9 אוגוסט 2007
"הגיעה העת שארה"ב, והמדינות הספורות שעדיין מופלרות, יכירו בכך שההפלרה מיושנת,
שהיא כרוכה בסיכונים חמורים המכריעים את הכף כנגד כל שיקול של תועלת מזערית,
שהיא נוגדת את כללי האתיקה הרפואית ומתכחשת לחופש הבחירה.
יש לעצור את ההפלרה באופן מיידי."
יותר מ- 2,500 אנשי מקצוע בתחומי הרפואה, המדע והבריאות הסביבתית כבר חתמו על גילוי הדעת.
לצפייה ברשימת החותמים או לחתימה על גילוי הדעת:
www.fluoridealert.org
אנו, אנשי המקצוע החתומים מטה באים מתחומי הכשרה שונים, אך לכולנו עניין מתמשך בכך שהמדיניות הממשלתית לגבי בריאות הציבור והסביבה תיקבע ביושר ובהגינות, מתוך התייחסות מלאה לממצאי המחקרים המדעיים האחרונים, ומתוך הקפדה על עקרונות האתיקה.
שמונה אירועים שהתרחשו לאחרונה הפכו את הפעולה לעצירת ההפלרה - לדחופה:
1. הפרסום ב- 2006 של דו"ח ה- NRC (מועצת המחקר הלאומית של ארה"ב), הכולל סקירה בת 500 עמ', שנערכה ע"י פנל מומחים שמונה ע"י ה- NRC. דו"ח ה- NRC קבע כי תקן הבטיחות של הסוכנות האמריקנית לשמירה על הסביבה (EPA) לגבי נוכחות פלואוריד במי השתייה, הקובע רמת זיהום מקסימאלית של 4 חלקיקים למיליון - אינו בטיחותי, וכי יש לקבוע תקן נמוך יותר.
למרות שעברו מעל 60 שנה של הפלרה (water fluoridization), הדו"ח מפרט מספר רב של שאלות מחקר בסיסיות שלא זכו להתייחסות. עם זאת, הפנל ערך סריקת ספרות נרחבת, אשר לפיה יש לפלואוריד קשר סטטיסטי מובהק עם מגוון רחב של תופעות לוואי. תופעות אלה כוללות סיכון מוגבר לשברים בעצמות, ירידה בפעילות בלוטת התריס, פגיעה ב- I.Q., מצבים דמויי ארתריטיס (דלקת פרקים), דנטל פלואורוזיס (כתמים חומים/לבנים על השיניים ופגיעה בזגוגית השן), וייתכן שאף סיכון מוגבר ללקות בסרטן העצם (osteosarcoma).
אנשים מסוימים הצורכים מי שתייה ברמת הריכוז המשמשת כיום לגבי ההפלרה,מגיעים לרמת הצריכה היומית הממוצעת של פלואוריד (*) הקשורה לרבות מתופעות הלוואי - במיוחד ילדים קטנים, אנשים ששותים מים מעל לרמה הרגילה, חולי סכרת,אנשים שסובלים מתפקוד נמוך של הכליות, ותת-קבוצות אחרות הנמצאות בסיכון.לדוגמה, ילדים קטנים הצורכים מים מופלרים ברמה ממוצעת של 1 ppm, ואנשים מכל גיל או משקל גוף הצורכים מים ברמה מתונה או גבוהה - מגיעים לרמת הצריכה היומית הממוצעת של פלואוריד אשר קשורה לתפקוד לקוי של בלוטת התריס אצל הסובלים ממחסור ביוד (כ- 12% מאוכלוסיית ארה"ב).
* הערה: הצריכה היומית מחושבת על פי משקל גוף של האדם שנחשף, ונמדדת במ"ג פלואוריד לק"ג משקל גוף.
אחד המחקרים הראויים לציון שנעשו על בע"ח, הוא מחקר על חולדות שקיבלו מים המכילים 1ppm פלואוריד. אצל החולדות נצפתה עלייה בהצטברות של אלומיניום במוח, עם היווצרות רבדים של בטא-עמילואיד, שהם סמן קלאסי להתפתחות של מחלת האלצהיימר בבני אדם. בהתחשב בהבדלים הקיימים לגבי צריכת מי שתייה בין אנשים שונים, בחשיפה לפלואוריד ממקורות רבים אחרים, בהצטברות הפלואוריד בעצמות וברקמות אחרות המכילות סידן, ובהתחשב בטווח הרחב של הרגישות האנושית לגבי כל סוג של חומר רעיל - הרי שההפלרה אינה משאירה שוליים בטיחותיים לגבי מספר רב של תופעות לוואי, ובמיוחד לגבי ירידה בתפקוד בלוטת התריס.
2. עדותם של המרכזים לבקרה ומניעה של מחלות בארה"ב (CDC) ב- 2005, לפיה32% מהילדים בארה"ב סובלים מדנטל פלואורוזיס - הכתמה ושינויי צבע לא תקינים של זגוגית השן (האמייל). מצב זה שהוא בלתי הפיך ולעיתים גם מכער, נגרם ע"י פלואוריד. כיום, ילדים מקבלים מינון יתר של פלואוריד גם באזורים ללא הפלרה, ממים, מבליעת משחת שיניים, ממאכלים ומשקאות שתהליך הייצור שלהם כולל שימוש במים מופלרים, וממקורות אחרים. מים מופלרים הם המקור הקל ביותר להסרה.
3. השינוי במדיניות ההסתדרות לרפואת השיניים בארה"ב (The American Dental Association) בנובמבר 2006, עם פרסום ההמלצה שרק סוגי המים הבאים יכולים לשמש להכנת תחליף חלב-אם לתינוקות ב- 12 החודשים הראשונים לחייהם: "מים מטוהרים, מזוקקים, לא מיוננים, ללא מינרלים, או מים המופקים באמצעות אוסמוזה הפוכה." מדיניות חדשה זו שהונהגה במטרה למנוע צריכה של כמות גדולה מדי של פלואוריד ע"י תינוקות, ובמטרה להפחית את הסיכון לדנטל פלואורוזיס, שוללת בבירור את השימוש במי ברז מופלרים (שעברו פלואורידיזציה). המעמסה של מילוי אחר ההמלצות, במיוחד לגבי משפחות מעוטות-הכנסה, היא לבדה סיבה להפסיק את ההפלרה באופן מיידי. תחליף חלב-אם שהוכן עם מים מופלרים מכיל פי 250 מריכוז הפלואוריד, ביחס לריכוז הממוצע של 0.004 ppm הנמצא בחלב-אם באזורים לא מופלרים (טבלה 2-6, NRC 2006).
4. ההסתייגות של המרכז לבקרת מחלות (CDC) ב- 1999 וב- 2001, לגבי כך שהתועלת העיקרית של פלואוריד לגבי הפחתת עששת השיניים היא חיצונית ולאמערכתית. פעולת הפלואוריד להפחתת עששת נעשית מצידה החיצוני של השן ולא מתוך הגוף. ההיגיון מחייב שלא לשתות אותו ועל ידי כך לחשוף את הגוף לסיכונים ארוכי הטווח של צריכת פלואוריד, כאשר משחת שיניים המכילה פלואוריד זמינה לכל דורש.
פעולתו החיצונית של הפלואוריד מסבירה כנראה את העובדה שמאז 1980 נערכו מחקרים רבים המדווחים על הבדלים מעטים בנושא עששת השיניים בין קהילות מופלרות ולא מופלרות (Leverett, 1982; Colquhoun, 1984; 1985 and 1987; Diesendorf, 1986; Gray, 1987; Brunelle and Carlos, 1990; Spencer,1996; deLiefde, 1998; Locker, 1999; Armeld and Spencer, 2004; and Pizzo 2007). עוני הוא הגורם הברור ביותר הקשור לעששת השיניים, ולא מחסור בצריכת פלואוריד. על פי ארגון הבריאות העולמי, בריאות השיניים של בני ה-12 במדינות מתועשות ולא מופלרות היא טובה, אם לא טובה יותר משל בני גילם במדינות מופלרות (Neurath, 2005).
5. בשנת 2000 פורסמה בכתב-העת ה- "York Review" היוצא לאור בחסות ממשלת בריטניה, סקירה מדעית ושיטתית ראשונה מסוגה לגבי ההפלרה. הסקירה העלתה שאף אחד מהמחקרים המתיימרים להוכיח את יעילות ההפלרה לגבי הפחתת עששת השיניים, לא סווג כמחקר מדרגה A, כלומר כבעל "איכות גבוהה וסבירות נמוכה להיותו מוּטֶה". (McDonagh et al., 2000).
6. במאי 2006 פורסם חקר-מקרה מבוקר שעבר הערכת עמיתים באונ' הארוורד, ובו נמצא גידול בשיעור של פי 5 עד פי 7 בשכיחות של אוסטיאוסרקומה (סרטן עצמות שהוא על פי רוב סופני) - אצל צעירים שנחשפו למים מופלרים בהיותם בגילאי 6-8 (Bassin et al., 2006). מחקר זה לווה בשערורייה, מאחר שמנחה התזה של אליס בסין ל- PhD, הפרופסור צ'סטר דאגלס - הואשם ע"י "כלב השמירה" של איכות הסביבה, הקבוצה הלוחמנית Environmental Working Group - בניסיון להעלים ממצאים אלה במשך שנים אחדות. אמנם מחקר זה אינו מוכיח את קיומו של קשר חד משמעי בין ההפלרה לסרטן העצמות, אך החשיבות של ראיות כבדות משקל אלה ומשמעות הסיכון - מחייבות בדיקה רצינית של הנושא.
7. ההודאה של הסוכנויות הפדראליות, בתגובה לשאלות שהוגשו ע"י תת-ועדה של הקונגרס ב1999-2000, בכך שמוצרים המסווגים כפסולת תעשייתית שימשו להפלרה של יותר מ- 90% מאספקת מי השתייה בארה"ב (תרכובות פלואורוסליציות), ובכך שהם מעולם לא עברו בדיקה טוקסיקולוגית, ומעולם לא קיבלו את אישור ה- FDA לגבי התאמתם לצריכת בני-אדם. (Fox 1999; Hazan, 2000; Plaisier, 2000; Thurnau, 2000)
8. הפרסום ב- 2004 של "הונאת הפלואוריד" ("The Fluoride deception") מאת כריסטופר ברייסון. ספר זה הוא מחקר קפדני המצביע על כך שאינטרסים תעשייתיים הקשורים לאחריות משפטית לגבי זיהום של פלואוריד והשפעות בריאותיות על עובדים - שיחקו תפקיד נכבד בתחילת הקידום של ההפלרה. ברייסון גם מתאר בפרוטרוט את הלחץ שהופעל על מדענים אשר הביעו דאגה לגבי בטיחות ו/או יעילות ההפלרה. [הספר "הונאת הפלואוריד" יצא לאור בעברית ב- 2009, בהוצאת פוקוס].
אנו קוראים לחברי הקונגרס (ולמחוקקים בארצות מופלרות אחרות) ליזום שימוע של הקונגרס (או שימוע פרלמנטארי) בנושא ההפלרה, כך שהסוכנויות הממשלתיות הממשיכות לתמוך בתהליך, ובמיוחד האגף לבריאות הפה של ה- CDC - Center for disease Control, יחויבו לספק בסיס מדעי לתמיכתם המתמשכת בנושא ההפלרה. עליהם להיחקר חקירה נגדית תחת שבועה, כדי שהציבור יוכל ללמוד את כל האמת על תהליך מיושן ומזיק זה.
אנו קוראים לכל המומחים ברפואה וברפואת השיניים, לנושאי תפקידים בתחום אספקת המים, לראשי הרשויות המקומיות, לארגונים העוסקים בבריאות הציבור, לארגונים"הירוקים" ולתקשורת - לבחון בעצמם את הראיות החדשות לגבי חוסר היעילות והסיכונים הבריאותיים החמורים הנלווים להפלרה. לא ניתן יותר להסתמך על אישורים מטעם הסוכנויות הממשלתיות אשר ממשיכות להתעלם מההיקף הנרחב של הראיות המדעיות בנושא זה - ובמיוחד מן הציטטות המקיפות של דו"ח ה- NRC מ- 2006, שנדונו לעיל.
הסכומים העצומים של מיליוני דולרים המוצאים כיום על ציוד, כימיקלים, אמצעי בקרה, ועל קידום ההפלרה, היו יכולים להיות מושקעים בצורה טובה יותר - בחינוך תזונתי ובטיפולי שיניים המיועדים לילדים ממשפחות מעוטות הכנסה. רובן הגדול של המדינות הנאורות כבר פועלות כך.
הגיעה העת שארה"ב, והמדינות הספורות שעדיין מופלרות, יכירו בכך שההפלרה מיושנת, שהיא כרוכה בסיכונים חמורים המכריעים את הכף כנגד כל שיקול של תועלת מזערית, שהיא נוגדת את כללי האתיקה הרפואית ומתכחשת לחופש הבחירה. יש לעצור את ההפלרה באופן מיידי.
ב-9 לאוגוסט 2007, כאשר FAN - Fluoride Action Network החלה ביוזמה של גילוי הדעת של אנשי המקצוע הקוראים להפסקת ההפלרה של המים ברחבי העולם, היו לנו 600 חתימות. כיום יש יותר מ-2,500 חתימות, אך אנחנו עדיין זקוקים לחתימות רבות נוספות כדי לסייע בשינוי דעת המומחים והציבור בנושא זה.
הרשימה הנוכחית של אנשי המקצוע שחתמו על ההצהרה כוללת זוכה בפרס נובל, 3 חברים בפנל ה- NRC- 2006; שני יועצים של כתב העת York Review; חמישה זוכים בפרס גולדמן; שרי הבריאות לשעבר של אוסטרליה ובלגיה; הנשיא הנוכחי (ו- 5 נשיאים לשעבר) של האקדמיה הבינ"ל לרפואת הפה ולטוקסיקולוגיה (IAOMT); הועד המנהל של האקדמיה האמריקנית לרפואה סביבתית מ- 2007; חוקרים מובילים רבים מתחום הפלואוריד, ופעילי סביבה בולטים מרחבי העולם.
אנו זקוקים לעזרתך כדי לגרום לרשימה זו לגדול. אנו זקוקים לחתימות של אנשי מקצוע מתחומים רבים: רופאים, רופאי שיניים, רוקחים, כירופרקטורים, נטורופטים (ND), בעלי תואר MPH בבריאות הציבור, אחיות, שינניות, בעלי תואר דוקטור, מהנדסים, אדריכלים, עורכי דין, מנהיגים סביבתיים, סופרים וכותבים בנושאים הקשורים לבריאות/איכות הסביבה, ועוד - ובמיוחד מארצות מופלרות באירופה, ובסין, הודו וישראל.
הערה: ב- 20 השנים האחרונות הרצה ד"ר תל-אורן ברחבי העולם על נושאי בריאות שונים, בהם הנושא של הפלרת מי השתייה במימון ממשלתי, והצטרף לאנשי המקצוע הרבים המתנגדים להרעלה זו של ההמונים. ד"ר תל-אורן התבקש ע"י פנל אנשי המקצוע לתרגם לעברית את גילוי הדעת.
