מהי רפואה פונקציונאלית?
הרפואה הפונקציונאלית (רפואה תפקודית אמריקאית ומדעית) מתמקדת באבחון הגורמים והתהליכים של המחלות ובטיפול בהם - בהתבסס על בדיקות מעבדה פונקציונאליות מתקדמות ומדוייקות ביותר. הגישה הרווחת ברפואה השמרנית מתמקדת בעיקר בדיכוי הסימפטומים - לדוגמה, מתן כדור להורדת חום - כנגד חום, מתן כדור להעלאת מצב רוח ירוד - לטיפול בדיכאון. לעומת זאת, הרפואה הפונקציונאלית מתמקדת באבחון הגורמים האפשריים למצבים אלה, ובטיפול בהם: במרכיבים הסביבתיים, החוסרים התזונתיים, בהצטברות הרעלים, בנטיות הגנטיות, בכשלים הביוכימיים, ובמתחים רגשיים וחברתיים, אשר עלולים לגרום להתפתחות הסימפטומים.
רפואה פונקציונאלית מול דיכוי סימפטומים
הטיפול השמרני המשתדל לדכא סימפטומים ולמנוע את התבטאותם החיצונית - אינו ריפוי אמיתי של המחלה. הגורמים ממשיכים להצטבר ולהחמיר את מצב המחלה - ואז יש "צורך" להשתמש בתרופות רעילות הרבה יותר ובמינונים גבוהים הרבה יותר, שהם עצמם עלולים לגרום למחלות נוספות. כך נוצר מצב של התדרדרות שנחשב "נורמאלי". באמצעות אבחון וטיפול בגורמים, הרופא הפונקציונאלי מסוגל לשפר ואף לרפא מצבים רבים של מחלות שנחשבות לכרוניות ולחשוכות מרפא. לעיתים, גם טיפול בחלק מהגורמים עשוי להביא לריפוי המחלה.
הרפואה הפונקציונאלית מתאפיינת בגישה אישית לכל פציינט, "לא לכל מחלה אותה הסיבה ואותה התרופה", והיא מתייחסת לפציינט כמכלול ייחודי של כלל מערכות הגוף והנפש שלו.
מודל הרפואה הפונקציונאלית מתבסס על ידע מעמיק בתחומים הבאים:
- התפקוד הפיזיולוגי והביוכימי של הגוף, מרמת התא ועד לרמת האיבר והמערכת.
- הייחודיות הביוכימית של כל אדם, על סמך היסטוריה רפואית ומשפחתית, חשיפה סביבתית ותזונתית, אורח חיים, הגנטיקה שלו, וההתערבויות הקליניות המקובלות לשינוי הביטוי הגנטי.
- התהליכים הביולוגיים הבסיסיים בכל מערכות הגוף והשפעתם זה על זה, בשילוב כל תחומי ההתמחות הרפואית.
- יחסי הגומלין בין גורמים תזונתיים, סביבתיים, חברתיים, רגשיים, ופיזיים - לבין תפקוד האדם.
- בדיקות אבחוניות מדעיות המיועדות לחשוף את מגוון שורשי הבעיה, ללא התמקדות ליניארית בסימפטומים: לכל סימפטום יש מספר גורמים הפועלים בו-זמנית, לכן הטיפול חייב להיות משולב, תוך הסתמכות על אבחון מדעי של מספר מרכיבי בריאות בסיסיים.
הרפואה הפונקציונאלית מגדירה את המושג בריאות כמכלול של שלמות פיזית, חברתית ונפשית, ואת החולי כרצף תהליכי המביע חריגה מהבריאות, כלומר:
- בריאות אינה "העדר סימפטומים".
- העדר הוכחה רפואית פתולוגית לקיום 'מחלה' אינו מצביע על בריאות.
- אפילו סימפטום קל יחסית יכול להעיד על מצב חולי, גם אם אין הוכחה רפואית פתולוגית לקיום 'מחלה.'
- במצבים סימפטומטיים קשים, נחוץ לטפל לא רק בסימפטומים (באופן טבעי ככל האפשר כדי למנוע הרעלה נוספת של הפציינט), אלא גם בחריגות הביוכימיות והמטבוליות שגרמו להתפרצות המחלה מלכתחילה.
- גם בהעדר סימפטומים, אבחון ה'חריגות' הביוכימיות או המטבוליות עשוי להוכיח מדעית את קיום החריגה מהבריאות. טיפול בחריגות אלה עשוי לשפר את המצב הבריאותי באופן צפוי ומדיד מבחינה כמותית ואיכותית, ובכך לשפר את איכות החיים.
מודל זה מבטא גישה רפואית ייחודית לטיפול אישי, המתמקדת בהשגת יעדי בריאות באמצעות שיפור מירבי של התפקוד הפיזיולוגי.
למידע נוסף על רפואה פונקציונאלית:
"Textbook of Functional Medicine" / Institute for Functional Medicine (IFM), David S. Jones, MD, Editor in Chief
"Immunotics" / Robert Roundtree, MD
"Genetic Nutritioneering" / Jeffery S. Bland, PhD
"Functional Nutrition" / Institute for Functional Medicine (IFM)
