אכילה על פי עקרונות הטבע

שאלה: קראתי את תמלול הרצאתך בנושא "המזון - תרופה או מניעה". למה אתה מתכוון כשאתה אומר - להיזהר ממומחים, כשאתה עצמך כמובן מומחה בתחומך?

כמו כן, אמרת בהרצאתך שניתן לסמוך על התחושות רק כשמשהו "עושה לכם רע" (כי הגוף מותקף ומורעל), אבל לגבי דברים שמתקיפים ומרעילים את הגוף לאורך זמן - אנו חייבים להיזהר מהם כי הם עלולים לפגוע בנו בעתיד אפילו אם אנו מרגישים איתם טוב היום. אם כך, איך ומאיפה נקבל את המידע לגבי מה טוב ומה רע לאורך זמן, כאשר עדיין יש ויכוחים לגבי מוצא האדם וכאשר להדיוטות כמוני אין את הזמן והיכולת ללמוד על התזונה ואורח החיים לפני עידן החקלאות? האם נוכל לחזור לאורח החיים הזה? איך נעשה זאת ע"י הסתכלות על הטבע ומבלי להסתמך על מומחים?
 

אתה טוען שגם אם נאכל לפי הטבע ככל יכולתנו בחברה המודרנית והמתועשת, זה לא יהיה לפי הטבע באמת. לפי מה שלמדתי בשיעורי טבע, יש מושג שנקרא "בית גידול ואזור מחייה", שאומר כי לכל חיה בטבע יש את אזור המחייה שלה, ומעטים המקרים בהם חיות משוטטות על פני אלפי קילומטרים בחיפוש אחרי גיוון למזון שלהן. הן עושות זאת כשנגמר המזון בבית הגידול שלהן. לדוגמה, חיות באזור הטרופי הגשום, נהנות מפרי עסיסי כל ימות השנה, אך אינני מכיר שהן אוכלות דגנים, שאינם גדלים במקומות טרופיים, במיוחד שהבדלי העונות שם הם די מינוריים. אז איזו חיה נהנית ממגוון של אלפי מזונות טבעיים בבית הגידול שלה? ומה הקשר שלה לאדם הקדמון? האם הוא עבר אלפי קילומטרים בחיפוש אחר גיוון של אלפי סוגי מזון?

מומחים לעומת הטבע

לדעתי אתה מתייחס בקפידה רבה מדי למסר פשוט שנועד לעזור לאנשים להתמקד באורח חיים בריא יותר באופן כללי (כפי שאתה עצמך ודאי עושה לגבי התזונה, תוספי המזון והפעילויות והטיפולים הבריאותיים שלך, הקשורים לליקויים בריאותיים שקיימים אצלך בעבר או בהווה). מסר פשוט זה מתייחס לבעלי סמכא (במיוחד תזונאים!) המטעים את האנשים במידע תזונתי שנוצר באופן מלאכותי ע"י בני אדם.

אני חושב שזה ברור שכוונת המילה "המומחים" (בהקשר של הרצאה זו והכנס שהיא ניתנה בו וכותרת ההרצאה) מתייחסת לרוב מומחי התזונה למיניהם, שלרבים מהם אין רקע מדעי או השכלה אקדמית מעמיקה, ולכן רובם חוזרים על תעמולה מסחרית שנוגדת את המציאות שבטבע, ובכך יוצרים ציפיות שגויות, ובו בזמן הם מתעלמים מליקויים רפואיים או תפקודיים, חוסרים, הרעלות, ומחסור בפעילויות בריאות. המומחים האלה מבלבלים אנשים ומספקים להם אינפורמציה מלאת סתירות לגבי מהי תזונה בריאה, בזמן שהמומחה האמיתי הוא הטבע ולא אני כאינדיבידואל. המומחים שכדאי להקשיב להם הם אלה שלומדים את הטבע ומעבירים מידע זה לקהל באופן שמחזק את יכולת הציבור למנוע מחלות בכוחות עצמו, כך שלא יהיה זקוק יותר ל"מומחי התזונה" והקלינאים למיניהם, המתפרנסים מחולי הציבור ולא מבריאותו.

ההתרחקות מהחיים בטבע

הטענה לגבי המרחק הנוכחי של אורח החיים והתזונה שלנו מהטבע של פעם מוצגת בצורה ברורה מאוד בהרצאה, וגם אתה מסכים עמה בשאלתך. התרחקות זו היא בדיוק הסיבה שעלינו לעסוק בפעילויות שהוזכרו בהרצאה כמו שהייה בשמש, לקיחת תוספי תזונה, דטוקסיפיקציה (טיהור רעלים), ועוד - על מנת לשפר את בריאותנו, במקום להניח ש"יהיו מזונותינו תרופותינו" כפי ש"מומחי בריאות ותזונה" כה רבים טוענים. במיוחד מומחי "תנועת המזון הבריא" - אשר אומרים "פשוט תאכל אוכל לא מבושל (raw) ותהיה בריא" או "פשוט תאכל מזון מקרוביוטי (וכו') ותתרפא מכל מכאוביך". טענות אלה יוצרות ציפיות שגויות שיגרמו לאנשים ליפול ברוחם ויובילו אותם ל: 1. ייאוש 2. אורח חיים גרוע יותר (ויתור) 3. אשמה.

כך ארע לרוב רובם של "שוחרי הבריאות" שניסו לשנות את תזונתם בהתאם לתורותיהם ושיטותיהם של "גורואים של תזונה" - בלי שום הצלחה, או עם הצלחה זמנית ומוגבלת או שיפור כללי בפרמטרים מסוימים - כתוצאה מארבע הסיבות לשיפור זמני בסימפטומים שצוינו בהרצאה בהקשר של שינוי משמעותי בדיאטה, שבזכותה הפסקנו לצרוך: א. מזון מעורר דלקת. ב. מזונות אלרגניים. ג. חלבונים, שיוצרים רעילות וחומציות ברקמות. ד. רעלים שנמצאים לרוב בתזונה המודרנית ובמזון המעובד והמתועש - אך שיפור זמני זה אינו מספיק כדי להביא לתחושה של בריאות שלמה.

לדוגמה - אדם הלוקה בסוכרת מסוג 2 יכול לשמוע מ"מומחה" שהוא יירפא ע"י אכילת אוכל נא (raw food), ואכן יהיה שיפור במצבו (בגלל 4 הסיבות שציינתי לעיל) ובנוסף יהיה גם שיפור באורח חייו, אבל הציפיות, בהשוואה להשקעה הרבה, לשיפור בכל היבטי הבריאות על סמך אכילה נכונה בלבד - יהיו לא ריאליות ולרוב תיגרם לאדם אכזבה ואורח חייו יחזור אחורה, מה שיוביל לתחושת אשמה. אם הציפיות של האדם יותר קשורות למציאות ויש לו גם מודעות אנליטית לליקויים והחוסרים השונים בגופו, הוא יוכל להגיע לתוצאות טובות הרבה יותר (ואפילו לרפא את הסוכרת, כפי שראיתי פעמים רבות) גם אם תזונתו אינה מושלמת, ואז הסיכויים לאורח חיים בריא ויציב, המשוחרר מתלות ברופאים ומטפלים - עולים באופן דרמטי. בדרך זו, המעבר לתזונה טובה או בריאה יותר אינו זוכה ל- "שם רע" והאכילה הבריאה אינה מלווה בקיצוניות יתר המגבירה את הסטרס הנפשי הכרוך בכך - מצב שאינו בר קיימא.
 

איך מפצים על ההתרחקות מהטבע?

כמעט כל 400 האנשים שנכחו בכנס ובחרו להאזין להרצאה חוו תובנה זו במהלך חיפושם אחר בריאות טובה. הם השקיעו זמן רב, מאמץ, וכסף, אך נותרו מבולבלים לגבי המהות של תזונה טובה (עתירת חלבון? דלת שומן? שוקולד נא (raw)? ועוד). נתתי להם הסבר לגבי סוגי התזונה הקלוקלים ובעיות העיכול הכרוניות שלהם והם קיבלו השראה לשנות את התזונה שלהם בצורה יותר ברת קיימא, וללא הציפייה השגויה שתזונה לבדה יכולה להספיק, בהתחשב במצב הנוכחי של הסביבה וההיסטוריה הרפואית האישית שלהם. אני אומר זאת בהתבסס על התגובות הנלהבות שקיבלתי מ- 300 איש (75%!!) ומהמארגנים. ההרצאה נתנה לקהל תקווה, ידע רחב יותר, והבנה הגיונית של מעגל הקסמים שהיו נתונים בו בגלל הנחות לא נכונות המסתמכות על שיטות תזונה ודיאטה שאינן מבוססות על ידע מדעי מקיף - כולל הידע על חוקי הטבע של ביוכימיה, פיזיולוגיה, אנתרופולוגיה, הסתגלות, והישרדות.
 

מציאת מזון בטבע

בהקשר לשאלתך לגבי "אלפי קילומטרים" שאותם צריכים כביכול בע"ח לעבור כדי למצוא מזון - ברצוני להבהיר: בתוך סביבה טבעית ופראית (כמו באזורים הטרופיים הלחים) לעולם אינך צריך ללכת יותר מקילומטר כדי למצוא את כל האוכל שאתה זקוק לו במשך ימים רבים, ואני מדבר על מאות ואלפים של מאכלים שונים הנגישים מסביב לך. אפילו בויסקונסין (לא מאוד טבעית, לא טרופית), כשאני לוקח קבוצות למחנות ליקוט, אנו יכולים לזהות ולאכול כ-60 צמחים שונים (שלא ניתן למצוא בסופרמרקט המבוסס על תוצרת חקלאית) וזאת בשטח של פחות מ- 100 דונם, שטח המאפשר לקבוצה של 15 איש לצרוך מספיק קלוריות במשך שישה חודשים של הקיץ בצפון ארה"ב.

מה שלמדנו בבית הספר על אזורי מחיה במדינת ישראל הקטנה, החקלאית והמזרח תיכונית אינו רלבנטי לגבי חיי נוודים (נומדיים) של בני אדם ובעלי חיים באזורים של יערות הגשם המשווניים. גם אם אזורים טרופיים אלה ("ערש התפתחות האדם"), בהם המזון נפוץ ועשיר כל השנה, אינם פראיים לחלוטין כפי שהיו בעבר, מחקרים ותיעוד של חוקרים רבים ממחישים את ההתדרדרות הדרמטית בבריאות בני האדם ככל שהם מתרחקים מהטבע. מחנה ליקוט אחד או שניים, ספרים של בוטניקה, תמונות של יערות הגשם הטרופיים (הרצאה או שתיים על תזונה אנתרופולוגית) והבנה בסיסית של היכולת האנטומית והאתלטית של האדם, יספיקו לכל שוחר ידע ממוצע להפנים באופן הגיוני ואינסטינקטיבי מה הטבע מסוגל לספק לנו במובנים של מזון שהאדם יכול היה ללקט ולאכול במשך מיליוני שנים (לפני עידן החקלאות). מספר הרצאות בנושאי ביוכימיה תזונתית ופיזיולוגיה יספיקו כדי להבין את הקשר בין תזונה, הורמונים, תפקוד האיברים והמוח והבריאות. ברגע ש"ההדיוטות" יקבלו הדרכה תמציתית לגבי העקרונות הבסיסיים של הטבע, מה שאינו כרוך בהשקעת זמן רבה, הם לא יהיו זקוקים עוד למומחי תזונה שיאמרו להם מהי תזונה בריאה ומהי לא - כמה קלוריות לקחת, כמה פחמימות ושומנים לאכול ואיזה מינרלים וויטמינים הם כביכול מקבלים מאיזה פירות וירקות ספציפיים - בדיוק כפי שבע"ח בטבע אינם זקוקים למומחים שכאלה. הם אולי יזדקקו מדי פעם למומחים רפואיים שיספקו להם הערכה מקיפה על בריאותם ("רפואה פונקציונאלית"), בגלל הסיבוכים שנובעים מההתרחקות מהטבע, אשר כולנו חווינו בחיים המודרניים, כולל מתח נפשי, טיפולים רפואיים בעבר, חיסונים, וחוסר תפקוד מצטבר בשילוב עם נטיות גנטיות קלות. אבל גם כאן, ברגע שהם מסיימים לטפל בחוסרים התזונתיים, ברעלים, במחסורים, בסטרסורים, בליקויים המצטברים, בבעיות התפקוד ובגורמים אחרים למחלות שלהם, הם לא יצטרכו שוב ליווי צמוד של מומחה רפואי או תזונתי כלשהו (ואי"ה גם אותי הם לא יצטרכו). גם אם לא יצליחו לתקן ליקויים זעירים הם יחיו חיים פרודוקטיביים, מהנים ועצמאיים ויוכלו להרגיש רגועים לגבי הבחירות התזונתיות שלהם, ולא ירוצו יותר מ"תזונאי" אחד למשנהו, לא יפגשו עם "מטפלים אלטרנטיביים" אחת לשבוע, תוך הרגשת בלבול וחוסר ביטחון. הידע הוא באמת כוח.

התקרבות חזרה לטבע

אני נמצא כעת באמצעו של מסע הרצאות בקליפורניה, 14 הרצאות ב- 13 יום, ובכל שאלך אני מקבל אותן תגובות - אנשים צמאים לקבל את המידע המעצים הזה שמאפשר להם להפוך לעצמאיים בלעזור לעצמם לאורך זמן, על בסיס מדעי הטבע במקום על בסיס מחקרים קליניים מלאכותיים של חברות מסחר ותעשייה, פרמקולוגיות ואחרות. הצורך היחיד שלהם ב-"מומחה" הוא צורך זמני, על מנת ללמוד את חוקי הטבע שהם מעולם לא חוו (כי סביבתם אינה טבעית), על מנת להכיר את השינויים הגלויים לעין שנוצרו במהירות בגופנו בגלל שסטינו מאותם החוקים, ועל מנת לסכם עבורם בראשי פרקים את העקרונות שעליהם ליישם ואת הצעדים שעליהם לקחת כדי להתקרב ככל האפשר לתנאים הטבעיים המאפשרים החלמה עצמית.

הדרכה מסוג זה מאפשרת השפעה חיובית על חייהם של אלפי אנשים להבדיל מ"קבלת פציינטים" באופן אינדיבידואלי שאינו מאפשר עזרה לרבים אלא רק למעטים. גם במקרים שיש צורך בטיפול אינדיבידואלי, ההדרכה הנ"ל מאפשרת טיפול קצר של מספר פגישות אבחוניות, טיפוליות וחינוכיות, תוך קידום אחריות אישית על הטיפול, עידוד לשמירה על חיים בריאים וברי קיימא. כך, תוך 3-5 התייעצויות, המטופל משתחרר מתלות במטפל ואינו זקוק להמשך טיפול אינטנסיבי, אפילו אם יש לעיתים רחוקות צורך במעקב.

אני מקווה שתצטרף לספארי שאני מארגן באזורים פראיים באמת, שהאדם לא חדר אליהם - שם תוכל לראות בעצמך כמה מעקרונות האנתרופולוגיה והטבע שמדענים רבים מדברים עליהם, ברמה גבוהה ביותר של הסכמה. מי שטוען שנושא מוצא האדם עדיין מעורפל ואין לגביו הסכמה - נפל בפח התעמולה של גורמים לא מדעיים הדוחפים את הדוגמות הפרטיות או החברתיות הנוחות להם.

גם אם לא תצטרף לספארי אני בטוח שיש לך דימוי והבנה טובים של הטבע, של התנהגות בע"ח ושל התנהגות בני האדם המלקטים שחיו לפני מאות אלפי שנה באזורים הטרופיים, לפני שהכירו את האש ואת כלי הציד, הרבה לפני העידן החקלאי. לדוגמה, האדם הקדמון מעידנים מרוחקים אלה המעיט מאוד באכילת בשר בע"ח, ותזונתו הייתה מבוססת על מזון צמחי מגוון מאוד שגדל על אדמה עשירה.