הקשר בין תזונה וטיפול ביולוגי לבין בעיות התפתחות והתנהגות אצל ילדים כגון אוטיזם ובעיות קשב וריכוז

סיכום של הרצאה שהעביר ד״ר תל-אורן בשנת 2003.

בעיות במערכת החיסון, חשיפה חוזרת לאנטיביוטיקה, צריכת סוכרים (כל אחד מהגורמים או שילוב שלהם) - מובילים לצמיחת-יתר של שמרים וחיידקים פתוגניים במעיים. אורגניזמים אלה ותוצרים רעילים של חילוף החומרים שלהם גורמים או מחמירים את הסימפטומים בבעיות שונות, כגון: 

 - בעיות קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות (ADD/ADHD)

- PDD

- אספרגר (Asperger's syndrome)

- אוטיזם

- תסמונת רט (Rett's Syndrome)

- התקפים אפילפטיים

- תסמונת טורט

- בעיות אחרות כגון דיכאון, פסיכוזה, עייפות כרונית (CFS) ועוד. 

מאמר זה מתייחס בעיקר לטיפול באוטיזם, אך ניתן ליישם את ההמלצות גם לגבי הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, ובעיות התפתחותיות אחרות.

 

מהו אוטיזם?

בימינו, האוטיזם הופך לנפוץ יותר ויותר. לפני כ-20 שנה, אחד מתוך 2,500 ילדים לקה באוטיזם, כיום - אחד מ- 150 חולה במחלה (גידול של לפחות 1000% תוך 20 שנה). שיעור זה ממשיך לעלות.

אוטיזם הוא הפרעה ביולוגית במוח הפוגעת בכישורי התקשורת של האדם, ויכולה להופיע בצורה מתונה עד חמורה. אוטיסטים מכונים כ''חיים בעולם משלהם''. האוטיזם נמצא בקצה הספקטרום של הפרעות התפתחות חמורות (PDD), הכולל את התסמונת הדיסאינטגרטיבית של הילדות, תסמונת רט, תסמונת אספרגר, והפרעה התפתחותית נרחבת לא מסווגת PDD-NOS.

הרפואה הפונקציונאלית ממליצה על התמקדות בטיפול בגורמי המחלה לגישת הטיפול הביולוגי, המומלצת על ידי הרפואה הפונקציונאלית. לפי גישה זו ניתן  לאבחן את גורמי המחלה באמצעות כלים מדעיים כגון בדיקות מעבדה, ולהתאים טיפול אינדיבידואלי על סמך הממצאים.  זאת בניגוד לגישת הרפואה האלופטית (הקונבנציונאלית) המתמקדת בטיפול בסימפטומים באמצעות תרופות רעילות, תוך התעלמות מהגורמים למחלה.

הרפואה האלופטית מתייחסת בעיקר למצבי מחלה (פתולוגיה) מתקדמים, שניתן לגלותם, לדוגמא, בצילומי רנטגן או MRI;  אלא שבמחלות התפתחותיות (PDD) לא רואים בדרך כלל ממצא פתולוגי כזה. באמצעים כאלה ניתן לזהות ממצא פתולוגי רק בבעיה מתקדמת וחמורה, ואז גם תהיה הצדקה לטיפולים מלאכותיים ורעילים - מבלי להתייחס לגורמים האפשריים ולתהליכים הפיזיולוגיים והביוכימיים שהביאו למחלה.

אין דרכים פשוטות וזולות לבדיקת הקשר בין הפרעות התפתחות לבין הרגלים תזונתיים, רעלים, תוספי מזון, ותרופות ("סמים במרשם") - אך בשנים האחרונות נעשו מחקרים מדעיים (ראה בסוף המאמר) התומכים בקשר זה, ומצדיקים טיפולים המתייחסים לגורמים סביבתיים ותזונתיים.

הגורמים לאוטיזם

לאוטיזם או להפרעות התפתחותיות אין גורם אחד בלבד, אלא שילוב של מספר גורמים, המתבטאים באופן שונה מאדם לאדם:

-  חשיפה לרעלים מהסביבה

-  רעלים במזון (כתוצאה מריסוס בקוטלי חרקים, עשבים או פטריות ומעיבוד המזון בדרכים שונות, כגון חומרי טעם וחומרים משמרים)

-  מזונות אלרגניים או שאינם מתאימים לנו מבחינה אנתרופולוגית.

- שימוש הולך וגובר במזון מעובד, שמוביל לחוסרים תזונתיים (תת תזונה).

- נזקים משימוש בתרופות סינתטיות.

- היסטוריה רפואית - כמה חיסונים נעשו? ניתוחים? מחלות? סטרס?

- כמה אנטיביוטיקה ניתנה לילד?

- נטיות גנטיות.

- חשיפה לקפאין, סיגריות, או לתרופות בשימוש ההורים.

- חשיפה למתכות כבדות (כגון לכספית מסתימות אמלגם, מחיסונים, ואכילת דגים, לעופרת מצינורות המים, מקרקע מזוהמת ומחומרי צבע, קדמיום מעישון פאסיבי, ועוד).
 

גישת הרפואה הפונקציונלית לגבי אוטיזם ובעיות התפתחותיות

ע"י הסתכלות ביוכימית על מכלול הגורמים האפשריים ועל השפעתם על גוף האדם, אנו מנסים למצוא את הדרך המתאימה לבריאות כללית לטווח ארוך, על פי מדעי האנתרופולוגיה, הפיזיולוגיה והרפואה. אנו מחפשים תופעות ביוכימיות הניתנות לאיתור בבדיקות מעבדה חדשניות ומדויקות, ומחפשים דרכים טבעיות כדי לצמצם ולמנוע אותן.

הבריאות מתחילה במערכת העיכול, ובמיוחד חשובה פעילותו התקינה של המעי הגס. המצב התזונתי, מערכת החיסון ומערכת העצבים - קשורים ומושפעים מבריאות מערכת העיכול. במערכת העיכול יש עד 100 טריליון מיקרו-אורגניזמים; מתוכם, כ-500 סוגי חיידקים אנאירוביים ואירוביים שלחלקם תפקידים פיזיולוגיים חשובים - וחלקם עלול לגרום לפתולוגיות (מצבי מחלה) כאשר הם מתרבים מעבר לרמה מסוימת. שימוש בתרופות, אנטיביוטיקה, הורמונים (ממזון מהחי), קפאין, חשיפה לגורמי דחק (סטרס) וכדומה - פוגעים באיזון האקולוגי  במעיים; פטריות וחיידקים "שליליים" כמו קלוסטרידיה, מתרבים ומפרישים רעלים המשפיעים ישירות על מערכת העצבים והמוח, על הפרשת הורמונים, ועל תפקוד תאי הכליות. רעלים אלה, שהם תוצרי לוואי של פעילות הפטריות והחיידקים הללו -  גורמים לדלקתיות שעלולה לגרום לתסמונת המעי הדליף, הנפוצה מאוד בעולם המערבי, ולהוביל לעלייה נוספת בהצטברות של רעלים מן המזון והסביבה - בגוף ובמוח.

רעלים המופרשים ע"י פטריות/שמרים וחיידקים "לא-ידידותיים" מובילים לשינויים הדרגתיים. תחילה, על פי רוב, השינוי יהיה מזערי, כמו לדוגמה -  עייפות, אובדן רגעי של קשר עין או שינוי התנהגותי קל. הטיפול האלופטי הרעיל כנגד סימפטומים אלה עלול לגרום להחמרת הבעיה. אצל תינוקות הסובלים מבעיות אלה עלולות להיווצר הפרעות בהתפתחות הקוגניטיבית לטווח הארוך, מכיוון שהמוח נמצא עדיין בשלבי צמיחה; אצל מבוגרים שהחלו לסבול מרעלים אלה סביר שתהיה ירידה בתפקוד הקוגניטיבי (ירידה בריכוז, עייפות, ירידה בזיכרון, וכדומה), כתוצאה מהבעיות הביוכימיות.

שימוש באנטיביוטיקה מוביל לצמיחת יתר של פטריות/שמרים במעיים. הפטריות מפרישות חומצה טרטרית, שדומה מאד במבנה הכימי שלה לחומצה מאלית. חומצה מאלית היא חלק ממעגל קרבס, המייצר את האנרגיה בגוף באמצעות גלוקוזה. החומצה הטרטרית מתחרה בחומצה המאלית ובכך משבשת את פעולת האנזים פומראז (האנזים המייצר חומצה מאלית מחומצה פומארית), וע"י כך את פעולת המעגל כולו - ולכן יורדת רמת האנרגיה הזמינה למוח. בנוסף, החומצה הטרטרית מנטרלת את תהליך הייצור של גלוקוזה משומנים וגליקוגן, שהחומצה המאלית שבמעגל קרבס היא חומר המוצא שלו.  בצורה זו גורמת החומצה הטרטרית להיפוגליקמיה - מחסור חמור ומתמשך בגלוקוזה, שהיא המקור העיקרי לאנרגיה במוח - מה שתורם לבעיות קוגניטיביות והתנהגותיות.

בבדיקת השתן לחומצות אורגניות OAT המתבצעת אצל אוטיסטים, אנו מוצאים חומצה טרטרית ברמה הגבוהה בהרבה מהנורמה, דבר שמעיד על עודף של שמרים/פטריות במעיים. רעלן נוסף שמתגלה אצל הסובלים מצמיחת יתר של שמרים הוא ארבינוז, וגם הוא משפיע על רמת הגלוקוזה במוח ועל המבנה של תאי העצב. בבדיקת שתן זו ניתן גם לאתר במעיים נוכחות של חיידקים שליליים מסוג קלוסטרידיה - באמצעות הרעלנים (HPHPA) המופרשים על ידם. 
רעלנים אלה סופחים ובולמים אזורים  תפקודיים חשובים באנזימים וחלבונים רבים  בגוף, וגורמים למחסור בויטמין B6, חומצה ליפואית, וביוטין.

 

השבת האיזון האקולוגי הפנימי בסובלים מאוטיזם

הרפואה הפונקציונאלית מטפלת בגורמים המשבשים את האיזון האקולוגי הפנימי ומובילים לצמיחת יתר של פטריות וחיידקים. גורמים כאלה יכולים להיות: קפאין, תרופות לשיכוך כאבים ולהורדת חום, תרופות נגד דיכאון, תרופות אנטי-דלקתיות, אלכוהול, סוכרים מעובדים, קמח לבן ומוצריו, וכן בשר וחלב המשופעים בהורמונים (וכן ידוע שבזמן השחיטה בעלי החיים מפיקים הורמוני סטרס כגון אדרנלין, קורטיזול ונור-אפינפרין). צריכת חלבון מהחי גורמת אף היא לעליית רמת הורמון הסטרס קורטיזול שהוא עצמו משפיע לרעה על האיזון האקולוגי במעיים ועל יציבות רמת הסוכר בדם.

 

מה ניתן לעשות במצבי אוטיזם?

- לקחת חיידקים "ידידותיים" לשיפור האיזון (כגון אצידופילוס).

- טיפול נגד פטריות ובקטריות (חיידקים) באמצעות חומרים טבעיים (כגון שמן אורגנו, חומצה קפרילית, שום, גומי אלת המסטיק, תמצית גרעיני אשכוליות, קורנית ועוד).

- להימנע מצריכת סוכרים, קמח לבן, ומזון מעובד.

- להימנע ככל האפשר מצריכת חלב ומוצריו ומצריכת חלבון מהחי (אבותינו אכלו חלבונים פשוטים, מעטים יחסית, וקלים לעיכול, בהשוואה לתזונה המערבית הנוכחית).

- להימנע ככל האפשר משימוש בתרופות סינתטיות וחיסונים המכילים חומרים רעילים.

- לצמצם את החשיפה לרעלים שונים (ממתיקים מלאכותיים, חומרים משמרים, חומרים מייצבים, צבעי מאכל, חומרי טעם וריח מלאכותיים), המשפיעים לרעה על חילוף החומרים במערכת העיכול.

- להגביר ככל הניתן את הצריכה של מזון אורגני מהצומח.  מזון זה מספק ערך תזונתי מקסימאלי לכל קלוריה.

- ככל שנקפיד על כללים אלה בגיל מוקדם יותר ובשלבים מוקדמים יותר - ישתפרו ואף יימנעו בעיות התפתחותיות והתנהגותיות, בעיות הבנה, תקשורת, חשיבה, ריכוז, בעיות חברתיות וכדומה.

 

נטיות גנטיות ו-PDD

באוכלוסיית ה- PDD - Developmental Disorder Pervasive קיים מגוון רחב של ואריאציות גנטיות הקשורות ליכולת הגוף להיפטר מהורמונים עודפים ומרעלים.  שונות גנטית אינה מביאה בהכרח להתבטאות של מחלה.  החשיפה לגורמים סביבתיים ותזונתיים היא שגורמת להיווצרות המחלה אצל אלה הנוטים לה מבחינה גנטית;  לדוגמא - אנזימים מסוימים (כגון COMT) מפרקים את ההורמונים שאנו מפרישים כדי למנוע הצטברות רעילה שלהם;  אנזימים אחרים מנטרלים רעלים סביבתיים.  שונות  גנטית עלולה להביא לייצור לקוי של אנזימים אלה ולעלייה בהצטברות של רעלים, הפוגעים בתהליכי ייצור האנרגיה ובמערכת העצבים.

במסגרת מרפ''י ניתן להזמין בדיקות מעבדה גנטיות פונקציונאליות חדשניות ומדויקות המאתרות נטיות גנטיות שמגבירות את הסיכון ללקות במחלות מסוימות. על פי ממצאי הבדיקות ניתן להתאים טיפול אינדיבידואלי למניעת ההתבטאות  של הנטיות הגנטיות.

 

תופעות חיסוניות אלרגניות ואוטיזם

קיים קשר הדוק בין בעיות התפתחות לבין אלרגיות ורגישות חיסונית, ועל כן מומלץ להימנע ממזונות הידועים כגורמים לתגובה חיסונית. מזונות אלרגניים הם חלב ומוצריו, סויה, תירס, חיטה, גלוטן, בוטנים, ביצים, שמרים, ולעיתים - הדרים, ירקות ממשפחת הסולניים, מזונות המכילים סליצילאטים ועוד. רוב התגובות החיסוניות מתרחשות בעיכוב של עד 3 ימים לאחר החשיפה, ומתבססות על פיזיולוגיה שאינה דומה לתופעות של אלרגיה מיידית; על כן אין משמעות לבדיקות עור טיפוסיות בהקשר זה.

רגישויות למזון ולחומרים סביבתיים או לרעלים פנימיים גורמות לפגיעה ביכולת ההתגוננות של מערכת החיסון מפני זיהומים, להתפתחות תסמונת המעי הדליף, ולפגיעה של מערכת החיסון ברקמות הגוף, כולל במערכת העצבים. תסמונת המעי הדליף מאפשרת חדירה של מולקולות מזון מורכבות אל מחזור הדם, דבר שמוביל לתגובה חיסונית חריפה יותר ולמעגל קסמים.

חומרי מזון מסוימים גורמים לתגובה נוגדנית חזקה במיוחד, שהוכחה כמשמעותית אצל אוטיסטים, בבדיקות מעבדה מתקדמות. אלה הם חלבוני הקזאין, האלבומין והלקטאלבומין בדברי חלב, וחלבוני הגלוטן בדגנים עתירי גלוטן כגון חיטה, שיפון, ושעורה.

למניעת תופעות אלרגניות יש להימנע מהחומרים האלרגניים לפחות למספר שבועות, ואז להוסיפם אחד אחד תוך מעקב. לאחר מכן יש להקפיד על סבב של 3-4 ימים. סבב זה מתאים גם למזונות מורכבים (קטניות, שקדים, אגוזים, זרעים ודגנים). כדי למנוע התפתחות של אלרגיות חדשות, רצוי לא לחזור על אותו מזון מורכב כל יום (לא מדובר על ירקות או פירות).

 

רשימת מזונות מותרים שלרוב אינם יוצרים תגובה חיסונית

 קטניות (עדיף מונבטות) - שעועית, אפונה, עדשים מכל הסוגים, חומוס, אזוקי, לוביה, מש.

דגנים - כוסמת, דוחן, קינואה, אורז, אמרנט, טף.

אגוזים וזרעים - שקדים, חמניות, גרעיני דלעת, פקאן, אגוזי מלך, אגוז ברזיל, שומשום (טחינה), זרעי פשתן, קשיו, אילסרים (אגוזי לוז), פיסטוק, מקדמיה.  אזהרה: ישראלים רבים רגישים לשומשום כתוצאה מצריכת יתר יומיומית.

תחליף לחלב (עדיף לייצר בבית בעזרת בלנדר פשוט) - חלב שקדים, חלב שומשום, חלב קינואה, חלב חמניות, חלב אגוזים, חלב קוקוס.

מומלץ לאכול מזון פשוט ובלתי מורכב - פירות, ירקות ועלים ירוקים וכמובן תבלינים ורטבים (עדיף מגידולים אורגניים).

פירות טרופיים - פפאיה, מנגו, גויאבה, פיג'ויה, אננס, אנונה, פיטנגו, קיווי, דוריאן.

פירות - אגס, תפוח, משמש, שזיף, דובדבן, אשכולית, בננה, אפרסק, שסק.

ירקות - גזר, סלק, קישוא, דלעת, מלפפון, כרובית, ברוקולי, בצל, צנון, לפת, שום, תפוח אדמה.

עלים ירוקים - חסה, פטרוזיליה, כוסברה, סלרי, כרוב, תרד, מנגולד, עלי חרדל, ריחן (בזיליקום), רוקט, שמיר.

שמנים - אבוקדו, טחינה, שמן קוקוס (המומלץ ביותר), שמן זית מכבישה קרה.

 

חיסונים ו-PDD

רוב החיסונים הניתנים לתינוקות מחזקים את מערכת החיסון ההומורלית של ייצור נוגדנים, על חשבון מערכת החיסון הסלולרית (תאי חיסון), וגורמים לחוסר איזון בתוך חלקי מערכת החיסון. חוסר האיזון מביא לנטייה לאלרגיות ולהחרפה של נטיות גנטיות קיימות לגבי אלרגיה, ולהגברת הסיכון להתפתחות זיהומים נגיפיים ולסרטן. ניתן להגדיר את המצב באוכלוסייה כיום כ-"מגפת אלרגיות" חסרת תקדים.

 

מתכות כבדות ואוטיזם

העופרת נמצאת בסביבה בכמות גדולה, וילדים או תינוקות נחשפים לה באופן יומיומי כשהם נוגעים באדמה מזוהמת או חול, שותים מי ברז, או נחשפים לצבעי בניין. מחקרים מראים שיש קשר בין חשיפה לעופרת לבין פגיעה בתפקוד הנוירולוגי, ההתנהגותי והשכלי. התפקוד משתפר לאחר ניקוי העופרת מהגוף באמצעות טיפולים מיוחדים (Chelation).

לסילוק מתכות כבדות יש להשתמש בחומרים כגון : NAC, חומצה אלפא-ליפואית, ויטמין C, ושום, ולהימנע מחשיפה נוספת לרעלים אלה.  בנוסף, יש חומרים חדישים יותר המגבירים את רמת הגלוטטיון בתאים (גלוטתיון עוזר לנטרול של מתכות כבדות) וכן חומרים נוספים המתפקדים בדרך של כילציה של מתכות כבדות. מידע נוסף על מתכות כבדות והשפעתן על ילדים במאמר מתכות כבדות והשפעתן הרעילה.

 

בדיקות פונקציונליות מומלצות

המרכז לרפואה פונקציונלית בישראל (מרפ''י) מעמיד לרשות הציבור מבחר בדיקות שעוזרות באבחון וטיפול בילדים שסובלים מבעיות התפתחותיות:

בדיקת OAT לחומצות אורגניות בשתן -  Organic Acid Test בדיקת שתן זו מאתרת מעל ל- 62 חומצות אורגניות, המעידות על הפרעות בחילוף החומרים ובהפקת האנרגיה בגוף, על חוסרים תזונתיים, נזקים של רדיקלים חופשיים, רעלים המופרשים מחיידקים/שמרים/פטריות, חוסר איזון של נוירוטרנסמיטרים (מוליכים עצביים), ועל  נטיות גנטיות.  חשוב לאבחן את הנטיות הגנטיות, מכיוון שהן עלולות להשפיע לרעה על תוצאות הטיפול הרפואי - אך למרות זאת, לרוב הן אינן מאובחנות.

בדיקת OAT לאיתור חומצות אורגניות בשתן (Organic Acid Testing) פותחה ע"י ד"ר וויליאם שו (Shaw) מהמרכז הפדיאטרי של ביה''ס לרפואה באוניברסיטת מיזורי, אשר זיהה בשתן תוצרי חילוף חומרים (מטבוליטים) מסוימים, וביניהם 65 חומצות אורגניות בשתן המצביעות על המצב הביוכימי של התזונה, על תפקוד הבלוטות ומערכת החיסון, ועל תהליכי היווצרות מחלות. בבדיקת השתן המיוחדת הזו שפיתח שו, ניתן לזהות רמות גבוהות של תוצרי שמרים וחיידקים במערכת העיכול, חוסרים תזונתיים, מחסור באנטי-אוקסידנטים, בעיות מולדות ולא מולדות בחילוף החומרים, בעיות בחומצות אמינו או בחומצות שומניות חיוניות, סוכרת, חוסרים בויטמינים B או C, ורמות בלתי תקינות של נוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים). בבדיקת שתן פשוטה ניתן ללמוד על המצב הגנטי, התזונתי והמצב הבריאותי הכללי, במיוחד אצל תינוקות וילדים.

הטיפול מתבסס על ממצאי הבדיקה ומתמקד בשיפור האיזון התזונתי, בעידוד של צמיחת חיידקים "ידידותיים" במעיים, ובשיפור הפקת האנרגיה בתאי המוח - באמצעות שינויים תזונתיים, תוספי מזון, ותרופות טבעיות, אנטי בקטריאליות או אנטי פטרייתיות. מחקרים מדעיים קובעים, שניתן להשיג שיפור משמעותי בסימפטומים בעקבות הטיפול.

בדיקת OAT לאיתור חומצות אורגניות בשתן מתבצעת בארץ ונשלחת ל- Great Planes Laboratory, מעבדתו של ד"ר שו בארה"ב, המחזיקה בפטנט ונותנת את התוצאות האמינות ביותר עבור הבדיקה.  ד"ר שו נותן פירוש מלא והצעות לטיפול יחד עם תוצאות הבדיקה. מומלץ לחזור על הבדיקה לאחר הטיפול כדי לאמוד את התקדמות הילד באופן אובייקטיבי.
 

בדיקת שתן למתכות כבדות - הבדיקה מאפשרת הערכה של כמות  המתכות הכבדות שהצטברה ברקמות. הבדיקה מתבצעת פעמיים, לפני ואחרי השימוש בחומרים פרובוקטיביים שמטרתם להגביר את הפרשת המתכות הכבדות באופן זמני;  ההפרש בין ממצאי הבדיקות מלמד על כמות המתכות הכבדות שהצטברה ברקמות.  בדיקת צואה למתכות כבדות - מומלצת לתינוקות עד גיל 3.  
 

בדיקת דם גנטית - פרופיל דטוקסי-גנומי - הבדיקה בוחנת את יכולת הגוף לנטרל ולסלק רעלים שמקורם בהורמונים ובמרכיבים מהסביבה, ואומדת את השפעתם של רעלים אלה על הכבד, מערכת העיכול, העצבים, החיסון, ועוד. כך מתגלה גם התגובה לסמים ותרופות.  באמצעות הבדיקה ניתן  לזהות רגישות-יתר לכימיקאלים, ורגישות מוגברת לפגיעה מחומרים מסרטנים, רדיקלים חופשיים, ועקה חימצונית.
 

''תרופות פלא''

תופעות ה-PDD הן מרובות-גורמים ומחייבות אבחון מעמיק וטיפול מורכב וממושך, המותאם לכל מקרה לגופו.  עם זאת, מחקרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים מראים, שמספר תוספי מזון ותרופות טבעיות הוכיחו את עצמם באופן כללי כיעילים. מומלץ להשתמש בחומרים אלה בנוסף לטיפולים המותאמים לכל מטופל, כדי לשפר את מצב הסימפטומים לגבי חוסרים תזונתיים וליקויים באיזון הביוכימי, וכדי לעודד את הורי המטופל להתמיד בטיפול.  לעומת זאת,  הטיפולים המבוססים על בדיקות פונקציונליות ומתמקדים בשמירה על תזונה נכונה ועל אורח חיים בריא - הם יעילים לטווח הארוך ומונעים את הישנות המחלה.
 

רשימת החומרים (ניתן לקחת את התוספים בצורה של אבקות לשתיה):

DMG - DIMETHYL GLYCINE -

- מגנזיום (עדיף סוג שנספג היטב כגון מגנזיום גליצינט - Mag Glycinate)

L-Carnosine -

- משפחת הויטמינים B קומפלקס- בעיקר  B1, B6, חומצה פולית ו-B12.  לגבי B12, מומלץ לקחת מתיל B12 (שעבר מתילציה)  ונספג לאט דרך הרקמות הריריות מתחת ללשון - "Sublingual "Methyl B12

- DHA- חומצה שומנית החיונית להתפתחות המוח - עדיף ממקור צמחי כגון אצות ("Life DHA"), כדי להימנע מעודף מתכות כבדות המצויות בשומן דגים.

- מולטי-מינרלים - כולל אבץ (עדיף לקחת תוספת אבץ  כדי לשפר את האיזון בין אבץ לנחושת)

- במקרים רבים, ועל סמך בדיקת צואה פונקציונלית FDH - כדאי לקחת אנזימי עיכול וחומצה הידרוכלורית ("Metagest") כדי לשפר את תפקוד מערכת העיכול.

- אנטיאוקסידנטים במינון גבוה - ויטמין C, A, D, מלטונין, וכו'

- חלק מהחומרים הנ''ל נמצאים בנוסחה היפואלרגנית (אבקה טעימה שקל להוסיף לה מים ולשתות), שנקראת ULTRACARE FOR KIDS.

להשגת החומרים הנ"ל ולהתעדכן לגבי חומרים חדשניים יותר, ניתן לפנות אלינו.

לסיכום

טיפול באוטיזם ובבעיות התפתחותיות כגון PDD ניתן להיעשות בצורה ביולוגית וטבעית. הדבר הוכח במחקרים רבים שנעשו בארה''ב ובאירופה, ובטיפולים שנעשו במרכזים רפואיים גדולים כגון Harvard University. הבדיקות הפונקציונאליות הן מפתח לאבחון ביוכימי ופיזיולוגי המאפשר טיפול ביולוגי מדויק בבעיות אלה, כאשר המטרה היא לא רק הפחתת הסימפטומים ההתנהגותיים והקוגניטיביים, אלא שיפור בריאותי מתמשך ומניעת הישנות של הבעיה, על ידי אימוץ דרך חיים נכונה.

למידע נוסף מומלץ להאזין להרצאה מוקלטת בנושא: ממצאים מדעיים וטיפולים חדשניים בהפרעות התפתחותיות כגון אוטיזם, קשב וריכוז והיפראקטיביות.

 

ביבליוגרפיה לגבי טיפול תזונתי וביולוגי בבעיות התפתחותיות

1. Shaw William, PhD, Biological Treatment for Autism and PDD, 1998

2. Schmidt Michael, Childhood Ear Infection and Beyond Antibiotics (2 books) 1999

3. John Robbins, The Food Revolution, 2002

4. Rimland B, Articles in :

   • Autism Res. Rev Int., 1998;12 (4):3

   • Autism Res. Rev Int., 1991;5(2):7

   • Autism Res. Rev Int., 1998; 12 (2):3

   • Autism Res. Rev Int., 1994; 8 (3):1-2

   • Autism Res. Rev Int., 1996; 10 (3):7

5. Rimland B, Radler JR et al, Mercury Consensus Detoxification Group Position Paper, Autism Res. Institute Publication, may 2001; 1-24

6. Lucarelli S. et al, Food Allergy and Infantile Autism, Panminerva Med, 1995, sep; 37 (3):137-141

7. Geier Mark and Geier David, Thimerosal in Childhood Vaccines, Neurodevelopmental Disorders and Heart Disease in the United States, Journal of American Physicians and surgeons, vol 8, number 1, spring 2003

8. Geier Mark and David, Neurodevelopmental Disorders After Thimerosal-Containing Vaccines- a Brief Communication, Society of Experimental Biology and Medicine, 2003, 228:660-664

  9.   The Effect of Biological Treatment on Behavior and Communication of Children on the Autistic  Spectrum -  Thesis submitted for the degree of Doctor of Philosophy at the University of Natural Medicine, Santa Fe -    by Anva On-Bar, M.S. OTR Amirim, Israel, May 2006