביכול בע"ח לעבור כדי למצוא מזון - ברצוני להבהיר: בתוך סביבה טבעית ופראית (כמו באזורים הטרופיים הלחים) לעולם אינך צריך ללכת יותר מקילומטר כדי למצוא את כל האוכל שאתה זקוק לו במשך ימים רבים, ואני מדבר על מאות ואלפים של מאכלים שונים הנגישים מסביב לך. אפילו בויסקונסין (לא מאוד טבעית, לא טרופית), כשאני לוקח קבוצות למחנות ליקוט, אנו יכולים לזהות ולאכול כ-60 צמחים שונים (שלא ניתן למצוא בסופרמרקט המבוסס על תוצרת חקלאית) וזאת בשטח של פחות מ- 100 דונם, שטח המאפשר לקבוצה של 15 איש לצרוך מספיק קלוריות במשך שישה חודשים של הקיץ בצפון ארה"ב.
מה שלמדנו בבית הספר על אזורי מחיה במדינת ישראל הקטנה, החקלאית והמזרח תיכונית אינו רלבנטי לגבי חיי נוודים (נומדיים) של בני אדם ובעלי חיים באזורים של יערות הגשם המשווניים. גם אם אזורים טרופיים אלה ("ערש התפתחות האדם"), בהם המזון נפוץ ועשיר כל השנה, אינם פראיים לחלוטין כפי שהיו בעבר, מחקרים ותיעוד של חוקרים רבים ממחישים את ההתדרדרות הדרמטית בבריאות בני האדם ככל שהם מתרחקים מהטבע. מחנה ליקוט אחד או שניים, ספרים של בוטניקה, תמונות של יערות הגשם הטרופיים (הרצאה או שתיים על תזונה אנתרופולוגית) והבנה בסיסית של היכולת האנטומית והאתלטית של האדם, יספיקו לכל שוחר ידע ממוצע להפנים באופן הגיוני ואינסטינקטיבי מה הטבע מסוגל לספק לנו במובנים של מזון שהאדם יכול היה ללקט ולאכול במשך מיליוני שנים (לפני עידן החקלאות). מספר הרצאות בנושאי ביוכימיה תזונתית ופיזיולוגיה יספיקו כדי להבין את הקשר בין תזונה, הורמונים, תפקוד האיברים והמוח, והבריאות. ברגע ש"ההדיוטות" יקבלו הדרכה תמציתית לגבי העקרונות הבסיסיים של הטבע, מה שאינו כרוך בהשקעת זמן רבה, הם לא יהיו זקוקים עוד למומחי תזונה שיאמרו להם מהי תזונה בריאה ומהי לא - כמה קלוריות לקחת, כמה פחמימות ושומנים לאכול ואיזה מינרלים וויטמינים הם כביכול מקבלים מאיזה פירות וירקות ספציפיים - בדיוק כפי שבע"ח בטבע אינם זקוקים למומחים שכאלה. הם אולי יזדקקו מדי פעם למומחים רפואיים שיספקו להם הערכה מקיפה על בריאותם ("רפואה פונקציונאלית"), בגלל הסיבוכים שנובעים מההתרחקות מהטבע, אשר כולנו חווינו בחיים המודרניים, כולל מתח נפשי, טיפולים רפואיים בעבר, חיסונים, וחוסר תפקוד מצטבר בשילוב עם נטיות גנטיות קלות. אבל גם כאן, ברגע שהם מסיימים לטפל בחוסרים התזונתיים, ברעלים, במחסורים, בסטרסורים, בליקויים המצטברים, בבעיות התפקוד ובגורמים אחרים למחלות שלהם, הם לא יצטרכו שוב ליווי צמוד של מומחה רפואי או תזונתי כלשהו (ואי"ה גם אותי הם לא יצטרכו). גם אם לא יצליחו לתקן ליקויים זעירים הם יחיו חיים פרודוקטיביים, מהנים ועצמאיים ויוכלו להרגיש רגועים לגבי הבחירות התזונתיות שלהם, ולא ירוצו יותר מ"תזונאי" אחד למשנהו, לא יפגשו עם "מטפלים אלטרנטיביים" אחת לשבוע, תוך הרגשת בלבול וחוסר ביטחון. הידע הוא באמת כוח.
אני נמצא כעת באמצעו של מסע הרצאות בקליפורניה, 14 הרצאות ב- 13 יום, ובכל שאלך אני מקבל אותן תגובות - אנשים צמאים לקבל את המידע המעצים הזה שמאפשר להם להפוך לעצמאיים בלעזור לעצמם לאורך זמן, על בסיס מדעי הטבע במקום על בסיס מחקרים קליניים מלאכותיים של חברות מסחר ותעשייה, פרמקולוגיות ואחרות. הצורך היחיד שלהם ב-"מומחה" הוא צורך זמני, על מנת ללמוד את חוקי הטבע שהם מעולם לא חוו (כי סביבתם אינה טבעית), על מנת להכיר את השינויים הגלויים לעין שנוצרו במהירות בגופנו בגלל שסטינו מאותם החוקים, ועל מנת לסכם עבורם בראשי פרקים את העקרונות שעליהם ליישם ואת הצעדים שעליהם לקחת כדי להתקרב ככל האפשר לתנאים הטבעיים המאפשרים החלמה עצמית.
הדרכה מסוג זה מאפשרת השפעה חיובית על חייהם של אלפי אנשים להבדיל מ"קבלת פציינטים" באופן אינדיבידואלי שאינו מאפשר עזרה לרבים אלא רק למעטים. גם במקרים שיש צורך בטיפול אינדיבידואלי, ההדרכה הנ"ל מאפשרת טיפול קצר של מספר פגישות אבחוניות, טיפוליות וחינוכיות, תוך קידום אחריות אישית על הטיפול, עידוד לשמירה על חיים בריאים וברי קיימא. כך, תוך 3-5 התייעצויות, המטופל משתחרר מתלות במטפל ואינו זקוק להמשך טיפול אינטנסיבי, אפילו אם יש לעיתים רחוקות צורך במעקב.
אני מקווה שתצטרף לספארי שאני מארגן באזורים פראיים באמת, שהאדם לא חדר אליהם - שם תוכל לראות בעצמך כמה מעקרונות האנתרופולוגיה והטבע שמדענים רבים מדברים עליהם, ברמה גבוהה ביותר של הסכמה. מי שטוען שנושא מוצא האדם עדיין מעורפל ואין לגביו הסכמה - נפל בפח התעמולה של גורמים לא מדעיים הדוחפים את הדוגמות הפרטיות או החברתיות הנוחות להם.
גם אם לא תצטרף לספארי אני בטוח שיש לך דימוי והבנה טובים של הטבע, של התנהגות בע"ח ושל התנהגות בני האדם המלקטים שחיו לפני מאות אלפי שנה באזורים הטרופיים, לפני שהכירו את האש ואת כלי הציד, הרבה לפני העידן החקלאי. לדוגמה, האדם הקדמון מעידנים מרוחקים אלה המעיט מאוד באכילת בשר בע"ח, ותזונתו הייתה מבוססת על מזון צמחי מגוון מאוד שגדל על אדמה עשירה.
אחד מידידי הוא הומיאופת שטוען שלפי ניסיונו (הרחב) כאשר מסירים שומה אחת - עשר אחרות צומחות במקומה. אני בטוחה שתסכים שכל עוד מתעלמים מהסיבות שבשורש העניין, הסימפטומים החיצוניים ימשיכו להופיע – אם לא במקום זה אז במקום אחר. אולי הטיפול שלך הוא ייחודי בכך שהוא מתגבר על התופעה הזאת?
תשובתו של ד"ר תל-אורן:
רבים מהפציינטים שלי ברחבי העולם (כ- 35,000 עד עתה) הם מטפלים הוליסטיים מסוגים שונים (כולל מספר רב של הומיאופתים) ובמשך 22 שנה לא ראיתי שכאשר "מסירים שומה אחת - עשר אחרות צומחות במקומה" (ד"ר תל-אורן מסיר שומות ונגעי עור בשיטה לא ניתוחית. לעומת זאת כשמסירים יבלות ויראליות בחנקן נוזלי (שיטה ניתוחית) לעיתים קרובות יבלות חדשות צומחות מסביב ליבלת המקורית שטופלה. הסרה של נבוס (שומה) עם או בלי פיגמנטציה מעולם לא הובילה של שומות חדשות במקומה; גם דבלולי עור (המתפתחים בזמן של חוסר איזון הורמונאלי) לא צמחו מחדש לאחר שהוסרו, אבל דבלולים אחרים שרק התחילו לצמוח אבל לא הוסרו כי היה קשה לראותם, המשיכו בצמיחתם כל עוד המצב ההורמונאלי נמשך – מה שעלול לגרום למטפל חסר ניסיון לשגות ולשער שהם צמחו כתוצאה מהסרת הדבלולים האחרים ולראות בהם "צמיחה מחודשת", כפי שהוא עלול גם לבלבל בין יבלות לשומות. לעיתים קרובות אני שומע הצהרות כגון אלה מהדיוטות וממטפלים הוליסטיים בעלי רקע מדעי מצומצם. הצהרות כאלה עלולות להטעות את הציבור, תוך הזנחת הפרטים החשובים והוריאציות הרבות שקיימות לגבי כל מצב קליני. בגלל הטעיה כזו, אנשים רבים שהיו אמורים ואפילו שמחים להסיר את נגעי העור שלהם - פוחדים מכך ו"שומרים" עליהם למרות שנגעים אלה גורמים לחוסר איזון עצבי, רגשי, ואסתטי, ולפעמים אפילו לתוצאות הרות אסון. או עם גירוי עצבי שמי שנוקט גישה הוליסטית לא יעריך. חשוב שתקשיבי להרצאה בת השעתיים (באנגלית) שיש לי בנושא כדי להעריך את המורכבות של בעיות עור ונגעי עור, והקשר שלהם לבריאות הכללית. באופן חלקי יש על כך מידע גם בהרצאה בעברית (בקרוב תעלה לאתר) "עור יפה בגוף בריא".חשיבה הוליסטית מדעית דורשת הסרה של נגעים שפירים אלה בגלל הפידבק שלהם על מערכת העצבים, והשפעתם המשמעותית על הגוף. בו בזמן, אם ניתן ואם רלבנטי, יש להתייחס לגורמים שבשורש הבעיה, כאשר הם ידועים, ואינני מתעלם מהם. בגלל הסיכונים הקטנים או הגדולים שבאי עשייה, הסרה של הנגעים (שאינה רעילה ואינה אגרסיבית/פולשנית) היא תהליך חיובי גם אם איננו יודעים מהם הגורמים או אם הגורמים עדיין פעילים. העור שלנו נועד להיות חלק ונטול שומות, נגעים או כתמים - כפי שהיה כשנולדנו. גם כתמי לידה מצריכים התייחסות וטיפול מכיוון שהסיכון סרטן כבוה בהרבה בכתמים אלה מאשר בעור רגיל. צמיחה של גידולי עור או כתמים ונגעים אחרים מעידה על תהליכים פתולוגיים או על חוסר איזון בדיוק כפי שפריחות ודלקות עור מעידות על כך גם הם.
האם יש לך קשר פיננסי לפעילויות מרפ"י? מה הקשר בינך לבין המעבדה, מדוע הקמת אותה ומדוע אתה שולח מטופלים רק אליה ולא למעבדות אחרות? חלק מבדיקות המעבדה (במיוחד הגנטיות) עולות הרבה כסף. מצד אחד, אתה מקדם סדר-יום בריאותי פשוט, הגיוני, קרוב לטבע (אני זוכרת שסיפרת על מחנאות ליקוט שאתה מנחה בטבע) - תפיסה שאני מאד מקבלת. מצד שני - בדיקות מתוחכמות ויקרות ... האם "בריאות" צריכה להיות משהו כל כך מורכב ויקר?
תשובתו של ד"ר תל-אורן:
ניתן לשאול כל מטפל מה הקשר הפיננסי שלו והאם יש לו אינטרס כספי זה או אחר. מובן שהמטרה של רוב המטפלים היא תמיד להשיג עוד פציינטים וכמובן לעזור להם תוך כדי קבלת פרנסה. לעומת זאת, המטרה שלי היא לא לראות עוד ועוד מטופלים באופן אינדיבידואלי, אלא לתת לאנשים כלים ומשאבים כדי ללמוד עוד לגבי הבריאות שלהם, לטפל בעצמם על סמך אמת מדעית, ובסופו של דבר להפוך לעצמאיים מתלות בהתערבות של מטפלים. זהו מודל יותר בר-קיימא, שהופך בהדרגה למציאות (ובינתיים, אין לי ברירה אלא לטפל באנשים במשך מספר קטן של פגישות, פנים אל פנים בטלפון, ואז הם משוחררים לטיפול עצמי).אני משתדל להפנות את האנשים עד כמה שיותר לאתר החינמי המתפתח www.functional-medicine.org ראו באתר את המאמר המעמיק על "בריאות המוח" וכן ההקלטה והתמלול של ההרצאה "המזון – תרופה או מניעה" שניתנה מול 400 איש, ונעשתה בהתנדבות. נתתי למאות מהנוכחים שהגיבו באימיילים עותק מהמאמר שלי "10 סוגי המזונות המומלצים" – גם זאת ללא תשלום.
זוהי גישתי לטווח הארוך – לחנך את הציבור לגבי בריאות וחשיבה מדעית הוליסטית, לא להפוך אותם לפציינטים לכל החיים. זוהי הסיבה שהקמתי את מרפ"י – מוסד ללא כוונת רווח (מלכ""ר).אני לא מרוויח מהפעולות של מרפ"י ולא מבדיקות המעבדה – הרווחים מהבדיקות מגיעים ישירות למרפ"י (שהמעבדה בראשון משרתת אותה). אין לי שום אינטרס כספי בהמלצה על בדיקות המעבדה. אם אנשים בוחרים לראות אותי אישית הם כמובן משלמים עבור זמני, אך אני תורם את הכסף למימון פרויקטים ללא מטרת רווח שאני מנהל ברחבי העולם, כולל הקמת מרכז רפואי להבראה (כולל מסעדת בריאות) בישראל ומאפיית לחמים ללא גלוטן וללא חומרים היפואלרגניים אחרים, כפי שהקמתי בארה"ב. אני מדגיש שוב, שמטרתי אינה להשיג עוד פציינטים; יש לי מספיק פרנסה מייעוצים לחברות גדולות, מהמצאות שפיתחתי והמוצרים הקשורים בהם, מהרצאות במדינות אחרות, מטיפול בנגעי עור ומנדל"ן. יש לי גם מסעדות ומרכזי בריאות ומאפייה. גם כך, רוב הכנסותיי מיועדות לפרויקטים ציבוריים והומניטאריים.
את המעבדה בראשון לא אני הקמתי, היא הוקמה לפני שנים רבות ע"י אזרחית ישראלית שאין לה שום קשר אלי. אני הקמתי את מרפ"י (המרכז לרפואה פונקציונאלית בישראל), עמותה ללא כוונת רווח (מלכ"ר) שמטרתה לחנך אנשים לגבי רפואה פונקציונאלית ומעבר לכך (תזונה, מניעה ועוד), ולהביא את ישראל למאה ה-21 מבחינה של אבחון מדעי הוליסטי. הקמה זו עלתה לי כסף רב, שלעולם לא אקבל בחזרה. אני עדיין עובד פעמים רבות בהתנדבות, כולל מתן הרצאות למען העמותה.
חלק חשוב מהרפואה הפונקציונאלית הוא אבחון (ולא "מרדף אחר סימפטומים" באמצעות צמחים ודיאטות, שהוא דרך שאינה ברת קיימא, כפי שמתואר בהרצאה שלי "המזון – תרופה או מניעה"). לא כל אחד חייב לעשות בדיקות מעבדה, זוהי תמיד אופציה. בדיקות המעבדה מונעות ניחושים, אבל רופאים מנוסים יכולים ל"נחש" בצורה טובה (75%-85% אחוזי דיוק) מה יהיה הטיפול המתאים אם יש בידיהם היסטוריה רפואית מעמיקה של הפציינט. בסופו של דבר, זוהי החלטתו של הפציינט אם לעבוד מתוך ניחוש או לא. הדבר דומה להשקעה במכונית – יש מי שבוחר ויכול לרכוש מכונית יקרה, ויש מי שאינו כך.
עלי להציע את האופציה הזאת לאנשים. אנשים רבים הם מודאגים ומיואשים (אחרי שניסו הכל בלי לקבל תשובות אמיתיות), הם מרגישים יותר בטוחים עם בדיקות המעבדה והם מעוניינים להשקיע בבריאותם. אותו הדבר נכון לגבי הבדיקות הגנומיות – הן יקרות אבל מספקות תמונה לכל החיים לגבי החולשות והנטיות שלך – אין אף פעם צורך לחזור עליהם. הן לא מיועדות לכולם, אבל הן מתאימות לאנשים שעומדים להשקיע הרבה בבריאות שלהם בלאו הכי (שהרי הם משקיעים כבר במוצרים רבים ותהליכים טיפוליים שאינם מבוססים על מדע או מציאות אבחונית – ועושים כך למשך כל חייהם!) הבדיקות הפונקציונאליות הגנטיות הן מאוד ברות קיימא, מכיוון שהן מונעות מהאנשים לטפל בעצמם בצורה עודפת או חסרת תועלת (ולפעמים אפילו מזיקה). לעיתים, בדיקה אחת יכולה לספק תשובות רבות וחשובות לגבי הבריאות ולגבי המצבים הכרוניים של הנבדקת ומסייעת למטופלת להירגע ולהעריך או ההסברים למצבים הרפואיים (על פי הגישה ההוליסטית) ואת הפתרונות המדעיים להם, למשך כל חיי המטופל או המטופלת. יש לי הרבה דוגמאות לכך, כמה מהן מפורטות בהרצאה על "המזון – תרופה או מניעה".
זוהי הסיבה לכך שהבאתי את בדיקות המעבדה הפונקציונאליות לארץ בשנת 2002 ולכך שאני מחנך את האנשים לגביהן. הן החוליה החסרה באבחון הוליסטי המבוסס על מדע, ובלעדיהן אנשים סובלים מחולי או אפילו ממוות מכיוון שהם מסתמכים לחלוטין על בדיקות מעבדה אלופתיות (פתולוגיות קיצוניות הגורות על בתי החולים והרפואה הממסדית, שפעמים רבות נותנות תוצאות שליליות (כלומר כביכול "הכל בסדר" – עד שמאוחר מדי)) מכיוון שבדיקות המעבדה הפונקציונאליות הן מתקדמות וחדישות ביחס לארץ ומכיוון שגישתן הוליסטית, קופות החולים המונהגות ע"י עקרונות הממסד הרפואי האלופתי – תרופתי, על פי רוב אינן מעוניינות בהן - לכן בדיקות אלה יכולות להיעשות בדרך כלל באופן פרטי. המעבדה בראשון היא המעבדה היחידה שהציעה לספק את הבדיקות האלה בשביל מרפ"י. זוהי מעבדה פרטית, לכן היא מתאימה לבדיקות אלה. כרגע המעבדה פשוט מספקת שירות למרפ"י ולפציינטים שלי, במחיר נמוך (גם אם הוא נראה יקר לחברי קופות החולים שאינם משלמים באופן פרטי, המחיר האמיתי הוא מאוד נמוך. אינכם יודעים את המחיר שקופת החולים משלמת עבור שירותים כמו MRI, CT, דיאליזה וכו' – לאחר שהיא מחכה עד שהמצב הופך חמור ומסוכן).
תודות לכך שמרפ"י היא ללא כוונת רווח, המעבדה יכולה להציע בדיקות אלה בהנחה. אין לי בעיה עם כך שמעבדות נוספות יציעו אותן, אבל זה לא יהיה הוגן עבור המעבדה בראשון – שאינה מרוויחה הרבה (כמעט כל הכסף הולך למעבדות בגרמניה או בארה"ב) למרות העבודה הקשה. רק אם היא תרוויח, מעבדות אחרות יכנסו לתחרות בריאה עימה.
מאחר שכרגע זוהי המעבדה היחידה בישראל שמספקת את השירות, אין לי ברירה אלא להפנות אליה. לעומת זאת, כאני ממליץ לפציינטים שלי על בדיקת הומוציסטאין שניתן לעשותה במעבדות שונות (למרות שרופאי קופת חולים מסרבים לעשות את הבדיקה) אני אומר להם ללכת לכל מעבדה שהיא כדי לעשות את הבדיקה (לא רק למעבדה בראשון).
בכל מקרה, אני מרגיש שסוג זה של שאלות צריך להיות מופנה למישהו אחר, שמציע שירותים שנושאים רווחים, ולא אלי – שמייצג ארגון ללא מטרת רווח הדורש ממנו זמן ומשאבים כספיים.
יש לי מספר שאלות לגבי סדנת טיהור הרעלים.
1. על איזו גישה או דעה מתבססת סדנת טיהור הרעלים של ד"ר תל-אורן והאם יש בה חידוש מעבר להרצאותיו אותן שמעתי בעבר (גם ההרצאות באתר .( אינני מעוניינת במידע כללי בלבד לגבי חשיבות ניקוי הרעלים, שאני כבר מודעת לה.
2. האם הפורום הוא גדול ולכן ההנחיה כוללת ומתאימה לכל?
3. האם הקבוצה אינטימית ולכן יש בה התייחסות אישית לפרטים בקבוצה, שכן לכל אחד בעיות אחרות?
4. אם אני רוצה לטהר רעלים שוב בעוד כמה שנים, האם התוכנית תישאר כפי שהיא גם בעתיד?
5. האם הסדנה מתאימה למי שנוהג לפי שיטת "ההיגיינה הטבעית"?
תשובתו של ד"ר תל-אורן:
הבהרה: הדטוקסיפיקציה אינה קשורה לגישה או לדעה אישית שלי או של אחרים - זהו תהליך ביוכימי מבוסס מדעית, והוא ידוע ומוסכם על כל פיזיולוג וביוכימאי בעולם. כל אדם מטהר רעלים בדרך זאת בכל יום ובכל שעה, גם אם אינו מודע לכך. תוכנית טיהור הרעלים שיצרתי תומכת בתהליך זה, מזרזת אותו, ומשפרת את יעילותו - בהיותה מאוד מקיפה, ובכך שהיא עונה על כל הפרמטרים המדעיים הידועים בתהליך זה. ייחודיותה בעובדה שרופאים ותזונאים לא ישמו עד כה את כל הפרמטרים האלה בו זמנית בתוך תוכנית אחת. אנשים בארה"ב (כולל תזונאים מוסמכים ורופאים המתמחים בתזונה), ששמעו בעבר כ- 150 הרצאות שונות שנתתי (על כ- 150 נושאים שונים), השתתפו לאחר מכן גם בסמינר הזה (באנגלית) של 6 שעות לטיהור רעלים, וקבלו ממנו הרבה מאוד מידע בריאותי חשוב שלא שמעו עליו קודם, דבר שגרם לחלקם להירשם לאותו סמינר פעם נוספת. מאחר שרוב הנושאים שהרציתי עליהם הם באנגלית ולא בעברית, ומכיוון שזו הפעם הראשונה שסדנה זו מובאת לקהל הישראלי בעברית, אין סיכוי שהמשתתפים לא ילמדו דברים חדשים... הסמינר לא יבזבז את זמנם של האנשים באומרו להם כמה חשוב לטהר רעלים... הוא ייתן להם כלים מודרניים וחדשניים שהם זקוקים להם כדי לבצע טיהור רעלים משמעותי בעומק הרקמות, כפי שאף תוכנית קודמת לא עשתה.הגישה שלי מתאימה לכל אחד, מכיוון שכולנו מטהרים רעלים באותה דרך פיזיולוגית (למרות הגיוון הגנטי המשפיע על יכולת הטיהור שאליו אנו מתייחסים בסדנה). היא אינה "שיטה" או "דוגמה" שהומצאה ע"י בני אדם, כמו ניקוי רעלים ע"י צום מיצים, נטילת סיבים, או קולון הידרותרפיה (שגם אם לעיתים יש בהם תועלת טיפולית - הם אינם קשורים ישירות לתהליך הביוכימי של טיהור רעלים בגוף). אנשים המדריכים ומנחים תכניות "דטוקס" פופולאריות שונות, לעיתים קרובות מעלים השערות רבות לגבי הקהל שלהם, בלי קשר לגודל הקבוצה. אין להם הכלים לארגן טיפול אישי על סמך הקריטריונים העומדים לרשותם לגבי המשתתפים השונים בתוכנית ה"טיהור" שלהם. הקבוצה אכן יכולה להיראות כאינטימית, אינדיבידואלית ועם יחס אישי, אך לאמיתו של דבר היא לא כך - מאחר שכולם עוברים אותו תהליך דוגמטי, ואין כל בסיס מדעי על פיו ניתן להבחין בין האנשים השונים (גם אם הם מדווחים על הקשיים האישיים שלהם, ביחס לתוכנית הטיפולית המוצעת לקבוצה).
בסמינר, לפחות שעה מוקדשת לפתרון בעיות אינדיבידואליות שעלולות להפחית את יכולת הדטוקסיפיקציה של כתשעים ושמונה אחוז מהאוכלוסיה - כל המשתתפים בסדנה ילמדו איך לאמוד את הפוטנציאל האישי שלהם לקשיים בטיהור, ואיך לטפל בעצמם בהתאם, לפני שהם מתחילים את תוכנית טיהור הרעלים. לכן, ללא קשר לגודל הקבוצה, התוכנית שאני מביא לקהל היא יותר אינדיבידואלית באופן מדעי מ"תוכניות הדטוקס" הפופולאריות ביותר, המוגשות לקבוצות קטנות ואינטימיות.
תוכנית זו מתאימה לשימוש במשך כל החיים, בכל אחת מהוריאציות המוצגות בסדנה. המדע מבוסס היטב, כך שהתוכנית לא תשונה לפי דעה אישית של אדם כלשהו. אם תהיינה תגליות מדעיות חדשות בעתיד - הן ישולבו במבנה המבוסס הקיים. אני אמשיך לעדכן את המשתתפים בסדנה בכל מידע חדש הקשור לטיהור רעלים, כל עוד הם ירצו להתעדכן. זוהי מתנה שממשיכה לתת, והם יוכלו ליישם את המידע הזה לגביהם, לגבי ילדיהם ולגבי נכדיהם - ביעילות גוברת והולכת .
סדנת טיהור רעלים זו מתמקדת בבריאות ובהסרת רעלים בגישה מדעית מוכחת. ישנם 12-14 צעדים הכרוכים בכך (ועל כולם להתבצע כדי שטיהור הרעלים יתרחש). רק שניים מצעדים אלה כוללים דיאטה!! לכן, כל אחד יכול להיתרם מביצוע צעדים אלה, גם אנשים השומרים על התזונה הטהורה ביותר.
1. אנו יודעים כיום שגם התזונה הנקייה ביותר כבר אינה טהורה כפי שנרצה שתהיה. אפילו ליקוט כבר אינו טהור כפי שהיה.
2. אם נתעלם מכל ה- 10-12 צעדים, הגוף לא יוכל לטהר את הרקמות שלו מרעלים, בלי קשר למהות הדיאטה. זאת בגלל שהרעלים המצטברים ברקמות לא יוכלו להשתחרר. אני אסביר זאת באופן מדעי בזמן הסמינר.
3. לגבי תוספי המזון (שהם כולם טבעיים) - יהיו כמה אופציות - אנשים יכולים לבחור לקחת כמה מהם, את כולם או אף אחד מתוספי המזון העשירים בנוטריאנטים, והממריצים טיהור רעלים. בכל מקרה, הם יכולים להיתרם במידה רבה מאוד מכל שאר הצעדים, שאין להם קשר למה ששמים בפה ובולעים.
4. צעדים אלה הכרחיים לבריאות ולמניעה של מחלות כרוניות. גם אם האדם בוחר שלא לעשות את תוכנית טיהור הרעלים עצמה. כל אחד מצעדים אלה בעצמו יכול להפחית באופן דרמטי את הסיכון ללקות במחלות קשות רבות, כפי שהוכח מדעית. אפילו אחד מצעדים אלה יכול להציל תינוקות וילדים מלפתח סרטן ילדים, ומשפר את הבריאות והחיוניות של מבוגרים רבים!
היו לי פציינטים רבים שנהגו לפי שיטת ההיגיינה הטבעית, והם עדיין סבלו מסימפטומים של מחלות כרוניות, מכיוון - שבזמן שהם התמקדו בהיבטים החשובים של הדיאטה שלהם - הם לא ידעו על ההיבטים החשובים האחרים של שמירת הבריאות ומניעת מחלות, שעליהם נדבר בסמינר.
אנא קרא את התמלול של הרצאתי "המזון - תרופה או מניעה?" שנמצא באתר, כדי לראות כיצד מזון ודיאטה לבדם אינם יכולים לרפא את הגוף בפני עצמם, במיוחד בסביבה של היום.
בסמינר, אני אתן לך כלים ספציפיים שישפרו את בריאותך ללא קשר לבחירות התזונתיות או לאורח החיים שלך.
יש לי בן שהוא פסיכולוג ולמרבה הצער בנו לקה באוטיזם לא חמור. הסברתי לו על הרצאותיך בנושא האוטיזם ובעיות קשב וריכוז. בני ניסה טיפולים מקובלים רבים מאוד במשך שנתיים ועדיין ללא הצלחה לכן הוא פתוח לאפשרויות נוספות אבל מהסס בשל "העובדה" ש"לא יתכן שישנם פתרונות כאלה לאוטיזם והפרעות קשב וריכוז הנראים לכאורה מדעיים, ושלא כל רופא ופסיכולוג מהממסד מציע אותם לפציינטים שלו".
תשובתו של ד"ר תל-אורן:
אנא עייני במאמר הגדול באתר אקופוליטן, בנושא אוטיזם, PDD ובעיות קשב ולימודhttp://www.ecopolitan.com/health-services/specific-health-conditions/332-add-adhd-phd-dissertation . וכן במאמרים בעברית בנושאים אלה באתר זה.כמו כן אנא קראי את ספרו של ד"ר וויליאם שאו על טיפולים ביולוגיים באוטיזם/ASD,ADD , ADHD ועוד http://www.amazon.com/Biological-Treatments-Autism-William-Shaw/dp/0966123816 .
אנשים רבים תמהים בדיוק כמו בנך, ושואלים שאלות דומות, מכיוון שהם לוקחים כמובנת מאליה את ההנחה המוטעית שהממסד הרפואי והרופאים המחונכים על ידיו והעובדים תחתיו - מייצגים את המדע העדכני והצרוף ביותר. למרבה הצער, ישנן דוגמאות רבות לכך (ראה להלן) שהממסד הרפואי התעלם ממחקרים מדעיים מפורשים ואפילו לעג להם במשך שנים רבות, עד שהמודעות הציבורית (בזכות ספרים ומאמרים פופולאריים) הגיעה למסה קריטית. רק אז נאלצו חברות התרופות, הממסד הרפואי, והרופאים האורתודוקסים המייצגים אותו, לקבל את המידע וליישמו (על מנת להימנע ממבוכה), והכתירו את הידע "החדש" כאילו הם היו "המתקדמים" שקידמו אותו מאז ומתמיד.
מדענים, חוקרים רפואיים, ושוחרי מדעי הרפואה (שעל פי רוב אינם רופאים פעילים מהשורה) טוענים שהממסד הרפואי תמיד מפגר ב- 20 עד 30 שנה אחרי המדע העדכני, ובדרך כלל מתכחש לו מסיבות שונות. רוב המחקרים שהממסד הרפואי כן מתמקד בהם - מעוותים ע"י חברות התרופות, כפי שמתגלה לעיתים תכופות ע"י כלי התקשורת וע"י תביעות ייצוגיות נגד חברות התרופות, שמסתיימות בקנסות של עד מאות מיליוני דולרים.
הרשימה הבאה היא חלקית בלבד. הדוגמאות האלה אינן יוצאות מהכלל אלא מייצגות את הכלל; כמעט כל תרופה במרשם או שלא במרשם הוכחה כגורמת לבעיות רפואיות הרבה יותר קשות ממה שהיצרנים העידו עליה במקור, ורבות מהתרופות הוכחו כלא יעילות, ולכן אין הצדקה מדעית להשתמש בהן תוך פגיעה בבריאות הציבור.
הגישה הביולוגית/תזונתית לטיפול בהפרעות מהספקטרום האוטיסטי ו-ADD/ADHD תוארה בהרחבה בספרות המקצועית והמדעית במשך 30 השנים האחרונות, כולל כמות אדירה של מקרי הצלחה שתועדו. התעלמות הממסד מהספרות הזו היא הזנחה פושעת, המתאפשרת בין היתר בשל "מחקרים נגדיים" שבוימו ע"י הממסד במתכוון כדי לשמר את הסטאטוס קוו (ודווקא מחקרים אלה "נבחרו" ע"י הירחונים השמרניים לייצג את "האמת"). לדוגמה, מחקרים מצוינים הוכיחו את הקשר בין הספקטרום האוטיסטי לבין חשיפה לכספית (בין היתר מחומר השימור תימרוסל - הכולל כ- 50% כספית - שהיה בשימוש נרחב בזריקות חיסון) אך הממסד בחר לצטט רק את "המחקר" הנגדי מדנמרק, שסילף את מדגם האוכלוסייה באופן בוטה ולכן המסקנות שלו אינן מבוססות ואינן אמינות, כפי שמתואר לעיל במאמר שבאתר אקופוליטן.
במשך 50 שנה ה- AMA (הממסד הרפואי האמריקאי) תמך בתעשיית הטבק (ובאותו זמן קיבל ממנה מיליוני דולרים). לרופאי ה- AMA נאמר ש"אין שום הוכחה לנזק הנובע מעישון" - והם המשיכו לעשן בפני לקוחותיהן ההרות אפילו כאשר הציבור המודע כבר ידע על ההתקדמות המדעית בתחום זה. רק אחרי עשרות שנים של נזק כביר לאוכלוסיה ולאחר מבוכה רבה, שינה הממסד את עמדתו מהקצה אל הקצה והתנהג כאילו תמיד היה נגד העישון.
קרדיולוגים-מנתחים עדיין מחדירים מאות אלפי סטנטים (במחיר 1200 דולר כל אחד) ללבבות מטופליהם - תוך התעלמות מוחלטת מהמחקר הגדול COURAGE Study (פורסם בNew England Journal of Medicine - 2007) שהוכיח שטיפול לא פולשני הוא טוב יותר עבור הפציינטים לטווח הארוך. כלומר, הרופאים גורמים לנזק בריאותי למרות שהמדע הוכיח חד-משמעית איך ניתן להפחית נזק זה.
מנתחים רבים המשיכו לבצע כריתת שד רדיקלית במשך 15 שנים למרות המחקרים המדעיים שהוכיחו ש- למפקטומי (ניתוח מצומצם להסרת הגידול בלבד) היא אופציה עדיפה בהרבה עבור המטופלות.
רופאי ילדים ממשיכים לרשום אנטיביוטיקה לדלקות אוזניים אצל תינוקות למרות שהוכח (לפני למעלה מ-20 שנה!) שאנטיביוטיקה הניתנת כנגד מצב זה היא הסיבה מס' 1 לחזרתו, כך שממשלות מערביות הגיוניות מבחינת מערכת היחסים בין הממשל לממסד הרפואי (לא ארה"ב ולא ישראל) אוסרות על כך ומחשיבות זאת לפשע מקצועי!!
לאחרונה צצו מאמרים על "תגליות" אחרונות (שהיו ידועות כבר זמן רב לאוכלוסיה המודעת), כגון:
סטטינים גורמים לאובדן של קו-אנזים Q10, דבר שמעלה את הסיכון לקרדימיופתיה (מחלת שריר הלב), למחלות חניכיים ובעיות רפואיות רבות אחרות, בעת שהסטטינים מרעילים את הכבד. בנוסף, הוכח שהסטטינים מעלים את התמותה ממחלות כלי העיכול ודרכי הנשימה, בגלל השפעה השלילית של הסטטינים על מערכת החיסון, מה שמביא לזיהומים חיידקיים קשים או קטלניים. מחקר מטעם אונ' מינסוטה (1998) בדק 120 אלף אמריקאים במשך 15 שנה, ובו נמצא שככל שרמת הכולסטרול היתה נמוכה יותר, גבה הסיכון לאשפוז בגלל זיהומים בקטריאליים וויראליים. מחקר מאונ' ייל שפורסם ב- 1994 ב- JAMA אינו תומך בהיפותזה שכולסטרול גבוה או ש- HDL נמוך מעלים סיכון של תמותה ממחלות בכלל וממחלות כלי דם ולב בפרט, או של אשפוז כתוצאה מהתקפי לב, או אנגינה פקטוריס לא יציבה אצל אנשים מעל גיל 70. סקירה של מחקרים שנעשתה באוקספורד ב- 2010 גם היא מוכיחה שאין שום הצדקה לשימוש בסטטינים להורדת כולסטרול, ושדווקא אנשים זקנים עם כולסטרול נמוך, מתים הרבה יותר מאנשים זקנים עם כולסטרול גבוה. כלומר למרות שההיפותזה (המועילה לחברות התרופות) של מתן סטטינים להורדת כולסטרול הוכחה כלא מבוססת ולמרות הנזקים הכבדים הנובעים מהשימוש בסמים רעילים אלה - הרופאים ממשיכים לשמש כפקידי מכירות של חברות התרופות המרוויחות מכך טריליונים, תוך התעלמות מוחלטת מהממצאים המדעיים או בורות מוחלטת לגביהם.
תרופות רבות נגד כאבים ודלקות גרמו להתקפי לב שהיו ידועים לחברות התרופות, אשר התעלמו מהמידע. חברת Pfizer הודתה באשמה על פרסום ומכירה לא חוקיים לרופאים ולקהל והסכימה לשלם על כך מחוץ לבית המשפט 2.3 מיליארד דולר. היא עודדה את הרופאים לרשום 4 תרופות נגד סימפטומים באופן בלתי חוקי והמריצה אותם לקדם את השימוש בתרופות אלה.
ב- 2009 החל משפט הקשור לתרופה "פוסומקס" המיועדת כנגד בריחת סידן. חברת "מרק" היתה מודעת לכך שהתרופה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לעצמות הלסת, אך נמנעה מלפעול בנושא. הרווחים מהפוסומקס הגיעו ב- 2007 בלבד ל- 2.5 מיליארד דולר. קנס של כמה מאות מיליוני דולרים הוא עדיין משתלם ביחס לרווחים אלה.
התרופהVioxx או בשמה הגנרי "רופקוקסיב" נכנסה לשימוש לפני כעשר שנים וגרמה לעשרות אלפי מקרים של התקפי לב ודום לב שהסתיימו במוות - לפני שהוצאה מהשוק. למרות זאת, תרופות אנטי דלקתיות, משככות כאבים, לא סטרואידיות - מהסוג של Vioxx - ממשיכות להימכר במיליארדי דולרים גם היום. מדענים ואנשי ממשל באירופה תוהים לגבי הבטיחות שבשימוש בתרופות אלה, שמטרתן לתת מענה לדלקות מבלי לגרום לחורים בקיבה (להבדיל ממשככי כאבים נפוצים יותר). תרופות אלה מהסוג של Vioxx עלולות גם הן לגרום לעליה בלחץ הדם, הסתיידות עורקים, קרישת דם, התקפי לב ושבץ, ולמרות זאת הרופאים ממשיכים לרשום אותן.
מחסור בוויטמין D גורם לאינספור מחלות קשות וכרוניות, כולל מחלות כלי דם ולב, סכרת, ו- 20 סוגי סרטן - ולמרות שמרבית האוכלוסייה סובלת מהמחסור כבר שנים רבות, הרופאים התעלמו מהמחקרים המדעיים של עשר השנים האחרונות, ונמנעו מלבדוק את רמת הוויטמין D באופן שגרתי (אפילו את הסוג ההורמונאלי החשוב, המונע מחלות אלו) - מה שתרם למותם של מאות אלפי אנשים ולחולי של מיליונים בארה"ב. רק לאחרונה, לאחר שהמידע הפך לנחלת הציבור - החלו הרופאים ליישמו.
תרופות נגד סכרת מגבירות את הסיכון לאירועים קרדיו-וסקולריים (התקפי לב) גם כשהן מורידות באופן מלאכותי את רמת הסוכר בדם;
רמת ההומוציסטאין בדם חשובה מאוד לגבי נזק לכלי הדם, שבץ ודמנציה/נזק מוחי, כפי שהוכח לפני כ- 30 שנה! עדיין הרופאים בקופות החולים בארץ מתעלמים מההומוציסטאין וקשה מאוד להזמין בדיקה שלו (בעוד חמש שנים בדיקה זו תהיה נפוצה כמו ויטמין D היום).
סקירות מדעיות של מחקרים רבים ברחבי העולם לגבי צריכת מוצרי חלב והסיכון לבריחת סידן הוכיחו חד משמעית שככל שצריכת מוצרי החלב עולה בדיאטה - עולה הסיכון לבריחת סידן. למרות זאת, במשך שנים לאחר מחקרים אלו, שהגיעו לאחרונה למודעות הציבור, עדיין ממליץ הממסד הרפואי והדיאטטיקנים-נציגיו להגביר צריכת מוצרי חלב - בשל הטענה שהסידן שבו כביכול שומר על צפיפות העצם.
מדוע מתעלם הממסד הרפואי-טיפולי מהמדע? מכיוון שמידע זה מעודד טיפולים שיפחיתו את רווחי חברות התרופות ומוסדות הרפואה; והוא דורש חינוך נכון של הציבור לגבי תזונה בריאה, טיפול תזונתי ואורח חיים בריא - כל אלה ישפרו את בריאות הציבור ויהפכו את רוב הטיפולים הרפואיים הכרוניים (הרעילים) - למיותרים...
הרופאים בוחרים בראייה חלקית ומציגים עצמם כ-"מדענים המייצגים ידע מדעי עדכני" כאשר למעשה הם מוחזקים כבני-ערובה מרצון בידי הקומפלקס הרפואי-תעשייתי האינטרסנטי שגם מתגמל אותם אישית - על כך שהם רושמים את התרופות, נוכחים בסימפוזיונים, כותבים "חוו"ד מקצועיות" בעיתונות, ועל כך שהם "עורכים מחקר" שממומן ע"י התעשייה עם מלגות משמעותיות.
... והרופא התמים מהשורה, שחונך על ברכי הקומפלקס הרפואי-תעשייתי, ימשיך לחיות במציאות הדוחה מדע אמיתי (שאינו משוחד או מסולף ע"י אינטרסים כלכליים), מדע שנמצא ביקום מקביל לשלו במשך עשורים - עד שלבסוף, מחוסר ברירה, יתקבל המידע הזה ע"י הקהילה הרפואית השמרנית; ובמשך עשורים אלה, ימשיך הקהל המאמין בגישה השלטת לשאול בחוסר אמון: "אם יש בסיס מדעי לטיפולים האלה במגפת המחלות הכרוניות בחברה שלנו, איך יתכן שהרופאים אינם מציעים פתרונות אלה?"
הערה: בסרטון שמופץ באינטרנט מתוודה הד"ר ג'ו ווירפן, מנכ"ל לשעבר של חברת התרופות הענקית "איליי לילי", על שיטות העבודה של החברה בהחדרת תרופות. "דברו על הישגים ולא על תופעות לוואי" - הן חלק מההנחיות של החברה. בניסוי שנערך על התרופה "פרוזאק" נמצא שבשבוע הראשון 2 מהנבדקים ניסו להתאבד. החברה מכרה את התרופה הפסיכיאטרית "זיפרקסה" לטיפול בסכיזופרניה - לבעלי בתי אבות שביקשו להרדים את המטופלים שלהם. נמצא שאלה שקיבלו את התרופה בבתי האבות לקו יותר בבעיות לב וכליות ואף פיתחו סכרת. על כך נקנסה החברה ע"י משרד המשפטים בפנסילבניה, ארה"ב - בסכום חסר תקדים של 1.4 מיליארד דולר. אולם מידע זה לא פורסם בעיתונות, שמשתפת פעולה עם חברות התרופות.
דר' עדיאל תל אורן שלום.
הייתי באחת מהרצאותיך בהם דיברת גם על ויטמין די וגם על השיווק המטעה של מזון על.
שתי שאלות שעלו מתוך הדברים:
הסברת שיש צורך לקחת ויטמין די גם בתוסף היות ורוב האוכלוסייה, אפילו בארץ בעלת חוסר קבוע בו.
לא התייחסת לעובדה שויטמין די נאגר בגוף משום שהגוף עצמו נערך לחשיפה מועטת יותר לשמש.
הנה ציטוט מאתר המסביר באופן מפורט על הויטמין -http://www.vitamind.co.il/deficient
"לאחר חשיפה לשמש הופך ויטמין D תוך מספר ימים לצורה האגורה של הורמון 25(OH)D. הורמון זה יכול להשאר בגופנו מספר חודשים לכן הויטמין שייצרנו בחופשת "החגים" (ספטמבר) צריך להחזיק אותנו עד לחודש מרץ. אם לא נחשפנו חשיפה בלתי מוגנת מספקת בתקופת אוגוסט ספטמבר, אנו נמצא עצמנו בחורף במצב של חוסר ויטמין די."
אם אני באופן אישי מקפיד להחשף באופן מספק בימות הקיץ וגם בשאר השנה (למרות שבחורף כמות הויטמין שנספגת קטנה יותר). גם לפיך לא יהיה לי צורך בנטילת תוסף?
שאלה שניה היא בעקבות קריאה אגבית על מזון "על" בכתבה הזאתhttp://www.eatwell.co.il/?CategoryID=366&ArticleID=2498 מה ההתייחסות שצריכה להיות למימצא? עד כמה יש נכונות ביתרונות שתלויים בו?
בלי קשר אני שמח לומר שהרצאותיך מרתקות ומלאות חידוש מרענן בעולם הרפואה הטבעית, בנוסף למגוון הרחב של הנושאים שאליהם אתה מתייחס במהלכה והכל בצורה מובנת ופשוטה.
תשובתו של ד"ר תל-אורן:
1. כן, שמן קוקוס הוא טוב מאוד בהשוואה לשמנים אחרים - הוא יציב ואינו מתחמצן בחשיפה לחום, אור, חמצן, או רדיקלים חופשיים (שנמצאים בגוף, כמו סוגי חמצן ריאקטיביים וסוגי חנקן ריאקטיביים), שלא בדומה לרוב השמנים הצמחיים ושמני הזרעים, שהם אינם יציבים.העובדה שהוא רווי פירושה שהוא יציב (וכן לשמן MCT/ SCT יש יתרונות אחרים שאני מדבר עליהם בהרצאותי). לכן, שמן קוקוס יכול לעמוד בחום בצורה טובה יותר מכל השמנים האחרים, וניתן להשתמש בו בטיגון-ערבוב ובבישול בצורה בטוחה.
2. אתר האינטרנט על הויטמין D שאתה מצטט מצהיר בבירור שלרוב הישראלים יש חוסר בויטמין D, וכך הוא גם ניסיוני עם רבים מהפציינטים הישראליים שלי - למעשה כל האנשים שאינם לוקחיםתוסף של ויטמין D3 (וגם רבים מהם שכן לוקחים) סובלים מחוסר בויטמין D3 לפי בדיקות המעבדה. לכן, זה מוזר שאותו אתר אומר לאנשים שהם יכולים "לאגור מספיק בזמן הקיץ כך שיספיק להם במשך החורף" - רבים מהפציינטים שסבלו מחוסר ויטמין D הגיעו אלי בסוף הקיץ!! ישנם גורמים רבים הקשורים למחסור בויטמין D3: ספיגה, חילוף חומרים, ייצור וניצול. אתר אינטרנט שקובע קביעה כזאת לא רק סותר את עצמו אלא פשוט נוהג בחוסר אחריות בכך שהוא מצטט את "החוכמה" הרפואית ה"עתיקה" - שכבר הופרכה ע"י מדענים אמיתיים (רופאי העור ופקידי הציבור שחוזרים על רעיונותיהם הלא מעודכנים והקונבנציונאליים אינם מייצגים את המדע האמיתי והעדכני).
מדעני ויטמין D העדכניים ביותר יצרו את מועצת הויטמין די www.vitamindcouncil.org - שמפיצה מדע אמיתי אודות ויטמין D, לעומת הממסד הרפואי הלא עדכני שמאפשר למחלות כרוניות רבות מספור להמשיך לגרום סבל לציבור...
מועצת הויטמין D קבעה כיצד ניתן לקבל כמות מספקת של ויטמין D (לא מדובר ברמה "הנורמאלית" ו"המספיקה" של 30-35 ng/ml שקובעות המעבדות בישראל).
ישנן 3 דרכים שבהן מבוגרים יכולים להבטיח רמות מספיקות של ויטמין D:
- לחשוף באופן שגרתי את הגוף לשמש באמצע היום, בסוף האביב, בקיץ ובסתיו המוקדם. חושפים את הגוף ככל האפשר ל- 20-30 דקות (להיזהר לא לקבל כוויה). לבעלי עור כהה נחוצה חשיפה לזמן רב יותר - עד 6 פעמים יותר.
- להשתמש באופן שגרתי במיטת שיזוף (להיזהר לא להישרף) בזמן החודשים הקרים.
- לקחת IU 5,000 ליום במשך 2-3 חודשים, ואז לעבור בדיקת 25-hydroxyvitamin D. יש להתאים את המינון כך שרמת הויטמין בדם תהיה בין 50-80 ng/mL (או 125-200 nM/L) במשך השנה.
לקריאה נוספת:
תשובתי לגבי ויטמין D בחלק של שאלות תשובות ותגובות לסדנת טיהור הרעלים.
המאמר "קראטוזות סולאריות - מצב טרום סרטני נפוץ"
המאמר : "תנועת המזון הבריא בשוליים"
האם אתה ממליץ על שימוש בתליון ה - q link ? למיטב הבנתי תליון ה Q LINK נועד לאזן את השדה הביולוגי (BIOFIELD) שלנו כאשר אנו חשופים לקרינה ומזהמים חיצוניים ואיננו נימצאים בביתנו. האם יש דברים בגו? האם היית ממליץ על מוצר אחר?
תשובתו של ד"ר תל-אורן:
אני ממליץ רק על פתרונות אלקטרומגנטיים שיכולים לעמוד בהערכות הקפדניות של מהנדסי חשמל לגבי המעגל החשמלי, הנגדים, הקבלים וכו', שקיימים בתוך מכשירים חשמליים תקפים. יש הרבה מכשירים שטוענים לגביהם טענות שאינן יכולות להיות מוכחות, ושיגרמו למהנדסים שיפתחו אותם לצחוק או לבכות (בהתאם לכמות הכסף שבוזבז). מעולם לא ראיתי אינפורמציה תקפה לגבי ה- Q-link שיכולה להיות מאושרת ע"י מכשירי מדידה עצמאיים ומומחי הנדסה חשמלית. בהתבסס על הידע שלי בנושא אני מאמין שהנושא מורכב מדי מכדי שייפתר בצורה יעילה ע"י תליון - זה נראה כמו פישוט יתר שעולה הרבה מדי בלי לספק הוכחה או אלקטרוניקה שיכולה להיות מובנת ע"י מהנדסים.אני ממליץ שתשתתף בסדנה שלנו על הנושא (6 שעות) שתוקדש לתופעות האלקטרומגנטיות הידועות (והפחות ידועות) שמזיקות לבני-אדם, ולפתרונות הפשוטים, המבוססים על מדע שכל מהנדסי החשמל והאלקטרו-פיזיולוגים יסכימו עליהם.
תשובתו של ד"ר תל-אורן:
אנשים הסובלים מהיפותירואיד (לכאורה אין מספיק תפוקה של הורמוני בלוטת התריס) ולוקחים אלטרוקסין או תרופות אחרות כחילופין להורמון התריס - קודם כל צריכים להיות מודעים לכך שלכולנו יש סיכון גבוה לפתח מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס, בייחוד אצל אנשים רגישים לגלוטן (כ- 50% מהאוכלוסייה המערבית, לכן הקמתי את "המאפייה הירוקה" בארה"ב - ובקרוב גם בארץ - המייצרת לחמים היפואלרגניים - ללא גלוטן, דברי חלב, סויה, תירס, ביצים, בוטנים, ועוד) ולכך שהמחלה הזאת עשויה להיגרם בעיקר על ידי רגישויות מזון, כמו הגלוטן. הגלוטן הוא הגורם מספר אחד להתקפת מערכת החיסון כנגד בלוטת התריס; בשלב הראשון נוצרת דלקתיות בבלוטת התריס שגורמת להפקת יתר של הורמון הבלוטה, אבל אף אחד לא בודק זאת, כי רוב האנשים לא מרגישים בסימפטומים אלא אם כן זה חמור ביותר, שאז זה נקרא השימוטו. בשלב השני, חלק גדול מהתאים מתחילים למות או להיות חולים ואינם יכולים להפיק את הורמון התריס. לכן הרמה בדם נהיית מאוזנת, כי יש לנו שילוב של תאים שמפיקים יותר מדי בגלל דלקתיות, בעיה אוטואימונית, מול התאים שאינם מפיקים מספיק - אז לכאורה הבדיקה נראית נורמאלית, למרות שהמצב הוא לא טוב. בשלב השלישי כמות התאים החולים או מתים גדלה מספיק כדי שרמת ההורמון תרד ואז אנחנו "סוף סוף" מאובחנים כסובלים מהיפותירואיד, ורק אז מקבלים את ההורמון הסינתטי במרשם. כלומר, במשך שנים רבות אפשר היה לאבחן את ההתקפה על בלוטת התריס, אם היינו עושים בדיקות של נוגדנים ספציפיים לבלוטה. חבל שבדרך כלל בדיקות כאלה נעשות רק כשלפציינט ישנם סימפטומים חמורים של היפרתירואיד (עודף הורמון התריס), מה שלא קורה לעיתים קרובות. לכן, רוב האנשים עם בלוטת תריס פגועה מהלכים עם דלקת שגורמת להרס מצטבר בבלוטה, והם פשוט לא נבדקים עד שהמחלה הגיעה לשלב מאד מאד מתקדם (השלב השלישי שהזכרנו קודם). כאשר הפציינט מחליט להפסיק את החשיפה לגורם (לדוגמה: הימנעות מגלוטן, במקרה שגלוטן הוא הבעיה), וכאשר עדיין לא מתו תאים רבים מדי, אפשר לשקם את התאים החולים שעדיין לא מתו ולשפר את תפקוד התאים האחרים, ולכן יש מספיק אנשים - ואולי אפילו בקהל - שיכולים להעיד על כך שהפסיקו לקחת את ההורמון הסינתטי כי הם לא הרגישו צורך בו יותר לאחר שבדיקות הדם נעשו תקינות גם ללא השימוש במרשם ההורמונאלי; למרבה הצער זה לא תמיד קורה, כי במקרים רבים הבלוטה נהרסה במשך שנים רבות של שימוש במרשם ההורמונאלי כקביים, בעוד שהמחלה האוטואימונית המשיכה ללא הפרעה, ואז הגוף הפסיק לייצר את ההורמון בעצמו. זהו בקצרה לגבי בלוטת התריס.רציתי לשמוע את דעתו של הד"ר לגבי חיסונים, בעד או נגד, מתי ואיך, גם בילדים אבל גם במבוגרים, לפני טיול או כמניעה של סרטן צוואר הרחם למשל.
תשובתו של ד"ר תל-אורן:
אין פה דעה גורפת, אסור שתהיה דעה גורפת מכיון שלכל אדם יש המצב שלו ובמקרים מסוימים זה יכול להיות מסוכן לחוות דעה שתשפיע על ההתנהגות של אדם פלוני או אלמוני לכאן או לכאן. אנשים בעלי מערכת חיסון ירודה או פגועה (בשל תרופות במרשם כגון אנטיביוטיקה או סטרואידים, תרופות נגד אסטמה ואלרגיות) או אלה שסובלים מבעיות מולדות ומועדים לפורענות נגיפית לעיתים זקוקים לחיסונים מסויימים ואצלם הסיכון הטמון בחיסונים עשוי להיות מוצדק.נגיף שאצל אחרים יתבטא כמחלה קלה וחולפת בדומה להצטננות, עלול אצל אנשים כאלה לעשות בהם שמות. גם אצל מבוגרים אבל בעיקר אצל ילדים.
לפני טיול אני בדרך כלל לא תומך בחיסונים, יש לי תוכנית משלי שעוזרת למנוע זיהומים ללא הסיכונים הטמונים בחיסונים הקיימים ובטיולים שאני לוקח קבוצות כבר מזה 13 שנה אף פעם לא היתה בעיה של זיהום קשה שהיה מצדיק חיסון בדיעבד. בנסיעות שלי לאזורים טרופיים אני תמיד נמנע מחיסונים בעזרת שיטות אלה.
חיסונים חדשים יחסית שעדיין לא עמדו במבחן הזמן ושאינם יעילים בוודאות כמו החיסון למניעת סרטן צוואר הרחם- אני לא תומך בהם על סמך עיקרון הזהירות שהרי הסיכונים שבהם ודאיים יותר מהתועלת. אבל שוב, איני יכול לשאת באחריות רפואית לכל אדם, מבלי שנפגשתי עמו באופן מקצועי וההחלטה הסופית היא של הצרכן. אנשים רבים שבחרו להימנע מחיסונים ספציפיים על סמך חינוך עצמי בהרצאות מעמיקות שלי בנושא זה ובאתרים כמו אתר אגודת "חסון" שתמכתי בהם במשך השנים וגם כתבתי מכתבים שיעזרו להם להגשים את הרצון שלהם להימנע מהחיסונים, לאחר שפגשתי אותם והכרתי אותם רפואית. יבוא היום שבו אתן הרצאה בארץ בנושא, שהוא מורכב ופתלתל ולכן עדיף לדבר עליו בזמן פגישה אישית המתייחסת לפציינט ספציפי.
רבות וטובות דובר על המזון האורגני, אך שאלה שעלתה לי בראשי היא, מה לגבי ההנדסה הגנטית? מי אומר שאותו פרי אורגני שאמנם לא רוסס, גם לא טופל ולא הייתה התערבות חיצונית מעבדתית בד.נ.א של הזרע או הגרגיר, ואם אכן כך, מה ההשלכות של זה על אוכל מזון זה?
תשובתו של ד"ר תל-אורן:
ההגדרה של אישור לאוכל אורגני כוללת במפורש שאין כל סיכון של הנדסה גנטית במזון. כמובן, כמה cross-pollination בין שדות אורגניים לשדות של הנדסה גנטית יכולות לקרות אך הסיכון לכך קטן. יש לי הרצאה של 1.5 שעות על הנדסה גנטית בשרשרת המזון ופוטנציאל ההשפעה השלילית של על האוכלוסייה (אלרגיה, דלקתיות, מחלות אוטואימוניות, השפעות על הכבד, חוסר תפקוד עיכולי עם שינוי קבוע בפלורה המועילה של המעיים, ועוד...)באחת מן הפעמים שעשיתי ניקוי רעלים קניתי במיוחד פרוביוטיקה של BIOCARE שהומלצה לי על ידי חברה מחנות הטבע. לטענתה כל גרגר באבקה הנמצאת בקפסולה עטוף באופן מיוחד על מנת שיחזיק מעמד בעודו עובר דרך הקיבה. וכן שהקפסולות מכילות חיידקים חיים על מנת שיתיישבו במעי ויקימו מושבות של חיידקים וכך הנטילה של הפרוביוטיקה היא זמנית בלבד ולא כמוצר נלווה תמידית. נתון זה אמור לשפר פלאים את השפעת הפרוביוטיקה על הגוף . נטלתי את הכדורים משך חודש. ואכן היה שינוי משמעותי ביציאות, בצבען ומרקמן וכן בנפיחות בבטן שלי. הייתי שמחה לשמוע את דעתו של ד"ר תל אורן בעניין המוצר, ומה הסימנים על פי הצואה לדעת שאכן המוצר הפרוביוטי אכן יעיל?
תשובתו של ד"ר תל-אורן:
צריך לראות מה יש בתוך המוצר. יש הרבה חברות שמשווקות פרוביוטיקה. רובן יתנו לפציינט תועלת זמנית. השאלה היא מה קורה אחרי שאת מפסיקה לקחת למשך כמה שבועות כדי לדעת אם באמת נוצרו מושבות חדשות שיכולות לשמור על עצמן. זה שיש שם חיידקים חיים זה לא אומר כלום על סוגם הגנטי הספציפי ואם הוא הוכח כמקים מושבות ו/או כמשפר את המצב הקליני לאורך זמן. אם אחרי זמן קצר זה מפסיק להראות תוצאות כנראה שזה לא גרם למושבות. על פי הצואה, אם עושים את בדיקת הצואה המתייחסת לפרוביוטיקה ולסוגים רבים של חיידקים (פנל הצואה המקיף). לא כל מה שלוקחים הוא יעיל לאורך זמן, אפילו אם הוא יעיל בזמן הנטילה.תשובתו של ד"ר תל-אורן:
אמנם יש מקרים די נדירים של אנשים הרגישים למלח מבחינה של תגובה הורמונאלית בבלוטות יתרת הכליה, בעיות בכליות, ובעיות של לחץ דם גבוה (הרוב המכריע של הסובלים מלחץ דם גבוה איננו סובל מרגישות למלח והבעיה אינה קשורה ברמת אכילת המלח; פציינטים רבים שסבלו מלחץ דם גבוה וטופלו על ידי כבר אינם זקוקים לתרופות במרשם ולחץ הדם שלהם נורמאלי לחלוטין). גופנו זקוק למלחים באופן קבוע ותפקוד התאים - כולל הולכה עצבית, פעילות שרירים, תפקוד מוחי ועוד ועוד - תלוי באספקת סודיום וכלוריד, ששניהם מצויים בכמות גבוהה בתאים ומחוצה להם. אנו גם מאבדים מלחים בזמן הזעה, פעילות גופנית, והפרשת דמעות ושתן. בטבע המלחים מופיעים עם השלמות של יסודות קורט בכמות מועטה ולכן עדיף כמובן לאכול מלח לא מעובד, לא מזוקק, לא מנופה וללא חומרים מלאכותיים כגון מונעי התגבשות. בעלי חיים רבים בטבע, כולל אלו שדומים לנו, עושים מאמצים רבים כדי להשיג מלח מהסביבה. לדוגמה, יש חיות שמלקקות גבישי מלח כשניתן להם ופילים עומדים על רגל אחת באזורים ביצתיים כדי לשקוע עמוק וליצור חור שבו ייקוו מי תהום עשירים במלח, אותם הם שותים בשקיקה רבה. שתייה מרובה של מים עלולה לדלל את המלחים בדם ולכן אינני ממליץ על הגזמה בצריכת מים, בניגוד לדעה הרווחת אצל אנשי בריאות הציבור, שייווכחו בטעותם החמורה בנושא זה כפי שטעו בכל כך הרבה נושאי בריאות הציבור האחרים בעבר הלא רחוק.איני מדבר על אנשים שנפגעו בעליל (מתו או אושפזו) בגלל שתייה מופרזת אלא אפילו על שתיית מים של 6-8 כוסות ביום, שהיא מוגזמת עבור רוב האנשים. ראה הרצאה נפרדת בנושא זה, שתועבר בעתיד.
תשובתו של ד"ר תל-אורן:
עם הפרץ האחרון של התעניינות בהתקצרות טלומרים כסיבה שבשורש תהליך ההזדקנות, אין פלא שמדענים חוקרים בהתלהבות כיצד תזונה ואורח חיים יכולים להשפיע על אורך הטלומרים. ד"ר ליגי פול, Ph.D , ממרכז ה-USDA למחקר על תזונת האדם על הזדקנות באוניברסיטת טאפטס, סקר את הספרות האחרונה ביותר הקשורה לאורך הטלומרים ונוטריאנטים, תרכובות ביו-אקטיביות, וגורמים הקשורים לאורך החיים.טלומרים של USD מגינים על קצוות הכרומוזומים מלהתמזג זה עם זה, מזכיר לנו דר. פול, ואורכם הוא אינדיקציה של הזדקנות ביולוגית. למרות שהתקצרות היא חלק נורמאלי מההזדקנות, עקה חמצונית ודלקתיות יכולות להאיץ את תהליך קיצור הטלומרים.
"לתזונאים שבינינו, אורך הטלומרים הוכח כקשור במצב התזונתי במחקרים על האדם ובע"ח. אורח חיים בריא ותזונה קשורים באופן חיובי לאורך הטלומר" כתב ד"ר פול, ועל פי סקירתו, במחקרים שפורסמו לאחרונה נמצא שהנוטריאנטים הבאים יכולים להשפיע על אורך הטלומר: חומצה פולית, ויטמין B, ויטמין A, ניאצין, ויטמין D, ןיטמינים C ו- E, מגנזיום, אבץ, ברזל, כורכומין, כורכום, חומצות שומניות מסוג אומגה-3 ארוכות שרשרת (שמן דגים), פוליפנולים.
כל אחד מהמכניזמים שלפיהם פועלים הנוטריאנטים והביו-אקטיביים יכול להסביר למה לקיחת מולטי-ויטמינים קשורה באורך גדול יותר של הטלומרים.
תזונה העשירה בירקות ופירות יחד עם תרגול, חוסר עישון ושמירה על משקל בריא - הם כולם גורמים הקשורים בטלומרים ארוכים יותר.
"מאחר שתזונה ואורח החיים יכולים להשפיע על דלקתיות, עקה חמצונית וסטרס פסיכולוגי, כל אלה גורמים להתקצרות הטלומרים, הם יכולים אף להשפיע על אורך הטלומרים" כותב ד"ר פול.
אם איני טועה פרסמת מאמר בניוזלטר של איטוול בו כתבת על הורמון המופק מחזירים המהווה תחליף לאלטרוקסין
הסינתטי. לצערי לא הצלחתי למצוא כתבה זו.
האם ניתן לרכוש דרכך הורמון זה?
מדוע הורמון זה עדיף על פני הסינתטי?
תשובתו של ד"ר תל-אורן:
לא כתבתי את המאמר שאת מדברת עליו. היו לי פציינטים רבים שלא הפיקו תועלת מ- Armour וכמה שכן. אך השימוש בהורמונים הצורה כזאת תמיד מוביל לתלות בו בזמן שמתעלמים מהגורמים למחסור בהורמונים. לעיתים נחוץ לקחת הורמונים, אם היה נזק ממשי (וקבוע) לבלוטת התריס, אך את זאת יש לקבוע/להוכיח (עם בקרה קלינית) רק לאחר שמנסים גישות אחרות שיכולות לתת לבלוטה הזדמנות לתפקד בעצמה.שמעתי את הרצאתך בכנס אוכלים בריא 3. דיברת שם על שמן המפ וזרעי צ'יה
ולא עודדת את השימוש בהם. אשמח לדעת מדוע.
תשובתו של ד"ר תל-אורן:
הסברתי בשתי הרצאותי בכנס "אוכלים בריא" 2011 כלהלן:לכל המזונות עתירי החלבון (כולל זרעים, במיוחד הקטנים שביניהם שמעולם לא היו נאכלים ע"י בני אדם בטבע במשך התקופה של התפתחות פיזיולוגית לפני מיליון עד 6 מיליון שנים) יש פוטנציאל אלרגי – חלבונים מורכבים הם מולקולות המזון היחידות שגורמות לאלרגיות והסיכון גובר לגבי מזונות מצמחים שאינם מתאימים למזג האויר הטרופי שבו התפתחו בני האדם.
זרעים מכילים חומצות שומניות רב-בלתי-רוויות שלעולם אין לעבד אותם או לקלפם או למצות את השמן הלא יציב שבתוכם – ולחשוף אותם לחום, חמצן, ואור. המפ וצ'יה נאכלים תמיד כשהקליפה החיצונית שלהם הוסרה, או כקמח – דבר שמוביל לעיפוש. שומני אומגה-3 הם הבלתי יציבים ביותר ובקלות הופכים למעופשים. שמנים לא יציבים כאלה הופכים למעופשים בסביבה הפנימית החמימה, הלחה והמחומצנת של הגוף, שהיא גם עשירה ברדיקלים חופשיים שיכולים לחמצן (לגרום לעיפוש) את החומצות השומניות הנכנסות אליו. שמן פשתן גם הוא מאוד לא יציב, אך לפחות הזרעים נאכלים שלמים (כשהקליפה לא הוסרה).
אם אנו מעוניינים בחומצות שומניות מסוג אומגה-3, הכמות צריכה להיות קטנה מאוד, לא יותר מכמות של תוסף תזונה (טבלייה אחת או שתיים), והשומן צריך להיות מוגן היטב מפני עיפוש. כל מוצר שמציע כמות גבוהה של שמנים אלה (ע"י מכירתם כמזון ולאו דווקא כתוסף) הוא מסוכן מאוד, מכיוון שהוא מרעיל את הגוף בכמויות גדולות של שומנים מעופשים רב-בלתי-רוויים, מה שגורם להיפותירואידיזם, לחוסר איזון הורמונאלי, לחוסר תפקוד חיסוני, לנזק של רדיקלים חופשיים, ולהזדקנות מוקדמת.
החלבון שבתוך הזרעים הקטנים האלה הוא קשה לעיכול (ומוביל למעי דליף, סיבה נוספת להגברת הנטייה לאלרגיה, דבר שידוע כבר לגבי הפשתן, אבל רק מתחיל להתגלות לגבי "הילדים החדשים בשכונה") – זרעים קטנים כאלה לא יעניינו יונקים גדולים, ולעולם לא יופיעו בכמות משמעותית בטבע או על הצלחת. בזרעים נאכלים אחרים כמו דגנים או קטניות יש כמות פחותה של חלבון ושומנים. (זה לא כולל סויה ובטנים, שהם עשירים בשניהם).
זכרו שכל הזרעים האלה הם מוצרים חקלאיים חדשים מאוד, שמעולם לא נאכלו ע"י יונקים, ושרובם (כמו למשל ההמפ) מגודלים במזג אויר קר באופן קיצוני שבו דבר (עם חיי מדף כלשהם) אינו גדל באופן מסחרי – לכן נדרשו מאמצי שיווק גדולים כדי להפוך אותם לפופולאריים, בעזרת הגימיק של "חלבון ואומגה 3 " (שהוביל לאחרונה לפרסומת השגויה "מזונות על"). את הצ'יה מגדלים במזג אויר חם אך עדיין כמו הפשתן וההמפ, היא מאוד בלתי יציבה.
היו לי הרבה בעיות במשך 3.5 השנים האחרונות כטבעונית/ אוכלת מזון נא. עכשיו אני מקפידה על תזונה של מעט פחמימות ופליאו. אני נהנית מאוכל raw והעבר שלי כטבעונית/ אוכלת מזון נא עוזר לי מאוד, אבל אני מוצאת שאני צריכה להשיג את האומגה 3 שלי משמן דגים, ושמנים מקוקוס ומבשר בע"ח.
תשובתו של ד"ר תל-אורן:
בדרך כלל כאשר יש בעיות בריאות מה שנחוץ הוא ייעוץ ולא שינוי הדיאטה. רוב אוכלי המזון הטבעוני/נא אינם מגיעים לבריאות אופטימאלית כיוון שהם מניחים שמזון "טבעוני/נא" הוא "דיאטה" שמתאימה ומבריאה כל אחד (ולא כך הדבר). יש להתמקד בבעיה שבשורש המצב, יותר מאשר לאמץ דיאטה, שמתמקדת רק בחלק מהבעיות ולעיתים מזומנות מזניחה את הסיבה שבמקור.תשובתו של ד"ר תל-אורן:
למה מכוני כושר הם לא סביבה בריאה? מכיוון שיש בהם המון חומרים כמו פורמלין, וכל חומרי הריסוס, הרבה פלסטיקים שכל הזמן מוציאים אדים מהמכשירים שיש שמה. המזון שיש שם הוא גם כן מאד לא בריא, המון עודף של חלבון בערכות שמוכרים שמה. וגם ההתאמנות האינטנסיבית עצמה, גורמת לחומציות של הרקמות ולפיתוח רעלים חדשים וזה סטרס בשביל הגוף. הכי טוב זה להתעמל ברגיעה, לעשות הליכה כל יום, ופעילויות של תנועה שאפשר לעשות אותם בבית או במקום אחר, שהאויר בו נקי יותר.תשובתו של ד"ר תל-אורן:
יש פירות למכביר, בעיקר פירות טרופיים מאד מתוקים, מאד טעימים, יש מספיק תמרים בארץ, יש תאנים. אבל פירות יבשים זה לא לכולם. יש אנשים שיש להם יש בעיה עם פרוקטוזה, הם הרסו לעצמם את הכבד, יש להם כבר כבד שומני או שיש להם רגישות גנטית לפרוקטוזה. אצלם כדאי להמעיט יותר או להימנע מהפירות המתוקים ביותר או המיובשים, אבל לרוב האנשים אין שום בעיה עם פירות מתוקים, זה המקור הכי טוב להמתקה כי יש בזה קלוריות. ממתיקים ללא קלוריות גורמים להשמנה. כל מי ששותה דיאט פפסי, diet coke, משמין, ולכן ממשיכים למכור את זה במשך 30 שנה. כי יש בהם את כל הממתיקים ללא קלוריות, וזה גורם לרמת האינסולין בכל זאת לעלות, אבל אין לאינסולין גלוקוזה לעבוד כנגדה, ורמת הסוכר בדם יורדת הרבה יותר. לכן לאחר צריכת הממתיקים ללא הקלוריות פתאום נעשים רעבים ואי אפשר לסבול לא לאכול ואוכלים כל זבל שנמצא בסביבתנו ומשמינים.תשובתו של ד"ר תל-אורן:
קודם כל מה זה מים רגילים זו שאלה בפני עצמה. מים מינרליים זו גם כן שאלה בפני עצמה. אני תמיד מעדיף שקודם ננקה את המים מהמתכות הכבדות, מהכלור, מהפלואור שהעיריות מרעילות אותנו בהם. לנקות את המים ככל האפשר, וצריך פה פעילות ציבורית רצינית של אלפי אנשים, כדי לגרום לממשלה להתחיל להקשיב ולהפסיק להרעיל לנו את המים, ואז, אחרי שהמים טוהרו, אולי בעזרת אוסמוזה הפוכה וכדומה, אז צריך להוסיף מינרלים מחדש. וכך יש לנו מים מינרלים ללא רעלים.תשובתו של ד"ר תל-אורן:
מים מינרלים עלולים להיות מזוהמים, תלוי מהו המקור שלהם. ובקבוקי הפלסטיק שבהם הם נמצאים גם הם מרעילים.תשובתו של ד"ר תל-אורן:
ההפרדה בין פחמימות לחלבונים היא תורה מעשה ידי אדם, לא מעשה ידי הטבע. אני חושב שיש לנו מספיק חוקים בעולם, מספיק בעיתיות הקשורה בהחלטה מה לאכול - ואין צורך להוסיף להן עוד תורות מעשה ידי אדם. בטבע בעלי חיים לא אומרים - "אכלתי בננה עכשיו אני אחכה שעה עד שאני אוכל עלים ירוקים." רק בני אדם, כדי ליצור מומחים ולייצר מומחים ולהקשיב למומחים - ממציאים כל מיני חוקים חדשים שבטבע לא קיימים. אם אתם עם מערכת עיכול בריאה אתם לא צריכים מומחים, אתם רק צריכים לאכול מה שבא לכם מהטבע, איזה גיוון שאתם רוצים, תזכרו את ההרצאה השישית - שבחינם נותנת לכם את כל מה שניתן לאכול, ויש הרבה, וכל עוד מערכת העיכול בריאה - לא תהיה לכם בעיה. אם יש לכם בעיה מקדמת דנא, אם אתם כבר סובלים במערכת העיכול, יכול להיות שכדאי יהיה לכם להימנע משילוב של מזונות מסוימים שמקשה עליכם. אבל כל המזונות שצריך להיזהר מהם בלאו הכי הם מזונות עתירי חלבון. אם אתם אוכלים מזון יותר טבעי ופחות חלבוני בלאו הכי יהיה לכם יותר קל לעכל. כמובן אני מסכים מאד - לא לשתות ולאכול בו זמנית. לא לשתות מים או כל דבר שמדלל את מיצי הקיבה כי בלאו הכי אין לנו מספיק. לא לשתות מים עד רבע שעה, אפילו יותר מרבע שעה לפני האוכל, אם אתם צמאים מאוד, ולפחות שעתיים, שעתיים וחצי אחרי האוכל. אם אתם אוכלים אוכל אמיתי לא תהיו צמאים. לא תצטרכו לשתות יחד עם האוכל, שזה באמת פוגע בפעילות אנזימי העיכול והרבה תהליכים אחרים.איך אתה מתייחס לתוסף ששמו Q10 וסטטינים. האם אתה חושב שזה חיוני לקחת את זה?
תשובתו של ד"ר תל-אורן:
ידוע לכל מי שלמד אפילו קצת על סטטינים שהם הורסים את רמת הקו Q10 בגוף, והקו - Q10 הוא מולקולה מאד מיוחדת המגינה על רמת האנרגיה בשרירים. כמעט לכולם היום יש מחסור בקו-אנזים Q10 וגם מחסור בגלוטטיון וגם בחומצה אלפא-ליפואית ובחומרים אחרים הקשורים ביצירת האנרגיה. אנחנו מצליחים לשרוד למרות המחסור, אבל אצל מי שמקבל סטטינים, רמת הקו-Q10 יורדת עוד יותר, מה שגורם לקרדיומיופתיה, כלומר נגרמת בעיה חמורה בשריר הלב. כלומר, הסטטינים שאתם לוקחים בשביל לשפר את מערכת הדם והלב, בעצם הורסים את מערכת כלי הדם והלב, וכל זה למה? על מנת להוריד פרמטר בדם שנקרא כולסטרול שהוא לא מחלה, הוא מוצר חיוני ופיזיולוגי כשלעצמו. יש לי הרצאה שלמה בנושא של כולסטרול, ובנושא מחלות כלי הדם והלב, אבל בקצרה - קו- Q10 חיוני לאנשים עם עייפות כרונית, לאנשים שיש להם מחסור באנרגיה, שזו בעיה כמעט אצל כולם בחברה המערבית. מי שאוכל ממש בריא - כמעט אין לו מחסור בקו - Q10. אם לוקחים סטטינים חייבים לקחת קו אנזים Q10, אבל עוד יותר חשוב זה להיפטר מהסטטינים לחלוטין ולקחת במקומם מוצרים שהוכחו כמשפרים את השומנים בדם, ולאכול יותר בריא באופן כללי. יש מספיק מוצרים אפקטיביים, כמו האומגה 3 הצמחי שהזכרנו קודם.מה יש לך לומר לגבי תת-פעילות בלוטת התריס ועל שיפור תפקודה על ידי אומגה 3?
תשובתו של ד"ר תל-אורן:
למרבה הצער צריך הרצאה שלמה על בלוטת התריס. יש הרבה גורמים לאובדן תפקוד בלוטת התריס. בדרך כלל בלוטת התריס נעשית מודלקת, כלומר לפני שהפרשת ההורמון נעשית היפו יש לכם היפר, ואתם לא מודעים לזה. לתקופה קצרה יש תחושה של עודף אנרגיה, אתם אחוזי תזזית, ולפתע זה נעלם, ובמקום זאת יש לכם היפו - תת תפקוד של בלוטת התריס. זה נגרם על ידי מחלה אוטואימונולוגית. המחלה האוטואימונולוגית הנפוצה ביותר אצל האדם המערבי היא המחלה שבה מערכת החיסון מתקיפה את בלוטת התריס (thyroid autoimmune disease ). מצב זה קורה יותר מכל מחלה אוטואימונולוגית אחרת, ומביא להרס בלוטת התריס ותפקודה, באופן תכוף יותר מאשר תת התפקוד הקשור בהמרה של הורמון התריס הלא פעיל להורמון התריס הפעיל. הגורם העיקרי הוא דלקתיות בגוף כתוצאה מאכילת גלוטן ודברי חלב שגורמים למערכת החיסון להתחיל להתקיף את בלוטת התריס. אם מאבחנים זאת מוקדם מספיק ניתן לעצור את התהליך ולשמור על תפקוד הבלוטה. כדאי גם לבדוק את תפקוד הורמוני התריס ובמיוחד בדיקה לנוגדנים נגד בלוטת התריס, שהרופאים כמעט אף פעם אינם עושים אותה. האומגה 3 ומוצרים אחרים יכולים לעזור להמיר את הורמון התריס הפחות פעיל להורמון התריס הפעיל יותר (כלומר מ - T4 ל - T3 לדוגמה). מעבר לתוספי המזון העוזרים לכך, חשוב מאוד להיפטר מרעלים, כי מתכות כבדות, במיוחד כספית, גם הן עוצרות את ההמרה הזאת ומביאים לתת פעילות של הורמון התריס (hypothyroidism) - אפילו אם בלוטת התריס עצמה מפיקה מספיק הורמונים.שמן אומגה 3 של המרווה המרושתת הוא מצוין מהרבה בחינות ואני ממליץ עליו. הוא יכול לעזור להפחית את הדלקתיות הקשורה במחלות אוטואימוניות, אבל הוא גם יקר ואינו מחפה על אכילה לא בריאה. מי שאוכל בריא יכול לקחת חצי מהכמות של השמן הזה, ולקבל אותה תועלת. מי שצורך יותר מדי משלם הרבה כסף עבור מצב שהוא יכול להפחית ממנו באכילה בריאה.
תשובתו של ד"ר תל-אורן:
השמן מהפשתן והצ'יה לא מומלצים, כי על סמך מחקרים שנעשו הם כלל לא יציבים, כלומר השמן שלהם מתעפש בקלות רבה.בזרעים עצמם עדיין יש שמן שהוא לא יציב, והוא מתעפש, והם קשים לעיכול בגלל החלבונים שבהם. אין לי בעיה עם אכילת פשתן טחון פעמיים בשבוע, בכמות של כף או שתי כפות. יש בזה תועלת מסוימת לאנשים בחברה המודרנית, אבל מי שעושה את זה כל יום עלול לפתח אלרגיות מכיוון שיש בפשתן מולקולות חלבוניות שהוכחו כאלרגניות עם משקל מולקולרי ידוע - יש כשמונה מולקולות שונות שכבר אותרו במחקרים ובמשקלים של 20 קילודלטון, 22, 30, 33, 35, 37 ועוד כמה בין 150 ל - 175 קילודלטונים. ואפילו במכון "גרסון" (Gerson Institute) בארצות הברית, שהוא מכון ידוע למלחמה בסרטן, ממליצים לכולם לאכול שמן פשתן כי הם פשוט לא מודעים לבעיה, למרות שהבעלים של המכון, הבת של הד"ר מקס גרסון הידוע, אשה נהדרת בת 88, לא מסוגלת לגעת בשמן פשתן כי היא כל כך אלרגית לו. היא נחשפה אליו יותר מדי פעמים ובסוף פיתחה אלרגיות קשות. צריך להיזהר מהחלבונים האלה, ולא לאכול אותם יותר מפעמיים בשבוע, כסבב.
