אכול לפי סוג הדם שלך - לא יותר מהטעייה!

מהי דיאטת סוג דם?

לדברי ד'אדמו, בעלי סוג דם O הם בעלי סוג הדם ה"מקורי", ולכן מתאימה להם הדיאטהשל "אנשי המערות": תזונה עשירה בחלבונים ודלת פחמימות. בעלי סוג דם A הם צאצאי "החקלאים" שהופיעו בסביבות שנת 25,000 לפני הספירה, ועל כן הם מגיבים היטב לדיאטה צמחונית, מרובת פחמימות ומעוטת חלבונים; בעלי סוג דם B מוצאם מן הנומדים שהופיעו לפני כ- 15 אלף שנה, ולכן עליהם לאכול דיאטה מעורבת; בעלי סוג דם AB שהתפתחו באלף השנים האחרונות הם בני תערובת של בעלי סוג דם A ו- B, ולכן עליהם לשלב בין שתי הדיאטות.

ההנחה הבסיסית של הדיאטה סובבת סביב "שדונים" קטנים הנקראים לקטינים (חלבונים מהמזון) שביכולתם לגרום לצימות (אגלוטינציה - ריאקציה שבה חלקיקים בנוזל מצטברים לגוש). לפי ד'אדמו, הלקטינים המצויים במאכלים מסוימים גורמים לשורה של ריאקציות בלתי רצויות אצל אנשים שמזונות אלה אינם מתאימים להם מבחינה גנטית. אם אינך אוכל לפי סוג הדם שלך, דברים רעים עלולים לקרות.

ד'אדמו טוען שבאמצעות אכילה המתאימה לסוג הדם ניתן להימנע מההשפעות השליליות של הלקטינים, ועל ידי כך ליהנות מחיים מאושרים ובריאים יותר; לשמור על משקל אידיאלי, רמות האנרגיה יעלו, ותהליך ההזדקנות יידחה.

האם דיאטת סוג דם מבוססת על מדע?

אך למעשה, אין כל הוכחה התומכת בתזונה על פי סוג הדם. למרות הצגת הדברים הכביכול מדעית, ל- ER4YT אין בסיס מחקרי. ד'אדמו אינו מציג כל דוקומנטציה המבוקרת בידי עמיתים כדי לתמוך בטענות שהוא מעלה. לאורך הספר הוא מתייחס למחקר שלו, אך אינו מציג ולו מחקר אחד שפרסם בכתב-עת מדעי. הוא מוציא עקרונות מדעיים שונים מהקשרם, ומעוות אותם כך שיתאימו לרעיונותיו. זה איננו מדע, זהו פסודו-מדע, או גרוע מכך, שרלטנות.

בהתאם להנחה של ד'אדמו, כאשר אדם בעל סוג דם A צורך בשר או חלבון מרוכז ממקור אחר, הלקטינים במזונות אלה יגרמו לכך שכדוריות דם אדומות בדמו יעברו אגלוטינציה (ייצמדו אחת לשניה). אם הנחה זו נכונה, תהיינה לכך השלכות חמורות. עם הזמן, גושי הכדוריות האדומות יהיו גדולים ביותר ויחסמו את רשת הנימים, כלי הדם הזעירים, המתפרשת על פני כל הגוף. חסימת הנימים תשפיע על זרם הדם, וכתוצאה מכך, החמצן לא יועבר לרקמות. ללא אספקה סדירה של חמצן, האיברים החיוניים יינזקו באופן בלתי הפיך והתוצאה תהא מוות. מפחיד למדי!

אף שתרחיש זה נשמע מאיים, לא קיים דבר המצביע על כך שהתופעה אכן מתרחשת במציאות. הספרות הרפואית והמחקרית אינה מצביעה ולו על מקרה אחד שבו מזון השפיע על אגלוטינציה של כדוריות אדומות וגרם לסיבוכים קרדיו-וסקולריים (של כלי דם ולב). אם לסוג הדם היתה השפעה כה רבה על המזון, הדבר היה ידוע בקרב הקהילה המדעית. בדיקות רפואיות מתוחכמות כמו אולטרה-סונוגרפיה בשיטת דופלר היו מראות בבירור את התוצאות האיומות של האגלוטינציה של כדוריות דם אדומות, אצל אלה שנפגעו מהתופעה. אולם נתונים כאלה אינם קיימים.

פעילות גופנית ודיאטה לפי סוג דם

התיאוריה של ד'אדמו נעשית שערורייתית אף יותר. הוא מצהיר שבנוסף לדיאטה, יש לסוג הדם השפעה גם על רמות הפעילות הגופנית. מכיוון שבעלי סוג דם O היו ציידים, עליהם לעסוק בפעילות גופנית נמרצת; מאידך, בעלי סוג דם A היו חקלאים צייתנים ועל כן עליהם לעסוק בפעילות פיזית/נפשית מתונה. הצהרה שלא תאמן, אך שוב, היכן ההוכחה? דבר אינו מצביע על כך שלבעלי סוג דם A יש תגובה לא טובה לתרגול גופני. בהתחשב בעובדה שלפעילות גופנית מתונה עד נמרצת יש השפעה חיובית מבחינת אריכות ימים, הטענות לא נשארות רק בגדר של עצה גרועה - הן בלתי אחראיות.

אנתרופולוגיה ודיאטה לפי סוג דם

גם הבסיס האנתרופולוגי של סוגי הדם מוטל בספק. היכן נקבע שסוג דם O הינו סוג הדם האוריגינלי? התשובה: בשום מקום. אנשי המערות לא עסקו באיסוף דגימות דם. מיון לסוגי הדם נעשה לראשונה ב- 1901 כשהאימונולוג האוסטרי, קרל לנדסשטיינר, זיהה את האנטיגנים הראשונים ופיתח שיטה מוסכמת לסיווג. מכאן שזוהי הנחה מוגזמת שסוגי דם התפתחו עקב גורמים תזונתיים. ההיפך הוא הנכון; נראה שההוכחות מצביעות על כך שקבוצות הדם ABO היו קיימות משחר האנושות. למעשה, סוג הדם AB (שלטענת ד'אדמו הינו סוג הדם שהתפתח אחרון) הוא כנראה בעל יחוס של יותר מ- 13 מיליון שנה.

אמנם יש הטוענים שנחלו הצלחה מרובה דרך דיאטה לפי סוג הדם, אך סביר שהשינויים לטובה הם מקריים. לדוגמא, לכעשרה אחוז מהאוכלוסיה יש חוסר סבילות ללקטוז. אי לכך, קיימת הסתברות סטטיסטית לכך שאם קבוצה של אנשים בעלי סוג דם O יגבילו את צריכת מוצרי החלב, חלקם יפיק תועלת מהשינוי, אולם אין הדבר מצביע על כך שיש יחס של סיבה/תוצאה בין סוג דם O לבין הצורך בהגבלת מוצרי חלב. זוהי פשוט השתקפות של אלמנטים אקראיים; אם מספר מספיק של אנשים יאמץ דיאטה מסוימת, חלקם צפוי ליהנות מתוצאות חיוביות.

במילים של ד'אדמו עצמו, תיאוריה הינה "מערכת רעיונות בעלי קשר הדדי, שלעיתים קרובות מבוססת על עיקרון מרכזי, ויכולה להיות קשורה להיפותזות (הנחות מדעיות) רבות. אם המחקר מאשר רבות מההיפותזות, חוקרים עשויים להסיק מכך שהתיאוריה נכונה ביסודו של דבר. אם המחקר אינו תומך בחלק ניכר מההיפותזות, על החוקרים לבחון מחדש את התיאוריה." ובכן, היכן קיים המחקר בנוגע לסוג הדם? בהסתמך על הקריטריונים הנ"ל, זה הזמן להציג תיאוריה אחרת.

לסיכום

ER4YT איננה יותר מאשר הטעיה. תזונה היא נושא סבוך ביותר. יש לקחת בחשבון, בין השאר, גורמים כמו רמת פעילות, היסטוריה רפואית ואלרגיות למזון, כשמחליטים על אסטרטגיה תזונתית. התעלמות מהגורמים המשפיעים עלולה להוביל למגוון סיבוכים, חלקם חמורים. פישוט נושא התזונה ועיסוק בסוג הדם בלבד הם בלתי סבירים בעליל. דיאטות חובבניות ואופנתיות אינן פותרות את הבעיה התזונתיות, הפיתרון הוא אכילה בריאה.