מהו EMDR?
הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים. זהו תהליך טיפולי שפותח לפני כעשרים שנה ונמצא כיום בשימוש של למעלה מ-40,000 מטפלים בכל רחבי העולם. ביכולתו לרפא תסמיני טראומה ושאר מצבים רגשיים, ולשפר באורח דרמטי את יכולת התפקוד והיצירתיות. מחקר מדעי מקיף הראה שכאשר מיישמים אותה כראוי, היא השיטה היעילה והמהירה ביותר לטיפול ב-PTSD (הפרעת דחק פוסט-טראומתית).
מהו איכון מוחי (BSP)?
BSP הוא התוספת האחרונה לקשת הטיפולים ההוליסטיים. השימוש באיכון מוחי בשילוב EMDR (ולעתים אף במקום EMDR) יכול אף להוסיף להצלחת הטיפולים!
ייחודיותו של טיפול ה-EMDR
מטפלים ב-EMDR ריפאו בהצלחה למעלה ממיליון אנשים שסבלו מ-PTSD, שנבעה מתאונה קשה, אונס, שוד, רצח או התאבדות של אדם קרוב, טרור, עינויים, מלחמה ואסונות טבע, כשדי היה לעתים במפגש אחד עד שלושה מפגשים ארוכים בלבד, בניגוד לחודשים ולשנים הנדרשים בדרך כלל לטיפול בהפרעה זו. אף שנדרש לכך זמן רב יותר, טיפול ה-EMDR נמצא יעיל גם במבוגרים שסבלו בילדותם מהתעללות נפשית, גופנית או מינית, או מסוגים אחרים של לחץ רגשי, נפשי, גופני וחברתי.
אומן המופיע על במה או ספורטאי הסובלים מפחד מכשלון או מאובדן בטחון עצמי מציגים השפעה נוירולוגית זהה לסובלים מטראומה. ה-EMDR פותר את העכבות האלה באותו אופן מהיר ויעיל שהוא מטפל בטראומה ומשיג תוצאות מדהימות ביכולת הביצוע וביצירתיות של ספורטאים, שחקנים, זמרים, אמנים וסופרים.
למה EMDR יכול לסייע?
טיפול ה-EMDR יכול לסייע לבעיות רבות, כולל פוביות (חרדה חברתית, פחד קהל או פחד מטיסה), דכאון, הפרעות דיסוציאטיביות, OCD (הפרעה טורדנית-כפייתית), אכילת יתר, פרצי זעם, הערכה עצמית נמוכה ודימוי עצמי מעוות, וכן בגילויים גופניים של לחץ נפשי (כאב ראש, בטן וגב). זאת ועוד, ה-EMDR הוא כלי רב ערך לטיפול בטראומות מגירושים, חולי או מוות של אדם קרוב, משבר כלכלי, התעללות מצד הורה או ילד כתוצאה מהתמכרות לאלכוהול או לסמים ואלימות במשפחה.
הגירוי הבילטרלי של ה-EMDR ממריץ פעילות מוחית רבת עוצמה. המטופל שב ומפעיל את תמונת האירוע הטראומטי עם החוויות החושיות הנלוות אליו, ועם התחושות השליליות הנלוות (אשמה, כשלון, פחד...). תהליך זה מעורר תחושות רגשיות וגופניות. בעת הגירוי הבילטרי מודרך המטופל לעקוב אחר מחשבות ואסוציאציות באורח לא ביקורתי, שמובילות לעתים קרובות להעלאת זכרונות ישנים, לתובנות מהירות, ול"שחרור" האירוע הטראומתי והתסמינים שקשורים בו. לאחר חוויית ה-EMDR יכולים המטופלים לקבל שהאירוע עבר, שלא היה זה באשמתם, שכעת הם בטוחים ושהם יכולים להמשיך בחייהם. כתוצאה מכך הם משתחררים מהאירוע, מתאוששים ונרפאים.
איכון מוח
איכון המוח מנצל את הקשרים הפנימיים בין אזורי האסוציאציה של קליפת המוח ואזורים שבהם "מאוחסנים" רגשות בסיסיים כדי להגביר במידה רבה את התועלת מ-EMDR. באמצעות אינטראקציה עם המערכת הלימבית במוח, ששולטת ברגשות, תגובות רגשיות, הפרשת הורמונים, מצב רוח, מוטיבציה ותחושות כאב והנאה רגשיות, משפיע המטפל על הפיזיולוגיה כולה כשאיכון המוח וה-EMDR (במידה מופחתת) מיושמים לסירוגין. המערכת הלימבית כוללת מבנים מוחיים מוכרים כמו האמיגדלה (ששולטת בכעס, הימנעות, התגוננות, גירוי, בהלה והפרשת הורמונים), ההיפוקמפוס (יצירת זכרונות חדשים, רגשות, ניווט והבנה מרחבית), גירוס הסינגולום (מתאם קלט חושי לרגשות, תגובות רגשיות לכאב, תוקפנות), ההיפותלמוס (שולט בתפקודים אוטונומיים, רגשות, הפרשת הורמונים, הומאוסטזיס, תפקודים מוטוריים, מווסת צריכת מזון ומים ואת מחזור השינה והערות), והפורניקס (שמחבר את ההיפוקמפוס להיפותלמוס). מוכר פחות הוא הקורטקס האורביטופרונטלי, שיש המחשיבים אותו לחלק מהמערכת הלימבית בשל מעורבותו ברגשות ובגמול. יתכן שהקשר האורביטופרונטלי הוא האחראי לאיכון הנקודות המוחיות בעת הגישה לרגשות ולזכרונות מסוימים.
