למענה - שריג'נה קאלי

כשפגשתיה לראשונה ב-2010, היה זה מיד לאחר שהיא "נמכרה" למרכז נופש ספארי כפרי וצנוע בנפאל בשם גולאגאט, שזה אך הוקם ע"י ראמו טאמן (חברי הנפאלי מזה 10 שנים) ושותפיו, ליד הפארק הלאומי צ'יטוואן. מרגע ההיכרות הייתה זו אהבה ממבט ראשון... גיליתי שהיא נרכשה בהון לא קטן ושהמזון שלה יקר מידי עבור הבעלים, ביחס להכנסותיהם המזעריות בשלב כה מוקדם של פעילות המקום. בדקתי אצל מרכזי נופש ספארי מוכרים באזור ואיששתי עובדות אלו. מחקר נוסף חשף את ההיסטוריה של שריג'נה בפרוט נרחב יותר – בהיותה פילה צעירה היא נמכרה לפארק בהודו ושם אולפה להיות "פילת ספארי" ונשארה בפארק עד בגרותה. היא עבדה כפילת שרות מבויתת – קשורה לבני-האנוש שמאכילים אותה ומטפלים בה, בדומה לכלבי מחמד, ואינה מסוגלת לחיות בטבע – פילי פרא לעיתים קרובות הורגים פילים מבויתים שהם חלשים וחסרי הגנה כנגדם.

בשנות ה-20 המאוחרות שלה, כאשר עדיין הייתה בהודו, שריג'אנה התעברה וילדה תינוק שנלקח ממנה בשלב מוקדם מאוד, מה שגרם לה לטראומה לכל החיים. עד היום היא מזילה דמעות ונאנחת כאשר היא רואה פילה אחרת מתהלכת באינטימיות עם תינוקה (הזוכרים אתם את הדיון בסמינר הפלאו-אנתרופולוגיה, בו סיפרתי לכם כיצד טעמתי את דמעותיה המלוחות כחלק מהמחקר לגבי הצורך האנושי לאכול מלח בדומה לצורך אצל פילים וחיות שעברו שלב התפתחותי בסביבת מי מלח?).

כאשר היא נמכרה למקום הנופש גולגאט בנפאל בתחילת 2010, שריג'אנה נועדה להיות פילת הספארי של גולגאט בפארק הלאומי "צ'יטוואן". העסקת פילי ספארי היא הדרך היחידה עבור ממשלת נפאל לממן את תיחזוק הפארק; תיירים רבים פוקדים את המקום כדי לראות חיות פרא – הם רוכבים על פילים לתוך הפארק במקום להסתכן בקרבת יתר לקרנפים, נמרים וחזירי בר, המסוגלים להתקיף בני-אדם שנכנסים לפארק רגלית. ההכנסה מתיירים אלה משמשת לתשלום המשכורות של פקחי הפארק שתפקידם לתחזקו ולהגן על חיות הפרא מצייד בלתי חוקי. זהו הפארק הגדול מסוגו בנפאל, ובעלי חיים רבים הנמצאים בסכנת הכחדה מתגוררים בו, כולל כ- 200-300 פילי פרא. כך מצילה שריג'אנה את בני מינה המתגוררים בטבע, כשהיא נושאת תיירים על גבה...

נכון – מצב פילי השרות במרכזי נופש הספארי הינו רחוק מאידיאלי! אך הם אינם מסוגלים לחיות בטבע בגלל היסטוריית היתמות והביות שלהם. מכיוון שהם יקרים מאד להאכלה וטיפול, הם מפרנסים את עצמם כפילי ספארי וכך עבודתם בפארק מקיימת את חיות הפרא של הפארק, ומאפשרת למאות פילי פרא לשרוד למרות ניסיונות הציידים הבלתי חוקיים להשיג את השנהב היקר שלהם. ההכנסות למקומות הנופש ש"רכשו" פילי ספארי אלה מאפשרות להם לטפל בהם ולהאכילם – הטיפול כולל רחיצה, תלישת חרקים עוקצניים מעורם, רכישת מזון מיוחד, חציר ועפר לנוחותם, משכורת למאהוט (המטפל הצמוד של הפיל/ה), והשכרת שרותי וטרינרים במידת הצורך.

אך כאמור, נופש גולאגאט החדש והצנוע לא היה מסוגל להאכיל את שריג'נה כמות מספקת של מזון איכותי מכיוון שהמקום מרוחק ועדיין לא ידוע לתיירות השוקקת. אמנם, בעלי המקום המחישו את אהבתם אליה כשטיפלו בה במסירות ככל האפשר, וכן היה לי ברור שהמאהוט שלה גם הוא מאוהב בה ורוצה בטובתה... בנוסף היא הייתה "ברת מזל" לחיות בקרבה רבה לטבע כך שיכולה הייתה ליהנות  מ"מסעות ליקוט" אותם היא אהבה
יותר מכל! אך לאחרונה ממשלת נפאל שינתה את החוקים והליקוט בטבע התאפשר רק בעת טיולי ספארי קצרים (בני שעה) כאשר אנשים רוכבים על גבה לתוך הג'ונגל (משקל 4-5 רוכבים משתווה עבורה למשקל ארבעה גורי חתולים קטנטנים עבורנו, כך שהיא אינה סובלת כלל!). היא מאוד אוהבת את טיולי הספארי האלו בגלל ההזדמנות ללקט עצים ומטפסים טריים. מאידך, היא גם תמיד מתגעגעת ל"ג'אנק-פוד" שעליו היא גדלה (אורז ומולאסה עטופים ע"י עלי בננה), כך שבמקרים הנדירים והמסוכנים לה (פעם בשנה פלוס, בממוצע) בהם היא מחליטה "לברוח לטיול ספארי עצמאי" של יומיים שלושה (כך היא נכנסה להריון, לפני 16-18 חודש, בניגוד לשמועות מרושעות...) היא תמיד חוזרת לגולאגאט על דעת עצמה כדי לקבל את ה"חטיפים" שלה. היא גם אוהבת מאוד ללכת לנהר פעם ביום עם התיירים – זו היא ההזדמנות היחידה שלה להתרחץ ולקרר את גופה בחום היום.

החוקים החדשים גרמו לטיפול בשריג'נה להתייקר מאוד בשל כמויות המזון הענקיות שנדרשו כתחליף למסעות ליקוט עצמאים (ללא תיירים). לכן התכוונו מנהלי גולאגאט למכור אותה למרכז נופש אחר, גדול וסואן יותר, בו הטיפול בה היה יורד באיכותו באופן משמעותי (יש פילי ספארי שלמרבה הצער אינם זוכים לטיפול אוהב), והמרחק שלו מהטבע היה פוגע באיכות חייה בהשוואה למצבה בגולאגאט. כמו כן, מנהלי גולאגאט שקלו הצעה נדיבה מעסק הודי – בו היא הייתה מיועדת לעבודה בתנאים קשים – במקום להמשיך במסעות ספארי קלים וקצרים שהם נעימים וטעימים לה וגם מצילים את בני מינה המשוטטים בפארק הלאומי של נפאל.


מכיוון שכבר הרגשתי קשור אליה (ומכיוון שתמיד חלמתי, ציירתי, פיסלתי וחפצתי בקרבתם ובטובתם של פילים) החלטתי לעזור לה להשאר בגולאגאט, שם "תנאי השרות’' שלה מצויינים בהשוואה לכל מקום אחר שראיתי בנפאל. לפני שהחלטתי "לרכוש פילה" ולהפכה ל"חית מחמד" שאלתי יודעי דבר בין קבוצות פעילי זכויות בעלי חיים בארה"ב לגבי המשמעות האתית של פעולה כזאת. פעילי זב"ח תמיד מאכלסים דוכנים בפסטיבלים לצמחונים וטבעונים שמארגניהם מזמינים אותי לעיתים קרובות כמרצה ראשי (לדוגמא – ראו ביוטיוב את ההרצאה בפסטיבל הצמחונים של סן פרנסיסקו), כך שקל יחסית לשאול רבים מהם לדעותיהם המלומדות בבת אחת. כאשר פעילים אלו שמעו את סיפורה של שריג'נה אפילו לא אחד מהם חשב שישנה בעיה אתית ברכישתה על מנת להגן עליה; כולם הסכימו שאם זה משפר את מצבה ואת איכות חייה, ואם זה עוזר להציל בעלי חיים רבים אחרים מהכחדה או מצייד (כולל פילי-פרא מופלאים בפארק הענק) – זהו הדבר הנכון והטוב ביותר לעשותו. דעות "מומחים" אלו הקלו עלי מאוד בהחלטתי לשלם לגולאגאט על מנת ששריג'נה תוכל להישאר במקום האידיאלי לבריאותה, למחיתה ולהגנתה.

כמובן, כאשר אני מדריך קבוצות בנפאל פעמיים בשנה (בטרקים קהילתיים, הומאניטריים, ואקולוגים –כב
ר 14 שנה) אנו עוטפים את שריג'נה באהבה, וחברי הקבוצה נהנים להתרחץ עימה ולפנקה בנהר ולהאכילה, מעבר להזדמנות שניתנת לה לצאת לליקוט בטבע בזמן הספארי. היא מקבלת יותר רגישות, חיבה וכבוד בהשוואה לכל פיל או פילת ספארי שראיתי אי פעם בנפאל או בתאילנד (וראיתי רבים), וכעת כשהיא בהריון, איש אינו רוכב עליה במסע ספארי בג'ונגל חוץ מהמאהוט ואני על גבה החשוף (וטרמפיסט ארעי) – ללא המתקן המסורבל המיועד לנשיאת תיירים, שעלול להעיק על גופה ההרה...
יתרון נוסף לפעילותה של שריג'נה כפילת ספארי לפני שהריונה התקדם: טיפולה המסור בקבוצות התיירים שהבאתי מאז תחילת 2011 תרם להכנסות של גולאגאט, אשר 10% מהם הופרשו לאקדמיית אוורסט שהקמתי בנפאל – רשת משגשגת של בתי ספר, בתי לימוד, בתי יתומים, שמרטפיות, ומרכזים קהילתיים המעניקים חינוך הוליסטי וטיפול כוללני בכ–3,000 ילדים חסרי כל באזורים הנידחים והעניים ביותר של נפאל, וכך גם מגנים עליהם מפני הסחר הנוראי בילדים נפאלים –-ש– 15,000 מהם נימכרים בהודו לעבדות ולזנות כל שנה!! אלפי הילדים של אקדמיית אוורסט מוגנים לחלוטין מטרגדיה זו, ומטרתי למגר את התופעה המחפירה כמעט לחלוטין תוך חמש עד שבע שנים (או מהר יותר, אם יימצאו המשאבים הנדרשים), ע"י הרחבת הרשת ל- 50,000 ילדים בשלב הראשון, ול–100,000 ילדים בשלב הבא. להבדיל מרוב מוסדות הלימוד בנפאל המתמקדים רק במקצועות הלימוד השגרתיים, הילדים באקדמיית אוורסט לומדים לכבד את הזולת (כולל בעלי–חיים אחרים), לעזור לנזקקים, להוות דוגמא אישית, ולשמור על הסביבה. שריג'נה, אם כך, תורמת את חלקה הצנוע גם למטרה חשובה זו.