Ecopolitan - הכל על נגעי עור מסוג קראטוזות סולאריות דוקטור עדיאל תל-אורן

גישה מניעתית ייחודית לנגע עור טרום סרטני נפוץ - מצב קליני הראוי לתשומת לב רבה, שלרוב מתעלמים ממנו.

מהם נגעי עור מסוג קרטוזות סולאריות?

נגעי עור מסוג קרטוזות סולאריות הידועות גם כקרטוזות אקטיניות (Actinic keratosis), הן משטחי עור טרום סרטניים המאופיינים ע"י חספוס, קליפה קשה או קשקשים, המתפתחים בדרך כלל לבליטות עבות ויבשות שלעיתים נושרות ונוצרות מחדש, ותכופות מובילות לקרצינומה של תאי קשקש (squamous cell carcinoma, SCC), סוג נפוץ ומכוער של סרטן עור.

איך אפשר לזהות נגעי עור מסוג קרטוזות סולאריות?

נגעי עור אלה מגוונים מאוד בעוביים, בצבעם, בצפיפות הפיגמנט שלהם, ובקוטרם (2-8 מ"מ ומעלה), והם מופיעים כבודדים, בתפזורת או בקבוצות. קרטוזות מתפתחות באזורים שנחשפו באופן אינטנסיבי, תכוף ומתמיד לקרינה אולטרה סגולה (השמש, מתקני שיזוף, או מנורות אולטרה סגול). הרגישות הגבוהה ביותר לתופעה היא באזורי הפנים שנחשפים יותר לקרינה ישירה בעוצמה גבוהה יחסית (עצמות לחיים עליונות, אף, מצח ורקות), וגם הקרקפת (במיוחד לבעלי קרחת), האוזניים, הצוואר, החלק העליון של בית החזה, ולעיתים גם השפתיים, הזרועות וגב כף היד.

למה נוצרים נגעי עור מסוג קרטוזות סולאריות?

למרות שקיימים גורמים נוספים המגבירים את הסיכון להתפתחות קראטוזות סולאריות, כגון מצב תזונתי, מחסור בויטמין D, עישון, הצטברות תת-עורית של רעלים, שומני טראנס, ושמנים מעופשים (המופקים מסויה, תירס, קנולה, בוטנים, פשתן, וחריע, שנחשפו לחמצן, אור וחום), עודף רדיקאלים חופשיים, מערכת חיסון חלשה, קרינה אלקטרומגנטית (EMR) או שדות אלקטרומגנטיים (EMF) - הרי שעודף חשיפה לשמש הוא הגורם המשמעותי והעיקרי להתפתחות התופעה.

על כן, לאנשים בהירי עור (בעלי צפיפות נמוכה יותר של הפיגמנט המגן על העור מהשמש) יש סיכון גבוה לפתח קראטוזות סולאריות. כמו כן, לאנשים השוהים שעות יום רבות מחוץ לבית, כגון - גננים, איכרים, ציידים, מטיילים, ספורטאים שמתאמנים בחוץ, שחקני גולף, משתזפים "מקצועיים", ולאנשים ש"סוגדים" לשמש - יש סבירות גבוהה מאוד לפתח בעיות עור אלה, במיוחד אם הם מתגוררים או גרו בעבר באזורים טרופיים או סובטרופיים שבהם החשיפה לקרינת השמש מוגברת, או באזורים שבהם שכבת האוזון דלילה יחסית.

מה הקשר בין מסנני קרינה לבין התפתחות נגעי עור מסוג קרטוזות סולאריות?

רוב התכשירים שאמורים להגן על עורנו מפני קרינת השמש, מסננים בעיקר את קרינת ה- UVB, ומפחיתים באופן משמעותי את התגובות הדלקתיות (אדמומיות, צריבה, וחום) - הנגרמות על ידי קרינה זו. תכשירים אלה בדרך כלל אינם מגינים מספיק מפני קרינת ה- UVA החודרת לעומק העור, מזיקה יותר, ומגבירה את הסיכון להתפתחות קראטוזות וסרטן עור. בשל העדר סימני האזהרה של דלקתיות העור, אנו שוהים בשמש זמן יותר ממושך, ונחשפים במידה מרובה לקרינת ה- UVA המסוכנת יותר. מעבר לכך, תכשירים אלה מכילים חומרים רעילים החודרים גם הם לעור וגורמים לסיכון נוסף. כך ניתן להסביר את העובדה שמאז החל השימוש במסנני קרינה, לפני 10-15 שנים, עלתה השכיחות של סרטן העור ושל קראטוזיס סולרי באופן דרמטי, והם מופיעים אפילו בילדים, סוג אוכלוסיה שבעבר כמעט לא נפגע מתופעות אלה.

למה קשה לזהות נגעי עור מסוג קרטוזות סולאריות?

הקושי בזיהוי הקרטוזות בשלבים המוקדמים נעוץ בעובדה שלרוב, נגעי עור אלה, אשר מתפתחים במשך שנים רבות, מתחילים כאזורים שטוחים, חלקים או מחוספסים, שצבעם דומה לעור שמסביבם. לכן הם לרוב בלתי נראים בתחילה, וניתן לחוש בהימצאותם רק ע"י מישוש עדין. בשלב מוקדם זה הם נוטים לצמוח באיטיות, בדרך כלל ללא סימנים או סימפטומים.

קשה לאתר אותם גם בשלב מאוחר יותר, לאחר שהם נעשים קשקשיים, מכיוון שהקשקשים נוטים לנשור מדי פעם, ועל ידי כך הם גורמים לנגעים "להיעלם". לכן, פציינטים רבים אינם מודאגים במיוחד מנגעים אלה, גם כשהם צומחים מחדש. כתוצאה מכך, לרוב נותרות הקראטוזות הסולאריות ללא טיפול במשך שנים רבות, והן מתפתחות בהדרגה לנגעים יותר ויותר מוחשים ובולטים לעין (עבים ונוקשים יותר), ובעלי סיכון רב יותר להפוך לסרטניים. כשקרטוזה סולארית נעשית עבה, בולטת, או אם היא מתפתחת לפצע, במיוחד כשהיא נראית כ"הר געש" המתהווה בתוך העור, היא כנראה כבר התקדמה לשלב של סרטן תאי הקשקש (SCC) או לסרטן עור מסוג אחר.

הגישה המקובלת להסרת נגעי עור מסוג קראטוזות סולאריות

רוב הרשויות הרפואיות החשובות מסכימות שיש להסיר נגעים של קרטוזות סולריות, מפני שאינן נוחות, מראן לא אסתטי, ובשל נטייתן הגבוהה להפוך לסרטניות. לרוע המזל, הטיפול הזמין לרוב הרופאים הוא פולשני, רעיל או ניתוחי, לעיתים אף מצריך הרדמה, והוא כרוך בחוסר נוחות ובסיכונים של זיהום, דלקת, וצלקות עמוקות. לכן, רופאים רבים מהססים לטפל בסימנים ההתחלתיים של קראטוזיס סולארי, ולעיתים תכופות מזניחים את האבחון של נגעי עור עדינים וכמעט בלתי נראים אלה, שממילא אינם מתכוונים לטפל בהם בשלב ההתחלתי. בנוסף, המטופלים שוכחים פעמים רבות להפנות את תשומת לב הרופא לנגעים אלה, שנראים תמימים למראה בשלבים המוקדמים - ובכך מופחת באופן דרסטי הסיכוי לאבחון מוקדם ולטיפול.

לאחר שנקבעה האבחנה, ובמיוחד לגבי מטופלים בעלי סיכון גבוה ללקות בסרטן העור, רוב המטפלים נוקטים שיטה של "נחכה-ונראה", ומחייבים את הפציינטים שלהם לבקר אותם באופן סדיר לצורך מעקב, עד שהנגע נעשה עבה ותפוח מספיק, וחשוד מספיק כדי להצדיק הסרה ניתוחית או פולשנית, ע"י הקפאה בחנקן נוזלי, גרידה או צריבה, או ע"י משחות חריפות שעלולות לגרום לדלקת. הסרה ניתוחית כזו עלולה לגרום לצלקת מאוד לא אסתטית באזור הפנים ובאזורים חשובים אחרים. אנשים שיש להם נטייה ללקות בקרטוזות ובסרטן העור ישמחו בודאי לדעת שקיימת אופציה בטוחה, לא רפואית, מניעתית, ללא כאב, שאינה פולשנית, ועל כן יכולה להתבצע גם בשלבים מוקדמים של התופעה, ולהפחית את הסיכונים, את אי הנעימות ואת ביקורי ה"מעקב" הרבים שכרוכים בגישה הרפואית הסטנדרטית.

גישה בטוחה ולא פולשנית להורדת נגעי עור

חומצה טריכלורואצטית (TCA) בריכוז 85% (עם מודיפיקציות מיוחדות) הוכיחה את עצמה בארה"ב במשך 75 השנים האחרונות, כטיפול יעיל בהסרת נגעי עור שונים ובכללם קראטוזיס סולארי, אך מכיוון שהטיפול אינו רפואי, הוא לא נקבע כאופציה "סטנדרטית" בבתי ספר לרפואה ובבתי החולים, והוא נשאר לא מוכר באופן יחסי.

הטיפול מתבצע ע"י מריחת החומר על הקרטוזה. תוך 2-3 ימים ייווצר גלד על הנגע, והוא ינשור תוך 2-4 שבועות (ככל שהנגע שטוח ורחב יותר, הגלד ינשור אחרי זמן רב יותר). כמות החומר שנמרחת על הנגע קובעת את עומק השטח שיוסר. הטיפול כמעט אינו כרוך בכאב; על כן ניתן לטפל במספר רב של נגעים בפעם אחת, ללא צורך בהרדמה. תוצאות הטיפול מוצלחות בהרבה מכל הליך ניתוחי, מבחינת הצטלקות, צמיחה חוזרת, והנוחות למטופל. במקרים נדירים שבהם נותרות שאריות של הנגע לאחר נשירת הגלד, ניתן בקלות להביא להסרתן המלאה ע"י טיפול נוסף. מכיוון שהטיפול אינו כרוך בחיתוך או דימום, אין סכנה שחלקיקי הנגע יתפזרו בזרם הדם או יגיעו לחלקים אחרים של הגוף.

השתמשתי בשיטה זו במשך 20 השנים האחרונות, עם רמה גבוהה של שביעות רצון מצד המטופלים. פציינטים חשו הקלה מהידיעה שניתן בקלות לאבחן ולטפל בקרטוזות ללא טרחה של ביקורים חוזרים לתקופת "מעקב" ממושכת, ללא צורך בהכנה מיוחדת, וללא אי-נוחות. הם מרוצים מהסרת הנגעים לפני שהם הופכים לגידולים סרטניים ממאירים. והם מרוצים מהתוצאות מבחינה אסתטית.

כאשר מטפלים במשטחים שטוחים וגדולים יחסית של קרטוזות מחוספסות, זמן ההחלמה (עד לנשירת הגלד) יכול להיות ממושך יחסית, ומוביל תחילה לשינוי צבע, לרוב לצבע אדום בהיר, שנעלם בהדרגה, ומשאיר אחריו צלקת מינימאלית וכמעט בלתי נראית, תוצאה שהיא טובה בהרבה מכל הליך ניתוחי. אם המטופל נזהר ונמנע מלנגוע באזור הגלד ושומר שהאזור יישאר יבש ככל האפשר - הגלד יבשיל וינשור מהר יותר, כמעט ללא שינוי צבע של העור שמתחתיו, וללא צלקת משמעותית. לגבי נגעים קטנים יותר הטיפול אף מוצלח עוד יותר.

התשלום הוא בעד הטיפול בלבד. האבחון של נגעי עור כגון שומות, המנגיומות ("נקודות חן" אדומות), גידולי עור, קרטוזות, דבלולי עור - הוא חינם. אם נגע עור נראה חשוד, אני מפנה את המטופל לרופא עור. אם למטופל יש נגע עור קראטוזי שטופל בעבר באמצעים פולשניים ועם תוצאות לא מוצלחות (שטח לא חלק, פגימות בעור, או שינויי צבע ניכרים לעין), אטפל בנגע שוב כדי לשפר את המצב במידת האפשר, לרוב בהצלחה.

מניעת ההיווצרות של נגעי עור מסוג קראטוזות סולאריות

כמו בכל מצב רפואי, המלצה על דרכים למניעת ההיווצרות של קרטוזות סולריות (וסרטן העור) היא תמיד הגישה הטובה ביותר, גם אם לגבי מטופלים רבים אינפורמציה זו מגיעה באיחור מה:

- יש להימנע משהייה ממושכת בשמש ללא הגנה (ביגוד, כובעים).

- אם אתם חייבים למרוח קרם הגנה, השתמשו בתכשירים שהם לא רעילים יחסית, אשר חוסמים גם את קרינת ה- UVA וגם את קרינת ה- UVB (רוב המוצרים מסנני הקרינה חוסמים בעיקר את קרינת ה- UVB, ובכך מבטלים את "סימני האזהרה" של אדמומיות וצריבה, ובו בזמן מאפשרים חשיפה ארוכה ורבה יותר לקרינת ה- UVA, שהיא הגורם העיקרי להתפתחות סרטן עור).

- אפילו בחורף, חשיפה ממושכת לשמש עלולה להוביל לנזק לעור שנגרם ע"י קרינת UVA.

- כאשר מתכננים שהייה ממושכת בשמש, יש ללבוש בגדים שמגנים מהשמש, כגון כובעים, חולצות עם שרוולים ארוכים, חצאיות ארוכות או מכנסיים, במיוחד לבעלי עור בהיר. עם זאת, אני ממליץ על זמנים קצרים של אמבטיות שמש "בטן-גב" במשך 10-15 דקות מכל צד (וזמן ממושך יותר לבעלי עור כהה), 2-4 פעמים בשבוע בסביבות הצהרים (11:00-14:00) בקיץ, באביב ובסתיו, כדי להגביר את האפקט ההגנתי של ויטמין D3 (המופק בעור החשוף לשמש הצהרים), כנגד סרטן עור וכנגד סוגים אחרים של סרטן (ומחלות רבות אחרות כגון - סכרת, מחלות כלי דם ולב, דיכאון). בחורף, כדאי לקחת תוספי מזון שמכילים D3.

- מעבר לאמבטיות החשיפה לשמש שהומלצו לעיל, יש להימנע מחשיפה ממושכת נוספת לשמש, במיוחד בשעות הצהרים, מכיוון שהקרינה האולטרא סגולית חזקה במיוחד בשעות אלה.

יש לשמור על מערכת חיסון תקינה, מאזן בריא של נוגדי חמצון (אנטי אוקסידנטים), ותזונה ללא חומרים רעילים ומסרטנים, ללא שומני טראנס ושומנים מעופשים. בנוסף, יש להפחית או לנטרל רעלים ומזהמים מהמזון, המים והסביבה, כולל זיהום של קרינה אלקטרומגנטית!