התהליך הניווני של המוח ובריאות המוח

מאמר זה הינו תמלול וסיכום של ההרצאה על בריאות המוח.
 

גישת הרפואה השמרנית לבריאות המוח

אנחנו נוהגים להתעלם מבעיות עד שהן נעשות חמורות. ואז יש מישהו, רופא בדרך כלל, שבהנהגתו נמצא דרך חזרה אל הבריאות, לפחות כך אנחנו חושבים, מצפים ומקווים. העובדות בשטח הן אחרות. הרופא שאנחנו מגיעים אליו הוא בדרך כלל רופא שלמד בבית ספר לרפואה, כמוני, ושלמד רק להתייחס לסימפטומים, לתת להם שמות, ולמצוא משהו מהרוקחות, משהו סינתטי, כימיקלי כדי לדכא את הסימפטומים. לכן, שם למצוא בריאות - אסור אפילו להתחיל לחפש... כי זה לא מקום שמתחיל את הלימוד מההבנה של מהי בריאות ואיך מייצרים בריאות או איך שומרים עליה.

בכלל, כל הנושא של הבריאות הוא נושא די מלאכותי. אנחנו בעל החיים היחידי שאכפת לו, ועושה עניין גדול מבריאות. יש כל כך הרבה ספרים בנושא, כפי שראינו, ועדיין לא ראיתי שימפנזה מוציאה לאור ספרי בריאות. אנחנו עדיין לא ראינו בעלי חיים, גם אם הם לא מודעים לזה שהם ימותו, אין להם אובססיה לנושא הבריאות כי אין להם חולי. אין להם מצבים כרוניים, אין להם ניוון - בטח לא של המוח, עד יום מותם. והמוות הוא לא מה שחשוב. איכות החיים היא כן מה שחשוב.

כל מחלה ניוונית מתחילה בתהליך כלשהו. את התהליך הזה צריך לזהות, לאתר, לאבחן ולעצור. ואפילו להפוך. זה אפשרי, והוכח מדעית, ומתואר בירחוני המדע המכובדים ביותר בעולם, מה- "lancet" ועד ה- New England Journal of Medicine, British medicine Journal, Journal of American Medical Association. כלומר, הכימאים והטוקסיקולוגים והאימונולוגים - לא הרופאים - המדענים כבר יודעים, אבל זה לוקח בדרך כלל כשלושים שנה עד שהמידע מגיע מהמדענים, מהמדע ועד למטופל. יש לזה כמה וכמה סיבות. חלק מהן קשורות בכך שהטיפול העכשווי שנקרא סטנדרטי, הוא טיפול שמאושר על ידי המערכת התעשייתית הנוכחית, שעליה מפקחת תעשיית התרופות שמנהלת ומלמדת רפואה, ולכן כשהסטנדרט מתבסס על פנקס המרשמים, מרשמי התרופות, על סמך זה מותר לרופא לעשות מה שהוא רוצה, כל עוד זה בתחום הסטנדרט הרפואי - אפילו אם מאות אנשים מתים מזה, או אפילו אם אלפי אנשים לא מבריאים, או נעשים יותר חולים או יותר מורעלים - זה בסדר כל עוד זה הסטנדרט הרפואי הנוכחי. והשינוי אף פעם לא בא מהמערכת. השינוי תמיד בא מכם, מהקהל. אתם צורכים את המידע, כי אם אתם מצפים שהרופאים יידעו אותו לפניכם - זו ציפיית שווא, ואתם תנחלו אך ורק אכזבה רבה. אתם חייבים להתחיל בידע - ולהפיץ אותו כמו אדוות בשלולית, כדי שיהיה כוח קריטי, מסה קריטית של אנשים שיכריחו את הרופאים לשנות את דרך הטיפול, למרות מה שהם למדו. והם יעשו את השינוי כי אין להם ברירה בסופו של דבר, כי אסור להם לפגר אחריכם. אסור להם לפגר אחרי הקהל, אחרי ה"הדיוטות", כפי שהם קוראים לכם, כי דווקא במקרה הזה אתם, הקהל, הציבור, יודע יותר על בריאות מהרופאים שלכם.

הרופאים יודעים יותר מכם על חולי, על אבחון מחלות קשות ופתולוגיות קיצוניות, ועל דיכוי הסימפטומים שלהן במרשמים, וזה מה שהם עושים בתחום של המוח. דווקא בתחום של המוח רוב הטיפולים לא מבוססים על מדע. עד כמה שהם נפוצים, עד כמה שהם לא מועילים בדרך כלל, ונגיע לזה עוד מעט, ועד כמה שהם גורמים נזק למערכות אחרות מעבר למוח - אין מדע שמחזיק אותם. וזה חבל, וזה עצוב שפסיכיאטרים מחלקים תרופות פסיכיאטריות על ימין ועל שמאל ללא מדע שמאשש את האבחון. אין בדיקות מעבדה שמוכיחות שמישהו סכיזופרן. אין בדיקות שמוכיחות שמישהו בדיכאון או בחרדות. ולמרות זאת רק על סמך הסימפטומים שסיפרתם לרופא, רק על סמך אותם סימפטומים אתם מקבלים רעל שהוכח כרעל, ושכל פרופסור לפרמקולוגיה יגיד לכם - זהו בראש ובראשונה רעל, שהכבד צריך לעמוד בנטל ולשחרר אותנו ממנו, לנטרל אותו. והמוח צובר בתוכו את הרעלים האלה, ולמרות זאת, בתקווה שיהיה שיפור סימפטומטי רגעי לפחות, אנחנו בכל זאת משתמשים בפציינט כחיית ניסוי. ובדרך כלל תוך שנים ספורות המינון צריך לעלות עוד ועוד ועוד, ואז נותנים מינון חדש, של תרופות חדשות כדי לדכא את הסימפטומים לתרופה הראשונה, עד שגם זה לא מספיק. ופתאום אנחנו רואים את האנשים הלא מבוגרים כל כך, גם בגיל 40, ו-30 אפילו, ואפילו ילדים לפעמים לוקחים ארבע או חמש תרופות, שלא היה עליהן מחקר מדעי אחד שאומר מה ההשפעה ההדדית שלהן. אולי יש מחקר (מטעם החברה הפרבמצטית) שהוכיח כביכול שתרופה אחת יותר טובה מפלצבו ועל המחקר הזה מסתמכים, עד שסוף סוף, עשר שנים אחר כך, יש מחקר שמראה שהתרופות האלה לא יותר טובות מפלצבו, כגון הפרוזאק וחבר מרעיו מאותה משפחה. למרות זאת אנחנו מרעילים את האוכלוסייה, במיוחד את הילדים. כמעט אחד מכל חמישה ילדים בארצות הברית מקבל תרופות במרשם, בגיל כל כך צעיר, וכל מה שהוכח זה שאנחנו מרעילים אותם. גם אם יש השפעות חיוביות (לכאורה), בטווח הארוך לא התמודדנו עם הגורמים - יש להם עדיין בעיות קשב וריכוז; ילדים שקיבלו "ריטלין" במשך כמה שנים, וצמחו וגדלו והגיעו לגיל האוניברסיטה, אינם יכולים ללמוד באוניברסיטה ברוב המקרים; יש להם נטייה - על סמך מחקרים - נטייה קשה הרבה יותר לפעילות פלילית; ובעיות מכל מיני סוגים - חברתיות, רגשיות, כי אף אחד לא טיפל בגורמים. מייד רצנו לנטרל סימפטום שיש לו סיבות, והיום נדבר על חלק מהסיבות האלה.


 

טיפול בגורמים למחלות כרוניות מחזיר תאים חולים לתפקודם

לכל מחלה כרונית יש סיבות. קודם כל צריך לשאול - למה? מדוע יש לנו את המחלה הזאת? סתם לקחת תרופות בלי לדעת למה? סתם לשער שאין סיבה? להתעלם מהאפשרות שיש סיבה כשיש מספיק הוכחות מדעיות שיש סיבה? בואו נתחיל מהפשטות והיופי שבחלוקה לשלושה גורמים. שלושה דברים גורמים לכל המחלות הכרוניות. יש להם תתי גורמים, אבל שלושת הגורמים האלה, אם אנחנו מזהים אותם ומטפלים בהם - המחלות מפסיקות, או חוזרות אחורה, או משתפרות באופן משמעותי, אם זה ניתן. אם אין מוות של תאים רבים - אפשר להחזיר דברים אחורה. אפילו במחלות ניווניות, אפילו באלצהיימר, אפילו בפרקינסון יש דרכים להחזיר את המצב אחורה, גם כשהגענו למצב הקשה ביותר. יש תאים שמתו אולי, וכך לא יתפקדו יותר, אבל מסביבם יש הילה של תאים שלא מתו - הם חולים, הם לא מתפקדים. כשאתם חולים ולא מתפקדים אתם במיטה, אתם לא הולכים לעבודה, אבל לא מתתם, ואתם יכולים לחזור לעבודה כשאתם משתפרים. כנ"ל לגבי התאים במוח - גם אם הפסיקו לתפקד, הם רק חולים, הם לא מתו. רוב התאים שסביב האזור המת - הם עדיין ניתנים להצלה. לכן צריך למצוא את הסיבות למחלתם, כדי להחזיר את המצב אחורה. התאים החולים יבריאו יחזרו לעבודה, והמצב הסימפטומטי ישתפר.


 

התפתחות של מחלת הפרקינסון ומחלות ניווניות של המוח 

סימפטומים בדרך כלל מתפתחים רק בשלב המתקדם ביותר של המחלה הנוירולוגית הניוונית. לדוגמא: כדי לפתח את מחלת הפרקינסון, 80 אחוז מהתאים המפיקים את ההורמון דופמין, שהוא גם נוירוטרנסמיטר - מוליך עצבי - 80 אחוז מאותם תאים צריכים למות או להפסיק לתפקד, כדי שיופיע הסימפטום הראשון. סביר להניח שמתוך 80 האחוז האלה, אולי 20 אחוז מתו, אבל 60 אחוז עדיין חיים, ואם נאפשר להם לתפקד שוב, פתאום אנחנו נחזור למצב שרק 20 אחוז מהתאים אינם מתפקדים כי הם כבר מתו, ולכן סביר שהסימפטומים ייעלמו. נניח שבשלב ההתחלתי - 50 אחוז מהתאים הפסיקו לתפקד, ולאחר מכן 60 אחוז, ואז 70 אחוז (בהנחה שלא טיפלנו בגורמים), ואין לנו עדיין אפילו סימפטום אחד. רק כשנגיע ל- 81 אחוז יופיע הסימפטום הראשון, לכן כולנו בפוטנציאל עלולים להיות עכשיו בתהליך של התפתחות הפרקינסון. אנחנו עוד לא יודעים מתי נגיע ל - 81 אחוז.

תחשבו. כולנו נגיע למצב של שיטיון או דמנציה או אלצהיימר - אנחנו עדיין לא יודעים באיזה מצב אנחנו נמצאים היום, כי לא בדקנו - אנחנו מחכים עד שמאוחר מדי. כל המחלות הקשות האלה התחילו איפה שהוא, היכן שהוא, הן לא סתם קרו מהיום למחר, אלא בתהליך של שנים. אותו תהליך שמנוון את המוח, הוא גם התהליך שגורם לשינויים ביכולת הקוגניטיבית שלנו. אותם תהליכים גורמים לשינויים בהתנהגות שלנו, במצבי הרוח שלנו, ביכולת הריכוז והזיכרון והלימוד. אותם תהליכים בסיסיים שנדבר עליהם עוד מעט, אותם תהליכים בסיסיים עלולים להתבטא בכל כך הרבה צורות, בהתאם לכל אחד מכם והמורכבות שלו, הייחודיות שלו. בין אם זו ייחודיות גנטית, וכולנו שונים אחד מהשני גנטית, בין אם ייחודיות סביבתית, כי כל אחד מאיתנו נחשף לדברים שונים בסביבה, ובין אם זו ייחודיות תזונתית, כי כל אחד מאיתנו אוכל אחרת. ולא נשכח את הייחודיות הרגשית, כי כל אחד מאיתנו מרגיש אחרת ובא מאזור רגשי אחר, וממשפחה אחרת ומזוג הורים אחר. כל סוגי השוני האלה בינינו הם אלה שגורמים לנו לבטא את התהליכים הביולוגיים הראשוניים שקיימים אצל כולנו, בצורות שונות ומגוונות: אצל ילד קטן, שהתהליך הצליח להגיע למצב סימפטומטי אצלו - תהיה בעיית התפתחות, כי בעיה קוגניטיבית אצל תינוק או ילד לא תאפשר צמיחה רגשית ושכלית כפי שצריך להיות, ולכן נקרא לזה בעיות התפתחות. אבל אצל מבוגר, אותם תהליכים בדיוק לא יגרמו לבעיה של התפתחות, כי אותו מבוגר כבר התפתח. אצלו אנחנו נקרא לזה דיכאון או אובדן זיכרון. התהליך הוא עדיין אותו תהליך. הוא עדיין מתבסס על אותם שלושה גורמים שאני אמנה עכשיו לפניכם.


 

שלושת הגורמים לניוון כרוני של המוח 

הגורם הראשון הוא הגורם הביוכימי

כלומר, כל דבר שמשנה את הביוכימיה שלנו הטבעית, המאוזנת, הביוכימיה של ייצור אנרגיה בתאים, של ייצור מוליכים עצביים במוח ובמערכת העצבים, ושל התהליך של ייצור חומרים טבעיים אנטי דלקתיים ושל הורמונים שמאפשרים לנו לחוש יותר טוב או להימנע מבעיות של כאב וסבל. אלה התהליכים הביוכימיים. כל דבר שמשפיע על אותם תהליכים ביוכימיים גורם לעיוות כימי במוח, שמביא למחלות ופגיעה במוח. למרבה הצער, אצל כולנו בלי יוצא מן הכלל כבר התחיל התהליך. לכולנו כבר יש התחלה של מוח פגוע. לא לדאוג, זו רק התחלה, וכשההתחלה תגיע לסיומה בלאו הכי כבר לא נדע. לא נדע על מה יש לדאוג (עד אז ננסה להימנע מההתפתחות של הידע הזה לשלב הבא).

הביוכימיה שהיא הגורם הראשון מתחלקת לשני חלקים עיקריים: החלק הראשון הוא החלק התזונתי, כלומר מהי התזונה שחדרה למוח, מהי התזונה שחדרה לגוף ואיך היא השפיעה על המוח, מהם החוסרים התזונתיים שלכולנו יש ומשפיעים על תפקוד המוח? זהו החלק התזונתי. החלק השני הוא החלק ההרעלתי - מהם הרעלים שחדרו לגופנו והגיעו למוח ועשו בו שמות? יש המון סוגים של רעלים שעושים נזק במוחנו. אלה הם שני המרכיבים העיקריים בהתפתחות הבעיות הביוכימיות של המוח, ובשניהם אפשר לטפל - כי אפשר לשפר את התזונה ואפשר להיפטר מרעלים. לכן אני מדגיש שלושה גורמים, כי כדאי לדעת במה אפשר לטפל. אם אי אפשר לטפל עדיף לא לדעת, עדיף לא לדאוג. רק כשיש במה לטפל כדאי לדעת את העובדות.
 

הגורם השני הוא האלמנט הרגשי

האלמנט הרגשי משפיע על המוח באופן קריטי, ואל תאמינו לאף ביוכימאי וחוקר ורופא שיגיד לכם אחרת. האלמנט הרגשי כולל בתוכו עולם ומלואו. משחר ההיסטוריה היו אנשים ש"נתקעו", שחווים כל יום זיכרונות ורגשות שיש להם אסוציאציה עם אותם זיכרונות, שגורמים להם להיות תקועים בהרגשה של אובדן בלתי הפיך, וחלחלה ובעתה ופחדים וחרדות שהתחילו מזיכרון של אירוע בעבר - אצלם או אצל בני משפחתם, ואלה דברים שמשפיעים עלינו מוחית באופן משמעותי ביותר. אני אסביר לכם אחר כך את הביוכימיה של זה, איך זה קורה. אנחנו נועלים את הזיכרון הרגשי במערכת הלימבית במוח (limbic system), בהיפוקמפוס (hippocampus), במערכת האורביטופרונטלית (orbitofrontal system), ובאזורים בבסיס המוח. אנחנו מרגישים דברים שמשפיעים על כל התנהגותנו, ומעלים לנו את רמת המתח, הסטרס, בגוף - כל יום. גם אם הכל נראה טוב מסביבנו - אנחנו מפרשים אותו אחרת, בלי להיות מודעים לכך. זה קורה כל הזמן. מבלי שמטפלים בבעיות רגשיות עתיקות יומין, אפילו אם הן לא באו מאיתנו, אפילו אם זה לא מהתעללות שהייתה בעבר שלנו, בטראומות מהעבר שלנו, אפילו אם זה משהו שבא מההורים או מהסבא והסבתא - דור שלישי לשואה לדוגמא - החרדות נלמדות, הפעילות הרגשית משקפת את מה שהתרחש בחיים של הדורות הקודמים לנו. שמענו את הסיפורים, הפנמנו אותם מגיל צעיר ולמדנו התנהגות. ברגע שלמדנו אותה, הביוכימיה מתחילה לשחק את משחקה, כי ההורמונים עושים את שלהם, כמו הקורטיזול, שמשנה את רמת הסוכר בדם ומשפיע על בריאות המוח, והורמוני הסטרס שמשתקים את כלי הדם האמורים להביא דם לכלי העיכול ולעורנו. במקום זאת, הדם עתיר הסוכר הולך לשרירים ולמוח, מה שמעלה את רמת הסוכר במוח, ואז מוריד אותה, כי האינסולין עולה, והמוח נפגע בשל חוסר האיזון הסוכרי, חוסר האחידות. בטבע, הסוכר במוח אמור להיות אחיד כל הזמן, ואם יש שינויים הם מאד מאד מתונים. אין שינוי קיצוני בטבע, חוץ משתי דקות של "להילחם או לברוח, או לקפוא". מצבי הסטרס הקשים ביותר שטבועים בנו למטרת הישרדות, והם טובים לנו, הם בריאים לנו. טוב שיש סטרס לשתי דקות. בריא להתאמן מדי פעם. זה תרגול של מערכת העצבים האוטונומית שלנו, זה בריא לנו שזה מסתיים אחרי דקות ספורות. אבל אם זה ממשיך באופן כרוני כי הרגשות שלנו מחייבים את זה, אנחנו מחויבים להיות כל הזמן במצב של סטרס. במקום שתי דקות מצב הסטרס נמשך ללא הפסק - יום ולילה, ולכן המוח מפסיק לתפקד כמו שצריך, כי הורמוני הסטרס עושים בו שמות, גורמים לחילוף חומרים קטבולי, כל הזמן דברים נהרסים בגוף. מצב של הישרדות. דברים אינם נבנים, לא משתקמים, וזה גורם לבעיות בכל מערכות הגוף. המוח הוא איבר אחד מני רבים, אולי החשוב ביותר, אולי המורכב ביותר, אבל הוא עוד איבר בגוף, ומי שעושה הפרדה ואומר - ״אני נוירולוג, אני רק מתעסק במוח״ - בדרך כלל הוא יפגין בורות בכל הנושאים האחרים שגורמים לבעיות מוחיות. כל התהליכים הפיזיולוגיים, הביוכימיים שהזכרנו חלק מהם קודם - לגמרי מתעלמים מהם, כי אנחנו מתמקדים רק במוח כאילו הוא איבר נפרד.

ברפואה הפונקציונאלית לא עושים הפרדה. יש הרבה מערכות בגוף, וכולן משפיעות אחת על השנייה באופן הדדי. וכל פעילות של מערכת אחת משפיעה על פעילות של מערכת אחרת. כל מה שקורה בגוף משפיע על המוח, כל מה שקורה במוח משפיע על הגוף. רוב האנשים כבר מודעים להשפעה של המוח על הגוף, אבל לא להשפעה של הגוף על המוח. היום נדבר על ההשפעה של הגוף על המוח, ונראה איך נוצר מעגל קסמים, שהשפעת הגוף על המוח גורמת להתחלתו. ברפואה הפונקציונאלית אנחנו בודקים את התהליכים הביוכימיים ומנסים לעצור אותם באיבם. בודקים מה מצב הרעלים, מה מצב המתכות הכבדות. בודקים את מצב מערכת העיכול כי גם היא משפיעה על המוח, כפי שנראה עוד מעט, באופן מוחלט וכל כך משמעותי שמספיק יום אחד או יומיים להיפטר מבעיות מוחיות קשות, אם איתרנו את הבעיה ועצרנו אותה. זה עניין של ימים ספורים.
 

הגורם השלישי, שהוא פחות חשוב להיום, ולכן לא נדון בו הרבה, הוא האלמנט הביו-מכני.

האלמנט הביו-מכני הוא החלק שקשור למערכת העצבים, השרירים והעצמות, הגידים, הסחוסים, הרצועות, הרקמות החיבוריות והיחסים ביניהן. אם למישהו יש דלקת או פציעה או בעיה במערכת העיכול שגורמת להתנפחות ולחץ, ולחץ גורם לקומפרסיה של עצב מסוים או על מערכת העצבים במקום מסוים - זה ישפיע גם על המוח. זה ישפיע גם על הגוף בצורות אחרות. אם יש למישהו דלקת בצוואר, או אפילו דיסק שהתנפח בצוואר, בחוליות העליונות, זה גורם באופן ישיר לשינוי במוח, כולל התנהגות. מי שחווה "ויפ-לאש" ("צליפת שוט") בתאונת דרכים - יודע עד כמה תנועה אחת מהירה של הראש שגרמה לבעייתיות באיזור הצוואר, ולא ניכנס לפרטים, גורמת למצבי רוח, לדיכאונות, לחרדות, להרבה דברים אחרים. לא רק בגלל הטראומה, לא רק בגלל החלק הרגשי של התאונה, אלא גם בגלל החלק הביו-מכני, כי העצבים אמורים לעבוד בצורה משוחררת וחופשייה. אם יש למישהו בעיה של קומפרסיה (לחץ) על העצבים הפריפראלים שגורמת לכאבים או לאובדן תחושה - לדברים האלה יש השפעה גם על מערכת העצבים המרכזית. ומערכת העצבים המרכזית משפיעה גם על המוח כי יש מערכות שלמות המקשרות ביניהם. זהו החלק הביו-מכני. הוא פחות קריטי לשיחה של היום אבל כדאי לזכור אותו ולדעת שדלקת, גידול או דימום במוח גורמים לקומפרסיה - הגברת לחץ בתוך הגולגולת, שגורם לעיוות מכני במוח ומשפיע על תפקודו. בנושא של עצבים פריפראלים בלבד יש כארבעים סינדרומים שכבר אותרו וזוהו מבחינה אנטומית, של עצבים פריפראלים שגורמים לכאבים שרוב הרופאים לא יידעו מאיפה הם באו, ויתנו לכולם את אותה תרופה - תרופה נגד דלקת או נגד כאב, שכמובן לא תעזור לטווח ארוך כי היא לא תשחרר את העצב התפוס. מי שחולה לזמן ארוך, מהסיבות הביו-מכניות, שסובל כי אף רופא לא הבין או לא הבינה מה גורם לבעיה, למה דווקא פה, באזור הזה של הירך יש תחושה מוזרה? יש לזה סיבה? אותו אדם שאיבד תחושה אולי עבר שאיבת שומן שבמקרה עושים אותה מעל הירך, ובמקרה זהו המקום שבו העצב האחראי על תחושה באזור הירך נפגע באופן משמעותי כי הוא נשאב יחד עם השומן, ואז לצמיתות יש לאותו אדם תחושה חריגה באזור זה. אם אין רופא שיסביר לו בדיוק איך התהליך הפשוט הזה קרה, אותו אדם ירגיש כל חייו כאילו משהו לא בסדר במוחו. כי הרופאים יגידו לו - ״זה אצלך בראש, זה לא אמיתי״.

יש הרבה דוגמאות כאלה שיותר קשה להסביר אותן, הבאתי משהו שקל להסביר. לגבי הדוגמאות האחרות צריך כושר אבחון וצריך לדעת את כל ארבעים הסינדרומים האלה. בבית הספר לרפואה אנחנו לומדים רק על שניים מהארבעים. אחד מהם הוא סינדרום תעלת שורש כף היד, התעלה בה עובר העצב המדיאני (Median Nerve). על סינדרום זה לומדים בבית ספר לרפואה. אבל יש המון סינדרומים שבבית ספר לרפואה לא לומדים אותם. ולכן הרבה אנשים מסתובבים עם תחושות משונות, מיחושים, כאבים, אובדן תחושה, והרופאים אומרים להם שזה בראשם, ואז הם מגיעים לחלק הרגשי - שמשהו לא בסדר אצלם, ואז הם מתחילים להאמין שבאמת זה לא בסדר אצלם ואז הם נעשים חולי נפש בגלל הנבואה של הרופא. לכן כדאי שתהיו מודעים גם לחלק הביו-מכני, אבל אנחנו נתמקד בעיקר בחלק הביוכימי, כי לגבי החלק הרגשי צריך ללכת למומחים.


 

טיפול בחלק הרגשי בבריאות המוח

אני בד"כ ממליץ על טיפולים כמו: EMDR, וכמו MTTG Multi-tiered, Trans-generationally transmitted Genogram וכמו Brain Spotting. אלה שיטות שמאבחנות בעיות שעברו מדור לדור או מאבחנות בעיות שהיו בעבר, מהתעללויות, מפחדים, מהורים שרבו כל הזמן מול עינינו ואנחנו בתור ילדים קטנים חשבנו שזה בגללנו, כי בתור תינוקות הכל קשור בנו. יש כאלה שעדיין מרגישים כך גם היום, ובגלל ההרגשה הזאת עדיין יש לנו הרגשות שליליות לגבי עצמנו. נחיתות. הרגשות שליליות. כאב שאנחנו לא יודעים מאיפה הוא בא. והטיפולים האלה עוזרים לשחזר ולעבד את הזכרונות כדי שהרגשות הנלווים אליהם ייעלמו כלא היו. זהו תהליך קצר יחסית של מספר שעות והוא עובד, וככל שמשלבים את הדברים האלה בו זמנית - את ה - Brain Spotting ואת ה- EMDR, ואת ה -MTTG - החלק שקשור לדורות קודמים - מגיעים לתוצאות הרבה יותר מהירות. אצלי בקליניקה, במרכז שלי בארצות הברית, אני אוהב לשלב את העבודה הביוכימית עם העבודה הרגשית, כי התוצאות הרבה יותר מהירות מכל דרך אחרת. השגתי תוצאות פחות טובות כשעבדתי רק על הנושא הביוכימי, כפי שרוב הרופאים הפונקציונאליים עושים; רוב הרופאים הפונקציונאליים לא מתעסקים בנושא הרגשי - הם אומרים לאדם לעשות מדיטציות, למצוא זמן פנאי ורוגע כדי להרגיע את עצמו. הם די צודקים, אלה עצות מצוינות, אבל כל הדברים האלה לא יעזרו לנו לנטרל ולעבד את הזיכרונות של פעם. לכן יש כל כך הרבה אנשים שבמשך שנים רבות קונים עוד ועוד ועוד ספרים בנושא הנפש והרגש וזה אף פעם לא עוזר להם לטווח ארוך, רק לשבוע שבועיים, הם מרגישים שמישהו מזדהה איתם, מישהו מבין אותם, אבל אז הם צריכים ללכת לספר הבא ותמיד הם מרגישים את החוסר בפנים. משהו לא בסדר. משהו לא מתאים. יש חרדות בגלל זה.


שאלה: אם אתם מאתרים משהו, איך אתם פותרים אותו?
תשובה: אני בעצמי לא מטפל בחלק הרגשי אבל אני דואג לכך שהפציינט יטופל על ידי האדם הטוב ביותר למטרה זו. שיודע את כל שלושת העקרונות של Brain Spotting ואת ה- EMDR, ואת ה -MTTG ואז אני מקבל תוצאות פנטסטיות כשאני גם דואג לנושא הביוכימי בעצמי, בשיטה הפונקציונאלית, הרפואה הפונקציונאלית המסתמכת על שילוב של מדע עם חשיבה הוליסטית. כל אחד מאיתנו שונה. הגיע הזמן להפסיק לטפל באותה שיטה: "לכל המדוכאים יש אותן תרופות ואותו סגנון של טיפול"; "ננסה קודם כל את התרופות האלה, ואחר כך את אלה ואחר כך את אלה, בלי קשר למהות האדם ולהיסטוריה שלו ולגנטיקה שלו ולתזונה שלו." החלק הפונקציונאלי הוא החלק שנותן לכל אחד זהות אישית ייחודית ומטפל בה.


 

רעלים והשפעתם על בריאות המוח

עכשיו נתמקד בגורם הביוכימי. הזכרנו קודם את החלק של הרעלים והחלק של התזונה. קודם נדבר על החלק של הרעלים. רוב המחלות הניווניות קשורות בהתפתחות של תגובות לרעלים. יש רעלים שבאים מהחקלאות, מהמזון, חומרי הדברה, קוטלי חרקים, קוטלי עשבים, דשנים מלאכותיים. הם מצטברים במוח. זה ידוע, ויש על כך מחקרים רבים. יש לי הרצאה של כמה שעות על חקלאות אורגנית בהשוואה לחקלאות לא אורגנית - על אף שהחקלאות האורגנית לא מושלמת, יש אפשרות לשפר אותה בעזרתכם ובתמיכתכם, אי אפשר לשפר שום דבר בלי תמיכת הצרכנים. בחקלאות הקונבנציונאלית, הלא אורגנית, הממוסחרת - יש המון רעלים שמשפיעים על הסביבה, משפיעים על הקרקע ועל הבריאות. מחקרים רבים שנעשו בכל העולם מוכיחים שדווקא לחקלאים יש סיכון גבוה מאד לפתח מחלות ניווניות של המוח. פרקינסון מתרחש הרבה מאד אצל החקלאים, הרבה יותר מאצל האוכלוסייה הרגילה. רעלים מצטברים במוח כי הרעלים הם מומסי שומן. בהגדרה הם רעילים לנו ולמוח שלנו, כי הוא מכיל למעלה משישים אחוז שומן. רעל שהוא מומס שומן יומס במוח ויישאר בתוכו למשך זמן רב. יש רעלים שנשארים במוח שנים רבות, וכל עוד רעלים נוספים נכנסים שוב ושוב למחזור הדם - אין סיבה שהם יחזרו מהמוח למחזור הדם כי הדם ספוג בהם. רק על ידי טיהור הרעלים במחזור הדם בעזרת הכבד, בעזרת מערכת העיכול - מה שהצטבר במוח יתחיל לצאת מהמוח, בהדרגה.


 

ניקוי רעלים - מתכות כבדות והקשר לבריאות המוח 

ניקוי רעלים הוא תהליך מאד איטי. הוא חייב להיות מודע. יש אנשים שימכרו לכם טיהור רעלים ביום, יומיים, שבוע או שבועיים ואפילו יותר זמן. זה לא ממש עובד וזה אפילו מסוכן, במיוחד לגבי מתכות כבדות (כספית, עופרת, אלומיניום, ארסן וכדומה), שהצטברותן במוח היא הרת אסון (לדוגמה, אלומיניום שהיה ידוע כנוירוטוקסיני במשך 100 שנים לפחות - מגביר מאוד את הסיכון להתפתחות מחלת האלצהיימר).
סתימות מכספית = סתימות כסף - יותר מחמישים אחוז של החומר שלהם הוא כספית, שמוציאה ומשחררת אדי כספית לתוך חלל הפה. כשאנחנו נושמים את הכספית הזאת היא חודרת ישירות למוח ממחזור הדם. זהו אחד המקורות המשמעותיים ביותר לכספית בגוף שלנו. המקור השני הוא אכילת דגים. בדגים יש הרבה מאד כספית. אבל קיימות בדגים מתכות כבדות רעילות אחרות, מעבר לכספית. עופרת מגיעה ממי ברז ומצבע מתיישן ומאדמה מזוהמת מפסולת תעשייתית ומאבק של צבע ישן, ועוד מקורות מהסביבה המזוהמת שלנו. אלומיניום בא מדאודורנטים ומנוגדי הזעה, כלי בישול, ועוד.

מסוכן להיפטר מהמתכות הכבדות (ורעלים חזקים אחרים) בבת אחת, כי כשהן יוצאות מהרקמות - אם הכבד והכליות אינם מסוגלים להתמודד איתן - חלק מהן יתפזר בגוף ומתרכז מחדש באיברים חיוניים, כולל המוח, שבעקבות זאת יסבול עוד יותר. מי שמתחיל להיפטר מרעלים ומרגיש רע כתוצאה מהטיפול - שייזהר, הוא עלול לגרום לנזק מוחי בלתי הפיך. כשמרגישים רע בזמן הטיפול, והמטפל ההוליסטי או המטפלת ההוליסטית אומרים לכם- "צריך להרגיש רע לפני שמרגישים טוב" - זה לא נכון. מתי זה יהיה נכון? רק אם אותו מטפל או מטפלת יגידו למישהו שמרגיש טוב בתחילת הטיהור, "אתה צריך להרגיש טוב לפני שאתה מרגיש טוב" (מה שהם לא אומרים). במידה ואתה מרגיש רע הם אומרים שאתה צריך להרגיש רע לפני שאתה מרגיש טוב - כדי להצדיק את הכישלון שלהם. אם אתה לא מרגיש רע - הם לא אומרים: "אוי ואבוי, היית צריך להרגיש רע קודם." אין פה עקביות מדעית. אסור להרגיש רע לפני שמרגישים טוב. מי שמרגיש רע - הגוף שלו קורא לעזרה. הגוף מורעל, המוח מורעל, אנחנו מרגישים חולים, והנזק למערכת העצבים הוא לפעמים בלתי הפיך.

למי שעושה הרבה צומות וטיהורים בצורה אובססיבית שגורמת לסימפטומים - יש סיכון גבוה להתפתחות מחלות ניוון מוחי כמו אלצהיימר ושיטיון. הקשרים הקוולנטיים הנוצרים במוח בגלל הרעלים שהכבד לא הצליח להיפטר מהם בזמן הטיהור - גורמים לשינויים פיזיים אותם רואים בצילומי MRI, CT במוח של אנשים שסובלים מניוון קשה או מתקדם. טיהור המתכות הכבדות חשוב מאד אבל הוא צריך להיות מבוקר, על סמך בדיקות. אם הצטברו אצלכם מתכות כבדות צריך לבדוק איזה וכמה, כדי לבחור בפרוטוקול הטיהור המתאים לכם. בדיקות פונקציונאליות יכולות לאבחן את המצב: נותנים דגימת שתן על סמך איסוף של 6 שעות, וחוזרים על כך תוך ימים ספורים לאחר נטילת חומר פרובוקטיבי (חומר שמוציא מתכות כבדות מהרקמות ומהמוח). ההפרש בין תוצאות שתי הבדיקות מראה את כמות המתכות הכבדות שהצטברו ברקמות. אם נעשה רק בדיקה אחת במקום שתיים - לא נדע אם התוצאות מראות על מתכות כבדות שנחשפנו אליהן ממש לאחרונה, להבדיל מאלו שהצטברו ברקמות (ובמוח) במשך שנים רבות.

על מנת לנטרל ולהיפטר ממתכות כבדות שהצטברו ברקמות חייבים לעבור טיפול ארוך שכולל תוספי מזון מיוחדים הלוכדים את המתכות ומוציאים אותן מהגוף בהדרגה ובהפסקות שבהן נוטלים תוספות אחרות המפצות על אובדן מינרלים אפשרי, ומגינות על הגוף מתהליך הטיהור עצמו. כבר ראיתי אנשים שסבלו מהתכווצויות ורעידות שרירים בלתי רצוניות, כלומר כבר הצטבר נזק מוחי, ולאחר טיפול של 4-12 חודש בהתאם לתוצאות הבדיקה - ההתכווצויות והרעידות נעלמו. כלומר, התהליך הפתולוגי הוא הפיך, מכיוון שתאי מוח רבים עדיין חיים ויכולים לחזור לתפקודם ברגע שהרעלת המתכות הכבדות יורדת.

 

ניקוי רעלים - כימיקלים ורעלים אורגניים והקשר לבריאות המוח

הנושא הזה הוא יותר מורכב, אבל בעיקרו הוא א. הימנעות מרעלים חדשים, ו - ב. טיהור הרעלים שכבר חדרו והצטברו.
יש כ- 150 אלף כימיקלים רעילים אורגניים (כלומר על בסיס של אטומי פחמן) בסביבה המודרנית. חלקם מעשה ידי אדם וחלקם תרכובות של הכימיקלים שיוצרו מאליהן כתוצאה מריאקציות בטבע. רוב רובם מומסי שומן ולכן קל להם להתרכז במוח בכמויות גבוהות. לא ניתן לשפר את תפקוד המוח לטווח ארוך מבלי להפחית את רמת הרעלים האלה. הכבד אמור לעבד את רוב הרעלים מומסי השומן ולהמירם לרעלים מומסי מים על מנת להיפטר מהם דרך השתן או דרך מיצי המרה. כל עוד הכבד עמוס לעייפה ברעלים החודרים לגוף ביום יום - אין סיכוי שהוא יוכל להתמודד גם עם הרעלים שהצטברו ברקמות במשך שנים רבות.

לכן אנחנו חייבים לאתר את כל המקורות העכשוויים לרעלים היומיומיים החודרים לגופנו ולהיפטר מהם במשך מספר שבועות לפני שנוכל לצפות מהכבד לטהר את מצבורי הרעלים שבמוח וברקמות שומניות אחרות. באותם שבועות חייבים להתמקד במזון נקי, אורגני, ודל חלבונים ולהימנע ממזונות אלרגניים וגורמי דלקת כמו דברי חלב, גלוטן, סויה, תירס, בוטנים, וכדומה.

כמו כן, חייבים לדכא מושבות פטריתיות ובקטריאליות לא ידידותיות הנמצאות בגוף בגלל טיפולים אנטיביוטיים וזיהומים מהעבר, מכיוון שהן מפרישות כמות גדולה של רעלים אורגניים המכבידים עוד יותר על הכבד. יש צורך לטפל גם במושבות החיידקים של הפה הנמצאות מסביב לשיניים ובעומקי כיסי החניכיים, שהרי הפה הוא מקור חשוב לרעלים, זיהומים, ודלקות בכל הגוף. האוויר והמים שאנו צורכים גם הם חייבים טיהור.

אלמנטים אלה ואחרים מהווים את הנדבך הראשון, בין 6-7 שבועות, של תוכנית ניקוי הרעלים המדעית בת 90 הימים שפיתחתי במטרה לעזור לאנשים לטהר את מצבורי הכימיקלים בגופם. הרבה שיטות טיהור פופולאריות ואופנתיות מזניחות אלמנטים חשובים אלה.
לפני שמתחילים בנדבך השני בתוכנית טיהור זו - מומלץ מאוד לשפר את הבריאות וההיגיינה של מערכת העיכול, שהיא המקור העיקרי לרעלים חיידקיים, פטרייתיים וגורמי דלקת שונים, והיא גם אחראית על ספיגת חומרי המזון הנחוצים לנדבך השני.

הנדבך השני בתוכנית ניקוי הרקמות, הוא השלב הראשי העיקרי שבו אנו נותנים תמיכה ביוכימית לכבד בזמן החשיפה המירבית שלו לרעלים המשתחררים במהירות מהרקמות ומגיעים אליו דרך מחזור הדם. תהליך נטרול הרעלים בכבד מבוסס על שני שלבים שעליהם אני מדבר בהרצאות אחרות. שני השלבים, במיוחד השלב השני, זקוקים לאספקה מתמידה של מולקולות תזונתיות, ולכן צומות למיניהם יגרמו לכבד להפסיק לחלוטין את התהליך, מה שיגרום לרעלים להישאר במחזור הדם (או ברקמות), והם יתחילו להתפזר מחדש באיברים קריטיים כמו המוח.

אנו חייבים לספק קלוריות בזמן הטיהור כי התהליך דורש כמות עצומה של אנרגיה, ואנחנו חייבים לאכול מזונות הכוללים שומן בכמות מתאימה - כמות גבוה גבוהה מדי גם היא מהווה נטל לכבד - על מנת לאפשר לרעלים מומסי השומן ברקמות להיות מובלים בתוך מבנים שומניים במחזור הדם. הנדבך השני של תוכנית טיהור הרעלים בכבד חייב להימשך 3-5 שבועות כדי להיות אפקטיבי.
פציינטים רבים שטיפלתי בהם בשיטה זו הראו שיפור משמעותי בכל מערכות הגוף וסמני הבריאות, כולל התקדמות ניכרת בתפקוד קוגניטיבי והתנהגותי, שיפור במצבי רוח, וצלילות מחשבה.


 

השפעת הרעלים ותת תזונה על הגוף והמוח - 3 תהליכים של הגורם הביוכימי 

גם הנושא התזונתי, וגם הנושא של הרעלים - שני האלמנטים הביוכימיים - שניהם מובילים לתהליכים המזיקים למוח. יש שלושה תהליכים עיקריים שקשורים זה בזה, והתהליכים האלה הם שהורסים את המוח וגורמים לכל הבעיות הניווניות של המוח.

התהליך הראשון: רדיקלים חופשיים

התהליך הראשון הוא התהליך של רדיקלים חופשיים. הרדיקלים החופשיים הם אלמנטים לא יציבים שחסר להם אלקטרון, והם "חוטפים" אלקטרונים מתאים של רקמה בריאה, שגם הם הופכים לרדיקל חופשי. כל הרעלים גורמים לרדיקליים חופשיים. מחסור בתזונה לא מאפשר לנטרל רדיקלים חופשיים. לכן, שני המרכיבים של נושא הביוכימיה - שניהם משפיעים על רדיקלים חופשיים. הרדיקלים החופשיים הורסים את הרקמות, הורסים את המולקולות שבמוח, הורסים את המעטפת של כל תא, והורסים את ה-DNA שבגרעין התא, דבר שמעלה את הסיכון לסרטן. חשוב להבין את זה כי משם מגיע הטיפול.
 

התהליך השני: תפקוד המיטוכונדריות

התהליך השני הוא חשוב לא פחות, והוא קשור ביכולת המיטוכונדריות שבתא לייצר אנרגיה. המיטוכונדריות הם אברונים קטנטנים הקיימים בתוך כל תא, והתפקיד העיקרי שלהם הוא ייצור אנרגיה כימית, כדי שהתא יוכל לתפקד. במיוחד חשוב הדבר בתאי המוח, שם אנו זקוקים להרבה מאוד אנרגיה, כי תאי המוח הם כמו אלוהים. הם עושים יש מאין. הם לוקחים תוצרים קטנים מסוגים שונים וממירים אותם למשהו אחר. הם מייצרים מוליכים עצביים חדשים, שלא היו קיימים קודם - כל הזמן ובכמות אדירה.

כל מילה שאני אומר היא תוצר של מוליכים עצביים מהמוח, שאיך שהוא הפיקו את התגובה הנכונה כדי לייצר מילים ומשפטים ופסקאות. אתם כל הזמן, בקשב הנהדר שאתם מדגימים ברגע זה - גם הוא דורש המון פעילות אנרגטית בתוך תאי המוח. כדי שתבינו מה אני אומר ותעשו אסוציאציות עם דברים שלמדתם בעבר, וכדי שהמילים לא יהיו מוזרות, אם לפתע אני מכניס מילים חדשות שאולי לא שמעתם עליהן קודם, כמו נניח "מיטוכונדריות", המוח מיד נזעק לרגע - "מילה שאני לא מבין!" - ואז המוח מנסה להבין את ההסבר שלי ולשלב אותו ביתר המשפט, תהליך זה צורך הרבה מאוד אנרגיה.

כשהמיטוכונדריות לא מתפקדות אין מספיק אנרגיה בתא. זה קשור גם ברדיקלים החופשיים, שפוגעים באופן ישיר בתפקוד המיטוכונדריה. כשיש רדיקלים חופשיים שפוגעים במעטפת המיטוכונדריה היא לא מתפקדת, ואז חוסר התפקוד גורם למחסור באנרגיה והמחסור באנרגיה גורם לרדיקלים חופשיים נוספים להיווצר, ואותם רדיקלים חופשיים - חוזר חלילה - גורמים לעוד נזק למיטוכונדריות ומעגל הקסמים ממשיך וממשיך, וכך מתקדם תהליך הניוון של המוח: התהוות רדיקלים חופשיים, ואובדן האנרגיה הזמינה למוח בגלל פגיעה במיטוכונדריות. אם נדע איך לעצור את שני התהליכים האלה - נדע איך לעצור את הבעיות המוחיות, הניווניות, ההתפתחותיות, ההתנהגותיות, הרגשיות, ושל מצבי הרוח. הנושא עד כדי כך פשוט.
 

התהליך השלישי: השפעת ה- NO וה - NO/ONOO

התהליך השלישי קשור לתחמוצת החנקן (Nitric Oxide) המיוצרת ברקמות ואיברים ספציפיים. Nitric Oxide, שסימנו הכימי הוא NO, הוא חומר שמופק בגוף בכל פעם שיש סטרסורים (גורמי מתח ועקה) שהגוף נחשף להם. איזה סטרסורים גורמים להתהוות Nitric Oxide? דברים פשוטים, כמו טראומה רגשית. כמו שאמרנו קודם - יש קשר בין הרגשות לכימיה. אתם מרגישים משהו טראומתי? זוכרים זיכרון טראומתי? אפילו זיכרון של חוויה טראומתית מהעבר שעדיין שקועה כחוויה בתוכנו - אפילו הוא מספיק כדי לייצר Nitric Oxide. ה - Nitric Oxide היא מולקולה הרת אסון. ברגע שרמת ה - Nitric Oxide עולה היא גורמת להתרחבות של כלי הדם ולחרירות שלהם, דליפות שלהם. נוזלים מתחילים לצאת מכלי הדם לרקמות וגורמים למצבים תת-דלקתיים. אפילו אם זה בכמות מאד נמוכה, זה משפיע מאוד על המוח, כי במוח אין מקום להתרחבות, יש גולגולת קשה מסביב.

גם רעלים כימיקליים נפוצים - כגון חומרי הדברה, קוטלי חרקים, קוטלי מזיקים ועשבים שוטים, זיהומי תעשייה, חומרי ניקוי, חומרי תמרוקים כגון צבע לשיער ודאודורנטים, תוספי טעם, חומרי צבע, ריח, ומשמרי מזון, תרופות מלאכותיות, במרשם ושלא במרשם - כל אלה גורמים לשחרור ולייצור של Nitric Oxide. גם מתכות כבדות. סטרסים נפשיים או פיזיים, אפילו טראומה פיזית בינונית כמו זעזוע מוח. יש אנשים שאפילו טראומה אחת הספיקה כדי שיעברו מכסה מסוימת של ייצור Nitric Oxide באזור שנפגע ואם האזור הוא אזור חיוני כמו המוח - פתאום הם לא מבינים איך זה שהם נעשו צל של עצמם, אחרי פגיעה פיזית אחת. נפלו מאופניים ונפגעו בראש. או נהגו במכונית ומישהו פגע בהם מאחור במהירות של  5 קילומטר לשעה - משהו פשוט לכאורה, ופתאום הם הפסיקו לתפקד. ראיתם אנשים כאלה בוודאי. קשה לרופאים להסביר את זה. הם חושבים שזה בגלל שהם פסיכוטים. זה הכל פסיכוסומאטי אומרים להם, אבל - לא. הם נחשפו להרבה גורמים שהביאו לעלייה ברמת ה - Nitric Oxide אצלם בגוף, ואז התאונה הקטנה לכאורה הייתה הקש האחרון ששבר את גב הגמל. המולקולות האלה נוצרו על ידי אנזים שנקרא Nitric Oxide Synthase, NOS. האנזים הזה מופעל על ידי כל החוויות הטראומתיות האלה וגם על ידי הרעלים מהסביבה, וגם מהרגשות הללו.

ה - Nitric Oxide גורם גם לייצור של Peroxynitrite, שהוא רדיקל חופשי מאד חשוב, מאד חזק ומאד פוגע במוח. הנוסחה הכימית של Peroxynitrite היא ONOO. הנוסחה של Nitric Oxide היא NO, לכן שניהם ביחד נקראים NO/ONOO, זה השילוב של ה - Nitric Oxide וה- Peroxynitrite. NO/ONOO (נשמע כמו: "No, oh no"). שניהם יחד גורמים למעגל קסמים חדש של רדיקלים חופשיים הרסניים נוספים כגון רדיקל ה- Super Oxide. ה- Peroxynitrite הורס חלבונים, הורס את גרעיני התאים וה -DNA, הורס את הרקמות של המוח, הורס את המעטפות של התאים וגם הורס את המיטוכונדריות וכך מתקדם התהליך של נזק למיטוכונדריה. כך מתגבר גם התהליך של רדיקלים חופשיים. כשהרמות של מעגל הקסמים הזה גבוהות מספיק, הוא יכול לגרום לאפפטוזה (מות תא העצב), דבר שחשוב מאוד לגבי נושא המוח והמחלות הנוירודגנרטיביות. ה- Peroxynitrite מתקיף הרבה חלבונים במיטוכונדריה ויחד עם הרדיקל החופשי Super Oxide וה- Nitric Oxide הם גורמים להפחתה בייצור האנרגיה, שגורמת להפחתה ברמת ה- ATP. עלייה בפעילות של קולטנים לנוירוטרנסמיטרים מסוימים (המופקים כתוצאה מסטרס) מפעילה את האנזים - NOS ומעלה את רמת ה Nitric Oxide- ורמת ה- ATP נפגעת, מה שמקשר מחלות רבות אחת עם השנייה, כגון תסמונת העייפות הכרונית, פיברומיאלגיה, תסמונת פוסט טראומטית, אסתמה, מיגרנות, צפצופים באוזניים, ומחלות אוטואימוניות כמו לופוס ודלקת פרקים אוטואימונית. כל המחלות הללו קשורות למעגל הקסמים של ה- NO/ONOO והרדיקלים החופשיים הקשורים אליו - לפי המיקום בגוף, שבו הוא תוקף את המיטוכונדריה וגורם להפחתה ברמת ה- ATP.

ה - NO/ONOO הוא תהליך שרק בשנה-שנתיים האחרונות התגלה כתהליך מהותי ביותר בהתפתחות מחלות כרוניות. העייפות הכרונית, כל מחלות היאפים, מחלות של אנשים שחווים סטרס יומיומי, שבוע אחרי שבוע, חודש אחרי חודש. אנשים שבסוף כורעים תחת הנטל. אנשים שבלוטת יותרת הכליה שלהם התעייפה לחלוטין, אנשים שמערכת הסוכר שלהם הפסיקה להיות מאוזנת, כי הורמוני הסטרס באים בכמויות קצובות וחזקות. אנשים שנמצאים בסטרס מתמיד בסופו של דבר מתעייפים, ונעשים חסרי תפקוד. הבעיה המוחית פה מאד מאד חשובה, כי כשהמוח מפסיק לתפקד, וכשיש ערפל מוחי ומאבדים את הצלילות, אז גם נעשים עייפים מכל יתר הבחינות.

אם נמצא דרכים להיפטר מהגורמים ולשחרר את הגוף מעודף ה - NO/ONOO - כלומר לא נתמקד בסימפטומים, אלא בטיפול בגורמים שמביאים להתפתחות ה - NO/ONOO, ובטיפול בגורמים אחרים שמשפיעים על רמת הרדיקלים החופשיים ותפקוד המיטוכונדריות - זה יהיה הפיתרון.


 

טיפולים שפוגעים בבריאות המוח

הפתרון הוא לא לקחת תרופות כי התרופות תמיד מחמירות את התהליכים שעכשיו מניתי בפניכם, לדוגמא - מי שיש לו פרקינסון ולוקח דופמין, לְמה גורם הדופמין על סמך הספרות הרפואית-מדעית? הדופמין התרופתי במרשם הוא הורמון רעיל שמגיע ברמה אקטיבית מדי ובכמויות גדולות מדי לגבי הקולטנים שלו. לכן הוא גורם לעליה ברמת הרדיקלים חופשיים במוח, וגם גורם לאובדן ייצור האנרגיה במיטוכונדריות. כלומר, מי שמטופל בדופמין בגלל מחלת הפרקינסון - הטיפול עצמו מזרז את תהליך הניוון שלו, גורם לו להיות עוד יותר חולה בפרקינסון לטווח הארוך. התרופה מזרזת את תהליך המחלה שלו, אפילו אם בשלב הראשוני, לתקופה קצרה הוא מרגיש יותר טוב בגלל תוספת המיידית של דופמין. הפתרון הנכון חייב להיות שונה, מכיוון שטיפולים טבעיים לא רעילים המתייחסים לגורמים - יכולים לעצור את התקדמות המחלה וגם להחזירה אחורה.

כנ"ל לגבי טיפולים תרופתיים אחרים כגון פרצטמול (אקמול). האקמול הורס את הגלוטטיון בכבד, ואנחנו נעשים הרבה יותר מועדים לפורענות של רעלים, מתכות כבדות ורדיקלים חופשיים. כתוצאה מכך גם רמת הגלוטטיון במוח תרד. הגלוטטיון הוא מטהר הרעלים והאנטיאוקסידנט (הפועל נגד רדיקלים חופשיים) החשוב ביותר בתוך התא ובמיוחד במוח, ולכן הוא קריטי לשמירה על תפקוד המיטוכונדריות ויצירת אנרגיה חיונית לפעילות המוח. הגלוטטיון, המיוצר כל הזמן בתאי המוח, נפגע קשות מכל תרופה, במרשם או לא במרשם. ולכן, כל מי שחושב - זו תרופה בלי מרשם, היא בטח לא מזיקה - אפילו בכמויות קטנות הוא הורס לעצמו את יכולת טיהור הרעלים ונטרול הרדיקלים החופשיים, והם כולם מצטברים יותר מהר, ואין פלא שלטווח הארוך הם גורמים לפגיעה מוחית מצטברת.

ומה לגבי מי שלוקח סטטינים (תרופות להורדת כולסטרול)? כל הסטטינים בלי יוצא מהכלל גורמים לאובדן הקואנזים Q10 שגם הוא חיוני לשיפור מצב האנרגיה בתאי המוח, וגם בתאי הלב. לכן נטילת סטטינים גורמת לקרדיומיופתיה - מחלה קשה של שריר הלב, וגם לניוון מוחי - בגלל אובדן האנרגיה. למרבה הצער זהו הסטנדרט הרפואי בימינו. אנחנו חיים בימי הביניים מהבחינה הרפואית ומרגישים חשובים כאילו אנחנו בתקופה המודרנית. אלו ימי הביניים שבהם התרופות מחמירות את המחלה, ורק גוף אחד או גופים אחדים נהנים מהמצב הזה - תעשיית התרופות. רק להם זה טוב. כי הם נותנים לכם תרופות יקרות בטריליונים של דולרים, שגורמות למחלות חדשות, שגם להן יהיו טריליונים של דולרים לתרופות החדשות שלהן, והרופאים בסך הכל דוחפים את התרופות האלה כמו סמי רחוב, זה כמו לדחוף סמים בלי לדעת את השלכותיהם לטווח ארוך, בלי לחשוב על הנזק, ואיך אפשר להימנע מכל התהליך מלכתחילה.

אפשר לקחת קואנזים Q10 כתוסף תזונה, יש סוגים מיוחדים, יותר טובים מאחרים, שנספגים יותר טוב. יש מינונים יותר טובים מאחרים, אבל בעיקרון הקואנזים Q10 חשוב במיוחד למי שלוקח סטטינים, אבל אם הוא או היא מחכימים - הם יפסיקו לקחת סטטינים יום אחד ויחליפו את זה למשהו אחר, ויבינו שהכולסטרול הוא לא מחלה. הוא רק סמן שהפכו אותו למחלה כדי למכור סטטינים. הוא לא מחלה, אבל זאת הרצאה בתחום אחר. בינתיים תהיו מודעים לכך שכל תרופה, במרשם או שלא במרשם - היא קודם כל נזק לכבד ולכליות ולמוח. אפילו סמים פשוטים כמו קפה, אלכוהול, ובוודאי סמי רחוב, הורסים באופן ישיר את הגלוטטיון שבמוח וגורמים לתהליך ניווני להתחיל. גם הסיגריות - גם הניקוטין גורם בהדרגה לאובדן גלוטטיון במוח, והגלוטטיון יש לו שני תפקידים חשובים כמו שאמרנו: אחד - הוא האנטי אוקסידנט החשוב בתוך התא, כלומר הוא מתפקד נגד הרדיקלים החופשיים, ושנית הוא החשוב ביותר כדי לנטרל ולהיפטר מרעלים במוח, כולל מתכות כבדות. הרסתם את הגלוטטיון? אפשרתם לרעלים להצטבר ולגרום לנזק שגם הוא מצטבר. הרסתם את הגלוטטיון, ותהליך ה - Nitric Oxide, ה - NOONO גם הוא נעשה תהליך בלתי מבוקר שמתפתח הרבה יותר מהר.

דרך אגב, איזו תרופה מעלה את רמת ה - Nitric Oxide בכוונה? ויאגרה. המטרה של ויאגרה היא להרחיב את כלי הדם באיבר מסוים. כל מי שלוקח ויאגרה גורם לניוון מוחי, כי הוא בכוונה מגביר את רמת ה - Nitric Oxide בגוף רק כדי להרחיב את כלי הדם באיזור אחד בגוף. במקום להבריא, לשפר את בריאות כלי הדם הוא לוקח תרופה לשתק סימפטום אחד, וגורם נזק מצטבר לכל החיים עד שיום אחד הוא ישכח למה הוא לוקח ויאגרה. 

יש תרופות אחרות, שגם הן מעלות את רמת ה - Nitric Oxide. אי אפשר להכניס רעל לגוף בלי לשלם את המחיר לטווח ארוך. לא רק הרעל מצטבר אלא התגובות של הגוף לרעל, גם הן מצטברות.
 
 

דלקתיות, חומצה ארכידונית ואומגה 6 והקשר לבריאות המוח

דבר נוסף חשוב מאד שמוביל גם הוא לרדיקלים חופשיים הוא התהליך הדלקתי. לכולנו יש תהליך דלקתי בגוף ברמה זו או אחרת, בהתאם לדיאטה שלנו, לתזונה שבה בחרנו. יש מזונות שמשפיעים לרעה על כמות החומר הדלקתי שעומד לרשות מערכת החיסון שלנו. אנחנו תמיד זקוקים למינון קטן של חומר מעודד דלקת כדי להשתמש בדלקת על מנת לשרוד מצבים קשים. הדלקת היא חיונית להיפטרות מרעלים, מזיהומים, מחיידקים שגם הם, דרך אגב, מעלים את רמת ה - Nitric Oxide. כל זיהום, כל מחלה של זיהום נגיפי, בקטריות, וירוסים ופרזיטים מעלה את רמת ה - NO.

הדלקתיות שבאה מהדיאטה היא הגורם החשוב ביותר, כי מה שאנחנו אוכלים הוא בעצמו השמן למדורה. אם אנו אוכלים מזון שהוא עשיר מאד בחומצה ארכידונית (arachidonic acid), או בחומרי המוצא של חומצה ארכידונית - אז יש דלקת מוגברת בגוף. חומצה ארכידונית היא סוג של אומגה 6 שמייצר פרוסטגלנדינים בגוף. הפרוסטגלנדינים הם מולקולות דמויות הורמונים המביאות לייצור של ליוקוטריאינים וציטוקינים (Cytokines). אלה הן מולקולות שמביאות לדלקתיות בגוף או שמונעות דלקתיות בגוף. יש חומצות שומניות שמונעות דלקתיות, ויש חומצות שומניות שמעלות את הדלקת. החומצה הארכידונית היא החזקה ביותר לטובת הדלקת. אנחנו מייצרים אותה מחומצות שומניות מסוג אומגה 6. אבל לרוב רובנו יש עודף של חומצות שומניות מהסוג הזה בדיאטה, כי אנחנו אוכלים שמן סויה ושמן תירס ושמן חריע, שמן קנולה, שמן כותנה, ושמן בוטנים, כל השמנים מהזרעים הזולים - אלה שמנים שהם חומרי מוצא לחומצה ארכידונית. הם מעודדים דלקתיות.

אבל הבעיה תצמח על אחת כמה וכמה אם נאכל חומצה ארכידונית באופן ישיר, ואותה אנחנו מקבלים רק במזון מהחי. כמו שאנחנו מייצרים חומצה ארכידונית, כך גם בעלי החיים שאנשים אוכלים, גם הם מייצרים אותה. והכמות, המינון של החומצה הארכידונית שאנחנו אוכלים בבשר או במוצרי חלב היא פי מאה עד מאתיים מהכמות של החומצה הארכידונית שהגוף שלנו באמת צריך למצבים שדרושה בהם דלקת.

השילוב הקטלני של אכילה מרובה של מזון מהחי עם השומן הארכידוני שבו, עם כל הזרעים השומניים שמנינו קודם, בעיקר שמן סויה ושמן תירס וחריע, ושמן כותנה, ובוטנים, השמנים עתירי האומגה 6 האלה שנחבאים בכל המזונות המתועשים, כי הם זולים ביותר - ואנשים חושבים שהם טובים כי הם מהצומח, חושבים ששמן סויה זה טוב, אלה שמנים שמתעפשים תוך שניות, ובוודאי שהם מתעפשים כשהם באים במגע עם חום הגוף שלנו. כלומר, גם השומן שלנו נעשה מעופש ובחלקו גם הופך להיות טרום דלקתי. הדלקת והעיפוש שניהם גורמים לרדיקלים חופשיים, כלומר התזונה עצמה היא אחד האלמנטים החשובים ביותר בעצירה של תהליך דלקתי שמביא לרדיקלים חופשיים, ופוגע ב-DNA ולכן גם בפעילות התאים, ופוגע במיטוכונדריות ובייצור האנרגיה בתא.

כמובן שאנחנו מאבדים המון אנרגיה רק מלהתמודד עם הדלקת. למי שיש כאבים כרוניים יש דלקת כרונית. בטבע אין מצב כרוני, יש רק מצב אקוטי. סובלים ליום אחד, או לשעות ספורות - סבל רב, כאב רב - אבל הדלקת עושה את תהליך הריפוי שלה ואז נעלמת. אם יש לנו מצב אקוטי שהופך לסב-אקוטי שהופך להיות כרוני זה רק מכיוון שאנחנו חיים את החיים המודרניים, המתועשים, עם מזון חקלאי (כולל בע"ח) מעודד דלקת, מזון שאף פעם לא היינו אוכלים בטבע, בכמויות שאף פעם לא היינו אוכלים בטבע. אני לא אומר לכולם להפוך לצמחוניים, אבל חשוב להמעיט באופן משמעותי במזון מהחי. החומצות השומניות שנמצאות בשמני הזרעים שדיברנו עליהם הן גורם חשוב בהתפתחות דלקת כרונית בגוף ובמוח. הן נמצאות בכמות גדולה גם בדברי בשר וחלב שבאים מחקלאות הבע"ח.

 

מזונות שגורמים לתגובה חיסונית 

גורם נוסף שהוא לא פחות חשוב להתפתחות דלקת כרונית הוא האלמנט החיסוני, שגם הוא מחייב הימנעות ממוצרי חלב למיניהם. מערכת החיסון קשורה בעבותות למוח ולמערכת העצבים. מערכת החיסון מגיבה קשות למזונות שונים ומגוונים שאנחנו:
א. לא אמורים לאכול.
ב. לא אמורים לאכול הרבה מהם.

מי שאוכל הרבה מאד דברי חלב, ובטבע - ואל תשאלו אותי על חלב עיזים כי תמיד שואלים - זה תהליך מאד חריג מבחינה אבולוציונית, לצרוך חלב ומוצריו מבעלי חיים זרים לנו. רק חלב האם שלנו מתאים לנו לתקופה קצרה עד הגמילה. החלב הוא מאד אימונוגני - הוא גורם לתגובה חיסונית חזקה מאד המביאה לתגובה דלקתית. יש הרבה ספרים ומחקרים המראים על המון מחלות אוטואימוניות - חיסוניות, שבהן מערכת החיסון הגיבה חזק מדי כנגד איברי הגוף שלנו ופגעה בהם, וגם גרמה לשינויים הורמונאליים פתולוגיים - כדוגמה, גרמה לפגיעה בלבלב שמביאה לסוכרת נעורים, או לבלוטת התריס, שמביאה למחלות תריס חמורות. ההרס נעשה על ידי מערכת החיסון שזיהתה באיברים שלנו משהו שדומה לחלבון שהיא הייתה חשופה אליו שוב ושוב ושוב ממוצרי החלב. אני ממליץ להימנע מדברי חלב לחלוטין. מזונות עתירי חלבון זר או לא לגמרי טבעי, כמו מוצרי חלב, גלוטן, סויה, בוטנים, וצמחים שעברו הנדסה גנטית (כמו תירס) - מעוררים ו/או מחמירים תהליכי דלקת במוח.

הגלוטן הוא חלבון שבטבע היינו נחשפים אליו מעט מאד אם בכלל, ורק לתקופה קצרה במשך השנה. היום אנחנו אוכלים גלוטן כל יום, כמעט בלי הפסקה ולכן הגלוטן, שהוא די זר לנו בגלל הכלאה חקלאית מרובה במשך אלפי שנים - גם הוא חלבון אימונוגני. 50 אחוז מכם רגישים חיסונית לגלוטן, שזה מצב שונה ממחלת הצליאק (המתבטאת במערכת העיכול). אולי רק שני אחוזים מהאוכלוסיה מפתחים צליאק, אבל כ- 50 אחוז סובלים מהתגובה העיקרית לגלוטן, שהיא תגובה של מערכת החיסון המביאה לדלקתיות, לנזק ברקמות, לבעיות הורמונאליות, ולבעיות מוחיות. אצל אנשים הרגישים לגלוטן, המוח ומערכת החיסון סובלים מהגלוטן יותר מכל, יותר ממערכת העיכול. אצל הרבה מאד אנשים זו בעיה קשה. כדאי לבדוק אותה על ידי הימנעות מוחלטת לכמה שבועות לפחות, ולשים לב לתוצאות. אם יש תוצאות אפשר לנסות שוב ולראות אם התוצאות מתדרדרות - ולהימנע שוב, כדי לעשות ניסוי יותר מדעי. עד שתהיו בטוחים בהשפעה של הגלוטן על בריאותכם.

הרבה אנשים רגישים לסויה, כי הסויה היא גם כן מוצר מאד חלבוני, שאנחנו חשופים אליו כמעט כל יום, בין אם במודע ובין אם לא: משתמשים בסויה בשמן ובשומן, בחומרי תוספות מזון, בחומרי שימור, וכמובן בחומרי תיבול, טופו, תמרי ומיסו ו"אוכל סיני". בכל מקום שתפנו אליו תמצאו סויה, וזהו תהליך תעשייתי של החמישים שנה האחרונות בלבד. מעולם לא אכלנו סויה בכמות כזאת ובתכיפות כזאת, אז אין להתפלא על כך שפתאום אנחנו רגישים לסויה. בבדיקות מעבדה שאני עושה, בדיקות פונקציונאליות, אני רואה שכמעט אצל כל אדם שהפסיק לאכול דברי חלב (ופיצה עם חלב סויה), וגם אצל אלה שעדיין אוכלים דברי חלב - יש רגישות לסויה בדיוק כמו שיש רגישות לחלב.

הבוטנים שהם קרובי משפחה של הסויה, גם הם מאוד נפוצים במזון המתועש (חמאת בוטנים, שמן בוטנים, תוספות מזון ועוד) וגורמים לדלקתיות אצל אנשים רבים. יש עוד כמה מזונות חלבוניים אימונוגניים (כמו ביצים), ואנחנו לא ניכנס לכולם, אלה הדברים העיקריים שמתייחסים אליהם לעיתים קרובות. ואיך אתם יודעים מה אלרגני? תסתכלו על רשימת מרכיבי המזון שעל קופסאות המזון ועל הפתקיות של תוספי המזון, ותגידו לא לסויה ולתעשיית הסויה, שהיום גם היא מהונדסת גנטית בכל מקרה. תעשיית הסויה היא גם תעשייה של רעלים ברוב רובה. השומן בסויה הוא שומן מאומגה 6 שגורם לדלקתיות והוא גם אוצר בתוכו הרבה רעלים וכימיקלים. ההנדוס הגנטי מייצר סויה שהיא עמידה בפני כימיקלים, לא כדי לקבל אוכל יותר איכותי, אלא כדי שאפשר יהיה לרסס אותו עוד יותר מבלי לפגוע בצמח.

מי שרוצה ללמוד לאכול בריא שישתמש בדגנים אחרים ובקטניות אחרות, ובאגוזים ושקדים למיניהם, ובעלים ירוקים, וגבעולים, ופרחים, וחלקי צמח אחרים, בנוסף למה שהוא רוצה לאכול מעבר לזה. אם הוא רוצה לאכול בשר או משהו מהחי פעם בחודש או פעמיים בחודש זה כבר שיפור משמעותי לגבי רוב האנשים. מדברי חלב כדאי להימנע בכל מקרה.


 

חלבונים לא מעוכלים וקולטני אופיום והפשעתם על בריאות המוח

יש בעיות במערכת העיכול, שגורמות לחוסר עיכול מושלם של חלבון החלב וחלבון הגלוטן וחלבון הסויה. בימינו, שלושת החלבונים האלה אינם מעוכלים עד הסוף אצל אנשים רבים, בגלל פגיעה בחלק העליון של מערכת העיכול. פגיעה זו נפוצה בגלל שימוש בסטרואידים, כימיקלים, סוכר לבן, קמח לבן, במשקאות "קלים" עם כימיקלים, חומצות, ממתיקים וחומרי שימור מלאכותיים, בקפה, אלכוהול, סיגריות, אנטיביוטיקה, והורמונים ובעיקר בגלל שימוש בתרופות במרשם או שלא במרשם. למרבה הצער, החומרים הפוגעים בנו הם החומרים שאנחנו מכורים אליהם.

כל אחד והפחדים שלו וההתמכרויות שלו. כולנו מכורים, הכל בסדר. אנחנו לא לבד. ההתמכרות היא דבר שקודם כל צריך להודות בו, ולא לפחד ממנו, ורק אז מתחילים בצורה פוזיטיבית לראות מה כן עושים ולא מה לא עושים. כרגע אני רק מסביר לכם דברים פשוטים, אני לא אומר לכם מה לעשות. הדברים הפשוטים האלה הם ביוכימיה. אין עליה עוררין, זה רק ביוכימיה. אל תחשבו "מה זה אומר לי, מה זה אומר עליי, מה אני אוכל" - תפסיקו עם אני, אני, אני. תחשבו קצת על אנשים אחרים. זה יעזור לכם, באופן אישי. אין פה שום בעיה לטווח ארוך, הבעיה היא רק המוגבלות האישית שיש לכל אחד מאיתנו. תפתחו את המחשבה, ותשמחו על זה שיש לכם ידע חדש. לא לדאוג. יש מה לעשות, יש מה לאכול גם (כמו שניתן לקרוא ב- "הספר על המזון" בפרק על 10 המזונות החשובים).

3 החלבונים האלה, חלבוני החלב, הסויה והגלוטן - פעמים רבות אינם מעוכלים באופן מוחלט בגלל הנזק למערכת העיכול, והם מגיעים למצב של רעלים דמויי מורפין (דמויי אופיום). במקום להמשיך להתעכל במערכת העיכול, הם עוזבים אותה ונספגים דרך הריריות של דופן המעי ומגיעים למחזור הדם ואז הם נצמדים לקולטני האופיום בגוף ומפעילים אותם. לכולנו יש קולטנים לאופיום, לכן כל מי שלוקח אופיום וסמים כאלה, סמים זולים, סמי רחוב - נעשה מכור, כי יש לנו במוח מה שנקרא Opiate receptors - קולטני אופיום. הקולטנים האלה מופעלים באופן ישיר על ידי הרעלים שבאו מחלבון החלב, חלבון הגלוטן וחלבון הסויה שלא התעכלו לחלוטין.

יש בארץ בדיקה פונקציונאלית לרעלים האלה שנקראים גלוטיאו-מורפינים (gluteomorphins) אם זה בא מגלוטן, וקזיאו-מורפינים (casomorphins) אם זה בא מהקזאין שהוא חלבון חלב. אם זה בא מסויה אין לזה שם רשמי אבל אני קורא לזה סויה-מורפינים (soymorphins) - צריך לומר לנבדקים לא לאכול סויה לפני הבדיקה כי אז הבדיקה עלולה להפוך לחיובית (להראות מורפינים בגוף) גם אם הם לא אכלו דברי חלב ולא אכלו דברי גלוטן. התוצאה של ספיגת החלבונים הלא מעוכלים האלו והיצמדותם לקולטני האופיום היא הרת אסון, כי המוח מתפקד כאילו הוא על סמים - כאילו לקחתם סמי רחוב. הקולטנים פועלים ומשפיעים על תפקוד המוח - אין ספק שייווצרו, גם במידה מועטה, השפעות שליליות על האינטליגנציה או על היכולת האינטלקטואלית, הזיכרון וצלילות המוח, מצב שלילי שהאדם מתרגל אליו ואינו מודע לכך שהוא לא מתפקד בשיאו, שזה איננו המצב הנורמאלי שלו. במצבים יותר קשים האדם חש ערפול, אובדן זיכרון, חוסר יכולת ללמוד וגם במצבי רוח, דיכאונות, וחרדות. כל זה נגרם מאכילה של דברים פשוטים. זה לא רק משפיע על המוח, זה גם גורם לעצירות כי גם למערכת העיכול יש קולטנים של אופיום. כלומר, עצירות במערכת העיכול מלווה עצירות במוח, ולהיפך.


 

ייצור חומצות קיבה 

חומצה הידרו-כלורית hydrochloric acid

חומצה הידרוכלורית דרושה לפירוק חלבונים בקיבה ולספיגה של נוטריאנטים רבים כמו סידן, ברזל ומינרלים אחרים, ויטמינים כמו B12, ועוד, וכדי להגן על הגוף מפני זיהום או צמיחה של חיידקים לא רצויים במערכת העיכול. הגורמים לכשלים ביצור חומצה הידרוכלורית בקיבה (היפו-כלורהידריה Hypochlorhydria) או חוסר מוחלט של יצור חומצה הידרוכלורית בקיבה (א-כלורהידריה achlorhydria) הם שימוש בתרופות נוגדות חומצת קיבה ותרופות אחרות, זיהום בחיידק הליקובקטר פילורי, מצבים תזונתיים כמו אנמיה ותת תזונה, ניתוחים של הקטנת קיבה וניתוחים אחרים בקיבה, דלקתיות, יצור נוגדנים נגד התאים הפריאטליים (parietal cells) המייצרים חומצת HCL (דבר המושפע מאוד מהדיאטה המערבית כפי שאמרנו) שתיית אלכוהול, סמי רחוב, עישון, קפה, משקאות קלים שהם רעילים.

על סמך סימפטומים, היסטוריה רפואית ובדיקה קלינית, רופאים המבינים בעניין יגלו שאחוז גבוה מהאוכלוסיה סובל מהיפו-כלורהידריה, שזהו מצב הרבה יותר מוקדם (כלומר פחות קיצוני) מא-כלורהידריה מוחלטת. השכיחות הגבוהה של היפו-כלורהידריה מומחשת ע"י העובדה שבבדיקה של 1590 איש, 70% מהאנשים מעל גיל 70 סבלו מהמצב הקיצוני של א-כלורהידריה מוחלטת.
בקליניקה שלי אני רואה אחוז גבוה מאוד גם של צעירים בשנות העשרים הסובלים מהיפו-כלורהידריה משמעותית, שהסימפטומים שלה כוללים חוסר נוחות או התנפחות בקיבה, במיוחד לאחר הארוחה, בעיות עיכול רבות, דלקתיות כרונית בפרקים או ברקמות מסוימות, אלרגיות מזון, מעי דליף, רפלוקס, שלשולים (לפעמים), חולשה או עייפות כתוצאה מאובדן נוטריאנטים, שינויים בזיכרון או החמרה של מצבי רוח, אלחוש וחוסר תחושה בגפיים (כתוצאה מחוסר ספיגה של B12), אובדן משקל, סטטוריה (צואה שומנית), ואנמיה מקרוציטית.
כאשר הקיבה אינה מייצרת מספיק חומצה הידרוכלורית חלקיקי מזון אינם מעוכלים, חלבונים שונים שלא עוכלו כראוי באים במגע עם מערכת החיסון העיכולית ומביאים לתגובה חיסונית ולדלקתיות המשפיעה על רקמות ואיברים רבים, כולל המוח. מחסור בחומצה הידרוכלורית גורם גם לבעיות בספיגה של ויטמינים ומינרלים וחומרים מזינים אחרים החשובים לתפקוד המוח. מניסיוני הקליני, פציינטים רבים שנטלו חומצה הידרו-כלורית כתוסף מזון (אני ממליץ על Metagest), וטיפלו בגורמים להיפו-כלורידיה, חוו שיפור משמעותי בתפקוד המוח ובצלילות החשיבה.


 

רעלים מהמזון הפוגעים בתפקוד המוח

כולנו רגילים היום לצרוך מוצרי מזון מתועשים שמטרתם להימכר שוב ושוב ע"י יצירת מעגל קסמים התמכרותי. מוליכים אותנו שולל, מרעילים אותנו עם חומרים ממריצים המתפקדים כסמים ממכרים במוח, ואנחנו כעבדים קונים את מוצריהם ומאפשרים להם רווחי עתק על חשבון בריאותנו. קיים ספר שלם על חומרים רעילים אלה בשם "Excitotoxins: The Taste That Kills" שנכתב ע"י ראסל ל. בליילוק M.D. הספר מדבר על מונוסודיום גלוטמאט, ועל אספרטיים וממתיקים מלאכותיים וחומרים סינתטיים אחרים שחודרים למזון ומתחבאים בו, בכמויות ובריכוזים הגבוהים שחברות המזון מחדירות לתוכו, מתוך מודעות מלאה להשפעות הבריאותיות שיש להם.
חומרים אלה ואחרים כמותם גורמים לנוירונים (תאי עצב) לשדר את האימפולסים שלהם במהירות גבוהה מאוד, הגורמת להם לנזק משמעותי ואפילו למותם תוך שעות ספורות. גם התאים הגליאליים המספקים מזון ותמיכה לתאי העצב מאבדים את יכולתם לתפקד וכך משפיעים לרעה על בריאות תאי העצב. כל תהליך המפחית את כמות החומרים המזינים את התאים הגליאליים והגורם להרעלתם, אינו מאפשר להם להזין את התאים העצביים ולתמוך בשחרור פסולת חילוף החומרים, שבתאים העצביים.

מדובר ברעלים שכיחים ביותר במזוננו, ההורסים את מוחנו יום יום והמומלצים דווקא לחלק גדול מהאוכלוסיה שכבר סובל ממחלות קשות כמו הסוכרת. לכל מי שכלי הדם שלו ניזוקו תהיה השפעה שלילית גם על מערכת העצבים המקבלת את תזונתה מכלי הדם. לתת לחולי סוכרת רעל כמו אספרטיים וממתיקים מלאכותיים אחרים - זוהי בורות הגובלת בפשע. זוהי אחת הסיבות העיקריות לפגיעה ברשתית העין אצל חולי סוכרת, שהרי רשתית העין היא חלק ממערכת העצבים של המוח. הרופאים מאשימים את רמת הסוכר במגפה זו, שהם גרמו לה כאשר המליצו על האספרטיים.

אנשים הנמצאים בדיאטה, אנשים במסעדות מכל הסוגים, בכל סופרמרקט, אוכלים את האקסייטו-טוקסינים האלה ואינם מודעים לנזק הרב שהם גורמים לעצמם, נזק שהוכח מדעית - מכיוון שהעיתונות בכוונה נמנעת מלפרסם את המידע - הרי חברות התעשייה של המזון והתרופות הם מקור ההכנסה (דרך פרסומות) העיקרי של כלי התקשורת, והם פשוט מפחדים לחשוף את האמת.
לכל ענפי המזון, אפילו למסעדות "ביתיות" יש תמריץ להחזיר את הלקוח לחיקם ע"י יצירת מצב התמכרות (ע"י שימוש ב- MSG, לדוגמה). כשהמוח מומרץ באופן כימי ההרגשה היא הרגשה של "היי" - של התרוממות הרוח. הקפה והחומרים שיש בהם קפאין גם הם ממריצים וגורמים לנזק מצטבר למערכת העצבים העייפה והמרוטה.

אי אפשר היום לדבר על בריאות המוח מבלי להזכיר את הצורך לחזור אחורנית לתקופה שבה הכימיקלים הממכרים הללו עדיין לא היו קיימים במזונותינו.
 
 

רמת הסוכר במוח

בעיות מוחיות רבות, החל מבעיות תפקודיות והתנהגותיות (כולל ADD, ADHD, הפרעות הספקטרום האוטיסטי ASD, בעיות ריכוז וזיכרון, עצבנות, רגזנות, עייפות, ערפול מוחי, בעיות בתקשורת, מצבי רוח), ועד בעיות ניווניות - מושפעות מאוד מרמת הסוכר במוח. המוח צורך כמות גדולה מאוד של גלוקוזה באופן מתמיד, למטרת ייצור האנרגיה שלו. הגלוקוזה מגיעה לתאי המוח מכלי הדם המספקים תזונה וחמצן לרקמות המוח. לכן כל שינוי ברמת הגלוקוזה בדם עלול לגרום באופן ישיר להפרעה מוחית. הטבע (כלומר המזון בטבע) תמיד גרם לרמת הגלוקוזה לשמור על יציבות רבה לאורך זמן. מזונות רבים הנצרכים ע"י האוכלוסייה המודרנית, הורמוני סטרס המופקים מגופנו באופן מוגזם לטווח ארוך, החיים המודרניים ה"לחוצים" שלנו, החשיפה האלקטרומגנטית שאנו סובלים ממנה בבתינו ובמקומות העבודה שלנו, והפרעות אכילה, דיאטות מעשה ידי אדם, צומות מסוגים שונים, הפרעות עיכול, הפרעות בחילוף החומרים בכבד, סטרסים דלקתיים וזיהומיים, זיהומים סביבתיים - כולם פוגעים ביציבות רמת הגלוקוזה בדם.

רמת הגלוקוזה יורדת באופן פתאומי כתוצאה מעליה קיצונית של רמת האינסולין לאחר ארוחה של פחמימות 'ריקות' מתוכן תזונתי (כמו סוכר לבן וקמח לבן), או בעטיו של חילוף חומרים פגוע בכבד, הגורם לכשל בפירוק גליקוגן או לכשל בייצור גלוקוזה חדשה כשיש בה צורך. כתוצאה מכך נגרם מחסור מיידי ברמת האנרגיה הזמינה לתאי המוח, ולתאים התומכים בהם. מאידך, כשרמת הסוכר עולה בדם, המוח מקבל תמריץ לא טבעי שאנו מתמכרים לו, ומנסים לשחזר אותו באכילה של מזונות עם אינדקס גליקמי גבוה או עומס גליקמי גבוה, המביאים לחוסר איזון ותפקוד לא תקין, לפני העלייה ברמת האינסולין שתגרום לגירעון בסוכר - וחוזר חלילה.

מחקרים הראו על מחסור בגלוקוזה באזורים מסוימים במוח אצל הסובלים מבעיות קשב וריכוז. הטיפול התזונתי הוא האלמנט החשוב ביותר במקרים אלו. מטפלים רבים מתייחסים לעיוותים כאלה ברמת הסוכר כהוכחה מדעית לכך שאלה הן תופעות בעלות גורמים פיזיולוגיים, כמו מומים שאי אפשר לרפא אותם, אלא רק לתמוך בהם לכל החיים. זוהי התעלמות מהגורמים הסביבתיים והתזונתיים הידועים כהפיכים, אם מתייחסים אליהם בטיפול ברמה העקרונית והבסיסית.

מעבר לרמת הגלוקוזה הזמינה מיידית למאזן האנרגיה במוח, והנזק הנגרם בגלל עיוותים בה, נזק מוחי חשוב לא פחות שתורם אף יותר לניוון מוחי - הוא הנזק הנגרם ע"י פגיעה בכלי הדם עצמם. כשקירות כלי הדם והתאים הנכללים בהם נפגעים מהרעלת סוכר (בשל רמת סוכר גבוהה) כלי הדם אינם מסוגלים למלא את ייעודם ורמת החמצן ורמת החומרים המזינים החיוניים למוח יורדת. כך מתחיל תהליך ניווני הנמשך ומצטבר לתקופות ארוכות.

נזק זה לכלי הדם נוצר מממוצע גבוה לאורך זמן של רמת הסוכר בדם ולא רק מהעלייה המהירה לרמה גבוהה - הקשורה במזון עם אינדקס גליקמי גבוה - עלייה שמייד יורדת בגלל האינסולין שעולה בעקבותיה. העליות והירידות המהירות, למרות שהן גורמות לחוסר יציבות במצבי רוח וחוסר תפקוד מוחי לזמן קצר - מביאות לממוצע מסוים של סוכר בדם שאינו רחוק מהממוצע הנורמאלי ולכן הפגיעה בכלי הדם אינה חמורה מאוד, והניוון כתוצאה מכך אינו חמור. רק כשרמת הסוכר הממוצעת עולה לאורך זמן - ייווצר נזק מצטבר וניוון מוחי. הגורם לכך הוא החלבון מהחי, שמביא להפרשת יתר של הורמוני סטרס בזמן עיכולו ועיבודו, והורמונים אלה מעלים את רמת הסוכר הממוצעת לאורך זמן; הורמוני הסטרס (לדוגמה קורטיזול); חשיפה מתמשכת לזיהום אלקטרוני גם היא מביאה לסטרס פיזיולוגי שמעלה את רמת הסוכר באופן עקבי; וכמובן רמה גבוהה של סטרס נפשי.

רמה גבוהה ממוצעת של סוכר מביאה לייצור מוגבר של AGE's (Advanced Glycation End-products)- חומרים המרעילים ושוחקים את דפנות נימי הדם. ה- AGE's תמיד נמצאים בגופנו ברמה נמוכה כשרמת הסוכר בדם יציבה והממוצע שלה נמוך. כמות ה- AGE's גדלה בהרבה כשאנחנו אוכלים אותם באופן ישיר במזונותינו - אכילה של מוצרים שעברו בישול בחום גבוה, אפייה, טיגון, חריכה, צלייה, או בישול "על האש" - והפכו להיות חומים או צהובים כתוצאה מכך. מוצרים אלה עשירים ב- AGE's וגורמים באופן ישיר לנזק לכלי הדם. הרקמות במזון ששינו את צבען לחום או זהוב, הן בעצם ההתבטאות של מולקולות ה- AGE's, שהן מרעילות, מזיקות, ומזקינות. מולקולות אלה, בגלל כמותן הגבוהה, גורמות לנזק גבוה יותר בכלי הדם מאשר הסוכר עצמו (שגם הוא גורם להתהוותן אך בכמות יותר נמוכה). בישול באדים או במים להבדיל, אמנם גורם לדהייה ולאובדן אנטי-אוקסידנטים אבל אינו מוסיף צבע זהוב וריחני, לכן איננו תורם ליצירת AGE's.

גם פרוקטוזה מרוכזת גורמת לנזק ברקמות כשהיא חודרת לגוף ברמה הגבוהה מיכולת הכבד להמיר אותה לגלוקוזה. פרוקטוזה שחדרה לרקמות גורמת להתהוות AGE's בכמות גבוהה פי 10 מהגלוקוזה. לכן חשוב מאוד להימנע מתרכיזי פרוקטוזה (כמו סירופ או נקטר אגבה, סירופ תירס, וכדו'), לפחות באותה מידה שאנו נמנעים מסוכר לבן וקמח לבן.


 

רעלים ממערכת העיכול והפשעתם על בריאות המוח

כשדיברנו על דלקתיות, הזכרנו מזונות שגורמים למצב דלקתי בגוף. מערכת העיכול גם היא אחד הגורמים הראשיים להתפתחות הדלקת ובמקרים רבים היא המייצרת העיקרית של דלקת בגוף, כי היא המערכת שבתוכה מתרחשת רוב התחלופה של מוצרים מהסביבה לגוף. התחלופה הזאת של מולקולות מבחינה מעשית, מבחינה של כמות, מתרחשת במערכת העיכול יותר מבכל סביבה אחרת. כשנושמים אויר, המולקולות מאד מדוללות. כשאנחנו חושבים מחשבה שלילית, ההשפעה ההורמונאלית יכולה להיות משמעותית אבל אנחנו לא מייצרים הרבה רעלים כתוצאה מכך. לעומת זאת, כשאנחנו אוכלים אנו צורכים את הכמות גדולה ביותר של מולקולות שעלולות להשפיע על הבריאות שלנו ועל המוח שלנו.

כשאנחנו פוגעים במערכת העיכול, אנו משנים את האיזון האקולוגי העדין שלה. יש בה מאות סוגים של חיידקים, אירובים ואנאירוביים, שלכל אחד מהם תפקיד חשוב משלו. תפקוד הבקטריות החיוביות במעי נפגע כשאנחנו לא מאכילים אותן במזון עתיר סיבים, סיבים שהם חומרים חשובים מאד כחומרים פרביוטים (מזון לצמיחת הבקטריות החיוביות במעי). הבקטריות החיוביות צריכות סיבים כדי לייצר מהם מזון לעצמן וגם למערכת העיכול שלנו, כדי למנוע דלקתיות של המעי הגס ואפילו סרטן של המעי הגס. הבקטריות החיוביות נפגעו אצל רובנו, בגלל אנטיביוטיקות, בגלל נוגדי חומצה (כמו תרופות ודברי חלב) שאנשים רבים לוקחים, בגלל תרופות מסוגים אחרים, ובגלל רעלי מזון שונים (כמו אלכוהול וקפה). כתוצאה מכל אלה האיזון הופר וחיידקים אחרים יותר רעילים, חלקם אנאירוביים, מתחילים להתפתח בכמותם, וגם פטריות מסוגים שונים - קנדידה, גיאוטריכיום ורבים אחרים. כשהם מתפתחים הם מתחילים לייצר רעלים שהם תוצרי חילוף החומרים שלהם, שאינו מתאים לחילוף החומרים שלנו. לדוגמה, הם מייצרים חומצה טרטרית, חומצה ציטרמלית, ארביטול (המקור לארבינוז), וחומרים רעילים נוספים. התוצרים האלה נספגים במחזור הדם, מגיעים למוח וגורמים נזק מוחי שהוכח. כשרמתם בגוף גבוהה מהרצוי, ניתן לאבחן זאת בבדיקת חומצות אורגניות בשתן, הקיימת בארץ דרך המעבדה של מרפ"י, המרכז לרפואה פונקציונאלית בישראל.

כשנספגת כמות גדולה של ארבינוז, חומצה טרטרית וכדומה - רעלים שחודרים בקלות יחסית דרך מחסום המגן על המוח מפני רעלים שנמצאים במחזור הדם - המוח לא מתפקד; האדם עלול ללקות באוטיזם, בעיות התפתחות, ובבעיות למידה או (אצל מבוגרים) בבעיות ריכוז, זיכרון ומצבי רוח. ליקויים אלה תלויים בכמות החומר הרעיל, ביכולת נטרול הרעלים של הגוף, ובגנטיקה של האדם. השילוב בין השפעת הגנטיקה על חילוף החומרים של רעלים מסוגים שונים, לבין הרעלים שבחומרי המזון אליהם האדם נחשף בו זמנית, בנוסף להשפעת ההורמונים המופקים בגלל מצבים רגשיים קשים - הוא שילוב שעלול להיות מכריע ביכולת תפקוד המוח, כאשר בו זמנית האדם סופג רעלים פטרייתיים וחיידקיים אלה ממערכת העיכול. שתיית אלכוהול, דרך אגב, מאפשרת לכל רעל שבאותו רגע נמצא במחזור הדם להיספג לתוך המוח, כי האלכוהול הורס ופותח את מחסום המוח. מי ששותה אלכוהול בזמן חשיפה לעישון - נפגע מנזק כבד ביותר, כי הרעלים מהעישון, במיוחד מתכות כבדות כמו קדמיום וכל מיני תרכובות דיוקסין וחומרים מלבינים של הנייר של הסיגריה שכולם נחרכים ונשרפים, חודרים למוח בקלות כשיש אלכוהול בדם. אבל גם ללא נוכחות אלכוהול, רעלים שנספגים במוח ובכבד פוגעים באופן ישיר בגלוטטיון (האנטי אוקסידנט ונוגד הרעלים החשוב ביותר של התא והמוח, כפי שהוזכר קודם), מה שמאפשר הצטברות נוספת של רעלים שלא נוטרלו. הרעלים שמופרשים ע"י החיידקים במערכת העיכול פוגעים גם הם בגלוטטיון, גורמים לנזק במיטוכונדריות, גורמים לעלייה ברמת ה - NO/ONOO, ומשפיעים על רמת הרדיקלים החופשיים. וכך נוצר שוב מעגל הקסמים שעליו דיברנו קודם, אך הפעם מקורו במערכת העיכול.


 

בדיקות פונקציונאליות לאבחון מצבים ורעלים במערכת העיכול

מערכת העיכול חשובה גם לנושא התזונתי. אם לא מעכלים כמו שצריך מתחיל להיות מחסור בנוטריאנטים (מרכיבי מזון חיוניים). לרוב האוכלוסייה יש כבד שומני, ברמה נמוכה או גבוהה. את רוב האנשים לא מאבחנים, כי זו רמה נמוכה מדי לאבחון בבדיקות שגרתיות. בבדיקות פונקציונאליות אפשר לאתר את המידע הזה. לדוגמה, בבדיקת צואה פונקציונאלית - שבוחנת 30 פרמטרים במערכת העיכול - ניתן לגלות עולם ומלואו לגבי מה שמתרחש במערכת העיכול. זו בדיקה שיכולה לעזור לאנשים רבים לווסת, לשפר ולאזן את התהליכים במערכת העיכול.

למי שיש רעלים במוח ורוצה לדעת מאיפה הם באים, בדיקת השתן שהזכרנו, בוחנת 65 חומצות אורגניות שהן נגזרות של תהליכי חילוף חומרים בתאים שלנו, כולל במערכת העיכול. הבדיקה הזאת מראה את כל החומצות שאת שמן אמרתי לכם קודם - ועוד 60 ומשהו, שחלקן מצביעות גם על המצב התזונתי. מהו המצב של משפחת הויטמינים מסוג B? מהו המצב של B12? מהו המצב של חומצות אמינו וחומצות שומניות וחילוף החומרים שלהם? כל אלו ואחרים ניתן לגלות על ידי בדיקת השתן של חומצות אורגניות. זו דוגמה לאלמנט האבחוני (ההוליסטי אך מדעי) של הרפואה הפונקציונאלית, שהיא רפואה רב מערכתית, כלומר מתייחסת לכל מערכות הגוף בו זמנית, ולא מפרידה ביניהן.

אני ממליץ לאמץ את גישת הרפואה הפונקציונאלית, ולעשות כמה בדיקות אבחון פונקציונאליות שמאתרות שינויים בתפקוד שאפשר לשפר כדי לחזור למצב בריאות. מומלץ במיוחד לעשות בדיקות סריקה.

לגבי בדיקות סריקה כמו בדיקת החומצות האורגניות בשתן ובדיקת הפנל של הצואה, או הבדיקה לגילוי מתכות כבדות בשתן, שגם היא חשובה מאוד למוח, או בדיקת היכולת הגנטית לנטרל רעלים; מעולם לא ראיתי אדם שהתוצאות שלו בבדיקות הסריקה הללו היו לגמרי שליליות (ללא ממצאים). תמיד יש מה לשפר בבריאות, למי יותר ולמי פחות. מנסיוני, ל - 70 אחוז או יותר מהאוכלוסייה יש פטריות או חיידקים רעילים במערכת העיכול שגורמים להרעלת המוח. ברגע שמנטרלים אותם - תפקוד המוח משתפר. אפילו ילדים אוטיסטים - ברגע שהם עוצרים את התהליך ונפטרים מהמיקרובים - פתאום קשר העין חוזר. פתאום האוטיזם נעלם. במקרים רבים. תלוי בכל הגורמים.


 

ליתיום 

הרבה אנשים סובלים כיום ממחסור בליתיום בגלל מים שעברו טיהור. אמנם חשוב וצריך לטהר את המים ממתכות כבדות ורעלים אחרים, אבל למרבה הצער אנחנו מאבדים גם את המינרלים החיוניים שבתוכם. במקום לטפל במחסור ע"י לקיחת תרופה רעילה שכמותה פי אלף יותר מהכמות הפיזיולוגית של הליתיום, אני ממליץ על לקיחת כמות מאוד קטנה של ליתיום אורגני טבעי - המוח צריך אותו לתפקוד נורמלי. כמעט לכולכם יש מחסור בליתיום, אם אתם שותים מים שעברו טיהור. קל מאד לתת תוספת מזון של ליתיום שהוא לא תרופה, הוא לא במרשם, הוא לא רעיל, והוא משקם את תפקוד המוח מהרבה בחינות חיוניות.

 

ויטמין D וכולסטרול

ויטמין D הוא גם הורמון וגם אנטי אוקסידנט חשוב מאוד במוח. לרוב האוכלוסייה שלא לוקחת תוספות מזון של ויטמין D, יש מחסור בויטמין, במיוחד בחורף. זוהי אחת הסיבות לכך שבחורף מערכת החיסון לא מתפקדת, יש דלקתיות, יש פעילות והתרבות של נגיפים. בחורף הסיכון למחסור גבוה יותר, כי השמש נמוכה והקרינה האולטרא סגולה אינה גורמת ליצור ויטמין D בעור. זה נכון גם בישראל, כי בתקופת החורף השמש קרובה מדי לאופק, וקר, האנשים לא נחשפים לשמש, והעור שלהם חידודים חידודים. העור צריך להיות חם כדי לייצר ויטמין D בעזרת השמש. גם בקיץ רוב האנשים לא נחשפים מספיק לשמש גבוהה. לרוב האוכלוסייה בישראל יש מחסור קשה של וויטמין D במשך החורף, אלא אם כן לוקחים תוספת מזון של ויטמין D. יש אנשים שלא יכולים להמיר ויטמין D בכבד, הכבד צריך להמיר אותו מויטמין D3 ל- -hydroxy-D325. ויש אנשים שלא ממירים אותו בשלב הבא, בכליות. בנוסף, יש אנשים שאפילו אם הם נמצאים בשמש, אין להם מספיק כולסטרול בעור כדי לייצר ויטמין D. הכולסטרול חיוני גם לתפקוד המוח והוא מרכיב חיוני במעטפת תאי העצב, ומי שלוקח מוצרים שמרעילים את הכבד כדי להפחית את רמת הכולסטרול שהוא מפיק - עלול לגרום לעצמו לנזק מוחי בגלל מחסור בכולסטרול. המיאלין שעוטף את תאי המוח מיוצר משומנים. הגוף צריך שומנים ומי שנמנע מהם גורם לעצמו נזק. יש שומנים טובים, כמו שמן זית, שמן קוקוס, שמן אבוקדו, אלה שמנים טובים.


 

חוסר עקביות בספרות הפופולארית על תזונה 

העקרונות שאני מלמד הם עקרונות שמבחינה תזונתית הם לאו דווקא שייכים לרפואה הפונקציונאלית, כי יש רופאים פונקציונאליים ומטפלים אחרים שיגידו לכם להימנע ממזון מהחי באופן עקרוני, וגם אומרים לכם להימנע מדגים באופן עקרוני, בגלל הרעלים שבהם וממזון מהחי בגלל הדלקתיות והרעלים המתלווים אליו, אבל באופן מעשי יסתרו את עצמם ויגידו לכם לאכול מוצרים מהחי כמעט כל יום, ודגים כמעט כל יום. הם מתפשרים כי הם לא רוצים להפחיד אתכם. זה לא הגיוני. אם אומרים לכם לא לאכול דגים - אז לא אוכלים דגים. אם אומרים לכם לא לאכול שמן דגים - אז לא אוכלים שמן דגים. אם לא לאכול מוצרים מהחי - אז להמעיט ככל האפשר. אם אומרים לא לאכול יותר מדי סויה - אז להימנע ככל האפשר ממוצרי סויה. זה לא קשה להבין, אבל קשה לפעמים ליישם, לכן רוב הספרים מתפשרים בנושא התזונתי. אין סיבה להתפשר. אתם לא רוצים שישקרו לכם. אתם רוצים את האמת, וזו ההחלטה שלכם אם ללכת בעקבותיה או לא. אתם הבוסים, זה הגוף שלכם. רק אתם מחליטים ולאף אחד אין זכות לשפוט אתכם. ההחלטה שלכם. אתם משלמים עבור האמת, אתם צריכים לדעת אותה, ואז תחליטו. מי שמתפשר איתכם - מתייחס אליכם כאל תינוקות בני יומם, ואומר לכם - אתם לא תהיו מסוגלים להימנע, לכן תאכלו את הדברים האלה. ואתם חושבים - רגע, רק עכשיו, לפני עשרה עמודים אמרו לנו משהו אחר. תשתמשו בשכל הישר, בהיגיון הבריא, ותמנעו מעצות פרקטיות שאינן תואמות את הנושא העקרוני, בספרים טובים רבים. תקשיבו לעקרונות, תלמדו מהם, תיישמו אותם - ותתעלמו מרוב התפריטים ומהעצות המעשיות הסותרות את העקרונות ברוב ספרי הבריאות.


 

אומגה 3 ובריאות המוח

בנושא הדלקתיות - כדאי לחשוב גם על נטילת שמנים של אומגה 3, שהם נוגדי דלקתיות, אבל לא לקחת אומגה 3 שמקורו מדגים ובע"ח ימיים כי שם יש רעלים, חומרי נפט, חומרי הדברה שהצטברו, לא רק מתכות כבדות. גם אם החברה אומרת שאין מתכות כבדות בשמן - הם בודקים רק עד סף מעבדתי מסוים שמתחתיו הם לא יכולים לבדוק ולכן הם אומרים - "לא מצאנו" או "לא ניתן לאיתור". זה לא אומר שזה לא נמצא. ומלבד זאת הם אינם יכולים לבדוק מאה אלף כימיקלים שמצטברים במים וברקמות ובשומנים. בנוסף לכך בשמני אומגה 3 מבע"ח ימיים ואצות חסרה חומצה שומנית חיונית ממשפחת האומגה 3, שנקראת ALA.

יש שמן חדש שיצא עכשיו לאור בארץ, פטנט ישראלי - שמן הזרעים של המרווה המרושתת. אני ממליץ עליו. זהו שמן שלא עובר עיפוש, הוא יציב במשך שנתיים בטמפ' החדר. כבר נעשו עליו מחקרים ורואים את התוצאות. הוא יחסית חדש אבל כבר חקרו אותו, לפני שמדינת ישראל הוציאה עליו פטנט. השמן אפקטיבי מאוד כנוגד דלקות, כמשפר התנהגות, ריכוז ויכולת למידה וכמשפר סמנים של כלי דם ולב, ועוד. מכיוון שהוא בא מהצומח הוא עשיר ב- ALA.

בשמן הדגים אין ALA כי הוא עבר המרה ל- EPA ול - DHA שהן חומצות שומניות הנחשבות כחשובות ביותר למרות שלאחרונה הוכח שה- ALA הוא חשוב מאוד כשלעצמו ולא רק כמקור ל EPA ו- DHA. תעשיית הדגים רוצה שנאמין שרק ה- EPA ו- DHA חיוניים לגוף, ונתעלם מהמתכות הכבדות והחומרים הרעלים שבשמן הדגים. כמו הדגים, גם אנחנו מקבלים מהצומח ALA והגוף שלנו ממיר אותה. אנו מקבלים מהצומח את החומצה השומנית ALA והגוף שלנו ממיר אותה ל- EPA ו - DHA, לפי הצורך. ל- ALA יש פעילות אנטי-דלקתית והשפעות חיוביות אחרות אבל ה- DHA הוא האלמנט החשוב ביותר להתפתחות המוח. יש אנשים שלא ממירים את ה - ALA מהצומח ל - EPA ול - DHA מסיבות שונות. למשל מי שאוכל הרבה מזון מהחי ומי שסובל ממחסורים תזונתיים שונים פוגע באנזים ה- delta six desaturase שהוא האנזים האחראי על ההמרה. מי שיש לו מחסור באנזים הזה לא ייצר מספיק DHA. רצוי שייקח DHA מאצות, באופן ישיר - בנוסף ל- ALA היציב שבא משמן זרעי המרווה המרושתת.

ה- (DHA (Docosahexaenoic acid חשוב במיוחד לתינוקות, מאחר שהוא התוצר הסופי של אומגה 3 בגוף, והוא חלק חיוני מהמוח. לתינוקות שאינם מקבלים מספיק אומגה 3 מחלב האם, רצוי להוסיף DHA (מאצות) על מנת למנוע בעיות התפתחות. אצל מבוגרים, כאשר כבר יש אצלם מספיק DHA במוח - הוא נשמר במוח הרבה מאוד זמן. זמן מחצית החיים של DHA הוא שנתיים וחצי, כלומר הוא מחזיק מעמד במוח זמן רב מאוד ואין צורך לקחת תוספות DHA חוץ מבמקרים רפואיים מיוחדים כמו במחסור תזונתי ב- ALA או פגם גנטי בכמות או באיכות האנזים delta six desaturase.

לעומת שמן זרעי המרווה המרושתת, שמן הפשתן ושמן הצ'יה הנפוצים כמקור לאומגה 3 מתעפשים מהר מאוד ובקלות רבה, בטמפ' החדר או בטמפ' הגוף. יש בהם גם חומרים הקשים לעיכול. בשמן הפשתן יש פיטואסטרוגנים המשפיעים על האיזון ההורמונאלי וגם חומרים רעילים אחרים, ולכן אני לא ממליץ עליו. ניתן לאכול פשתן שלם או טחון טרי (לא כל יום), כפי שניתן לאכול אגוזים שלמים (בעיקר אגוזי מלך, זרעי דלעת, שקדים וזרעים אחרים שלא עברו קלייה ולא התעפשו בגלל נוכחות חמצן, אור וטמפ' החדר). אבל שמנים נוזליים שמופקים מזרעים קטנים, כמו שמן פשתן, שמן צ'יה, שמן המפ, - הם מעולם לא היו טובים לבריאות, מעולם לא היו יציבים, והם מתעפשים בקלות וגורמים לעיפוש הרקמות השומניות בגופנו. אני ממליץ לא להשתמש בשמנים אלה.

 

תוספי מזון ספציפיים לתפקוד המוח, לייצור אנרגיה בו, וכנגד רדיקלים חופשיים

שיפור מאזן האנרגיה בתאי המוח

גלוטטיון

הזכרנו קודם את הגלוטטיון ואת היותו אחד מהאנטי אוקסידנטים החשובים ביותר במוח, שהמחסור בו מוכר מדעית כשחקן מרכזי בהרס המוח ואבדן תפקודו קשור במחלות נוירודגנרטיביות רבות - במיוחד במחלת הפרקינסון. הגלוטטיון משמר את רקמות המוח על ידי מניעת נזק של רדיקלים חופשיים שרמתם עולה כשיש דלקתיות במוח וחשיפה לרעלים סביבתיים, זיהומים וסטרס. מעבר לזה הגלוטטיון גם ממחזר אנטי אוקסידנטים אחרים כמו ויטמין C ו- E, שגם הם מנטרלים רדיקלים חופשיים במוח. במחקר שנעשה באיטליה על טיפול תוך ורידי בגלוטטיון פעמיים ביום למשך שלושים יום, כל חולי הפרקינסון השתפרו משמעותית עם ירידה של 42% במוגבלויות שלהם. השיפור נמשך עד 4 חודשים, גם לאחר הפסקת הטיפול.

למרבה הצער גלוטטיון, כחומר טבעי, אינו יכול להירשם כפטנט ע"י חברה פרמצבטית שתוכל לפרסם אותו בירחונים הרפואיים. לכן בארה"ב ובמדינות המחרות מחזיקות אחריה, השימוש ב- L-DOPA או סמים הדומים לו נשאר הטיפול הסטנדרטי בפרקינסון, למרות שהוכח במחקרים רבים שה- L-DOPA מגביר את רמת הרדיקלים החופשיים במוח ופוגע במיטוכונדריות המייצרות אנרגיה במוח, מה שמפחית עוד יותר את ייצור הדופאמין במוח. לכן L-DOPA או סמים הדומים לו מזרזים את תהליך ההרס המוחי המאופיין אצל חולי הפרקינסון, כלומר מזרזים את התקדמות המחלה באופן משמעותי. בנושא זה ראוי לציין שהגלוטטיון יכול גם לשפר את הרגישות לנוירוטרנסמיטר דופאמין באזורים מסוימים במוח, כך שאפילו אם רמת הדופאמין יורדת, הוא נעשה יותר אפקטיבי לגבי מחלת הפרקינסון.

מעבר לכך הגלוטטיון הוא אחד מהמרכיבים החשובים ביותר בטיהור הרעלים שבגוף על ידי הכבד. מחלות נוירודגנרטיביות רבות מתממשות מהר יותר בגלל פגמים בטיהור הרעלים אצל החולים בהן, ולכן חלק ממחלות אלה נפוץ יותר אצל אנשים שנחשפו בעבודה או בחקלאות, לכימיקלים רעילים שונים כגון קוטלי חרקים ודשנים כימיים.

תוסף המזון (NAC (N-acetyl-cysteine, אני ממליץ על NAC-600 (ברמה מקצועית) מגביר את יכולת הגוף לייצר גלוטטיון. גם הויטמינים E,C, חומצה אלפא-ליפואית והגדילן המצוי משפרים את מצב הגלוטטיון ותפקודו בכבד. טיהור הרעלים בגוף על ידי תמיכה תזונתית בכבד, הוא תהליך חשוב מאוד לבריאות המוח ואני ממליץ על מוצרים מיוחדים (מזון רפואי באבקה) שנועדו לכך ושפעילותם הוכחה. נזכיר שנית בהקשר זה את העובדה שתרופות נפוצות מאוד כמו הפאראצטמול ורבות אחרות - מפחיתות באופן משמעותי את רמת הגלוטטיון בכבד.

 

Nicotinamide Adenine Dinucleotide - NADH

על מנת למנוע ניוון מוחי אנחנו חייבים להתמקד במנגנוני ייצור האנרגיה של תאי המוח. ישנם כמה חומרים טבעיים שהוכחו מדעית כחומרי תפעול המספקים "זריקת אנרגיה" לתאי מוח עייפים. ה- NADH הוא אנזים עם תפקיד מרכזי בייצור האנרגיה בכל תא חי ובמיוחד בתאי המוח. כמות האנרגיה שהתא יכול לייצר היא ביחס ישר לכמות הזמינה של NADH. מחקרים חשובים תיעדו את האפקטיביות הרבה של NADH בטיפול במחלות נוירולוגיות שונות כמו אלצהיימר (Alzheimer's disease)
ופרקינסון disease) ( Parkinson's.
 

קואנזים Q10 

גם Coenzyme Q10 חשוב מאוד ליצירת האנרגיה בכל תא חי. מחסור באנרגיה בחלקים שונים במוח גורם למחסור בנוירוטרנסמיטרים (מוליכים עצביים). מחלות ניווניות ותפקודיות של המוח קשורות באופן מוכח למחסור ב- CoQ10. מחקרים הוכיחו שנטילת קו- Q10 מגבירה את ייצור האנרגיה בתא באופן משמעותי ומשפרת את תפקוד המוח בנוסף ליכולתו הרבה של ה- CoQ10 לתפקד גם כאנטי אוקסידנט חשוב במוח. חשוב מאוד לזהות ולמנוע גורמים המפחיתים את רמת CoQ10 בגוף. למרבה הצער דווקא הסמים במרשם הנפוצים ביותר להורדת כולסטרול פוגעים ברמת CoQ10 באופן דרמטי ומעלים את הסיכון ללקות בניוון מוחי מצטבר (בנוסף לפגיעה בשריר הלב שעליה דיברנו קודם).


 

פוספטידילסרין 

הפוספטידילסרין (phosphatidylserine) הוא מרכיב חשוב במעטפת תאי העצב (הנוירונים), שם התא מקבל ומעביר סיגנלים כימיים. במחלות נוירולוגיות ונוירודגנרטיביות (ניווניות) יש פגיעה ביכולת הנוירונים לתקשר כימית עם תאים אחרים (לדוגמה עם ההורמון דופאמין, כשהוא נמצא במחסור). הפוספטידילסרין יכול לשפר את האפקטיביות של כמות מופחתת של נוירוטרנסמיטרים שרמתם ירדה כתוצאה מפגיעה בתאי מוח. גם במיטוכונדריה יש מעטפת שחשוב לשמור על בריאותה ע"י רמת פוספטידילסרין נאותה החיונית לתפקוד תקין של המיטוכונדריות והפקת האנרגיה בהן. הפוספטידילסרין הוכח כחומר חשוב ביותר לטיפול בסוגים שונים של דמנציה וגם בשיפור התפקוד המוחי-קוגניטיבי, יכולת הזיכרון והלמידה - על סמך מחקרים מבוססים היטב. ברוב מחלות המוח הניווניות הקשות האלמנט של פגיעה קוגניטיבית ודמנציה הוא הרבה יותר גרוע מהאלמנט הפיזיולוגי הגופני הקשור במחלה. מה שעושה את הפוספטידילסרין למימד עיקרי בטיפול.

 

נטרול רדיקלים חופשיים

אנטי אוקסידנטים מחזקים את המוח מול מחלות נוירודגנרטיביות באופן משמעותי ביותר שהוכח כבר לפני 30 שנה. לדוגמה - מקורות מזון של ויטמין E (אגוזים וזרעים לא קלויים למיניהם) מקטינים את הסיכון לחלות בפרקינסון - בין 60-80%. האנטי אוקסידנטים גם מונעים או מאיטים את התקדמות המחלה לאחר שאובחנה. חולים שקיבלו ויטמין E וויטמין C זכו לשנתיים נוספות ללא החמרת הסימפטומים בהשוואה לחולים שלא קיבלו את הויטמינים והגיעו למצב של צורך בדיכוי סימפטומים (ע"י הסם במרשם L-DOPA) שנתיים יותר מוקדם. כלומר - אנטי אוקסידנטים פשוטים וזולים ביותר עוצרים מחלות של ניוון המוח יותר טוב מהתרופות היקרות והרעילות שהרפואה האלופתית משתמשת בהן. מדוע אין מידע זה מועבר לכל החולים האלה ולמשפחותיהם? חבל שמידע תזונתי אינו מועבר על ידי מרשמי רופא - שהם הקריטריונים האולטימטיביים של התעשייה הרפואית.

 

חומצה אלפא-ליפואית 

החומצה האלפא-ליפואית נספגת בקלות מכלי העיכול למחזור הדם ויש לה יכולת ייחודית לחצות את מחסום המוח ולחדור למערכת העצבים המרכזית, שבה היא מתפקדת כאנטי אוקסידנט חזק במיוחד וגם כממחזרת של ויטמין E, C וגלוטטיון. חומצה אלפא ליפואית גם נצמדת למתכות רעילות בגוף כולל קדמיום וברזל חופשי (ברזל חופשי יוצר רדיקלים חופשיים והוא רעיל מאוד לתאי המוח. קיים ברמה גבוהה אצל חולי פרקינסון), ועוזרת להיפטר מהם, מה שמפחית עוד יותר את הרדיקלים החופשיים הנוצרים על ידי מתכות אלה.

 

NAC 

תוסף המזון (NAC ׁ(N-acetyl-cysteine מעודד את ייצור הגלוטטיון במוח. ייצור זה משתפר באמצעות נטילת כמות נאותה של ויטמין C וויטמין E.  אנ-איי-סי הוא חיוני במיוחד מכיוון שהוא חומצת אמינו מומרת המהווה צוואר בקבוק בייצור הגלוטטיון, בהיותה החשובה ביותר (והחסרה ביותר) מחומצות האמינו מהן הוא מורכב.   הגלוטטיון עצמו, כשהוא נלקח דרך הפה, מתפרק במערכת העיכול לחומצות האמינו שמרכיבות אותו, ולכן הוא יקר מדי בשביל להצדיק רק קבלת חומצות אמינו ממנו. ה- NAC נספג היטב. בנוסף, ה- NAC הוא אנטי אוקסידנט חזק בפני עצמו והוכח כמפחית את ההתהוות של הרדיקל החופשי nitric oxide (אותו הזכרנו כגורם בהתפתחות מחלות נוירודגנרטיביות רבות).
 

אצטיל-ל-קרניטין 

אצטיל-ל-קרניטין (acetyl-L-carnitine) הוא אחד מהאנטי אוקסידנטים החשובים ביותר לטיפול במחלות ניוון מוחי וראוי לשימוש גם כחומר מזין המונע ניוון זה. במחקרים שנעשו הוא הצליח למנוע את מחלת הפרקינסון לחלוטין בחיות מעבדה שנחשפו לטוקסינים מוחיים. מעבר לזה, האצטיל-ל-קרניטין עוזר לייצור אנרגיה בנוירונים פגועים, כפי שעושים הקואנזים Q10 וה- NADH.
המוצר סרלין פורטה (Ceralin Forte) הוא נוסחה בסיסית להגנה על מערכת העצבים שתורמת באופן כללי לבריאות המוח ע"י תמיכה בתפקוד המיטוכונדריות, במתילציה, בחילוף חומרים של הומוציסטאין ובתפקוד מערכת כלי הדם של המוח. יש גם פעילות אנטיאוקסידנטית חזקה והגנה למחסום המוח מסטרס חמצוני (המוביל לרדיקלים חופשיים). בסרילין פורטה יש אצטיל-ל-קרניטין ו-NAC , בנוסף למתיל B12 וחומצה פולית אקטיבית (בפטנט), ניאצינאמיד, פוליפנולים מתמצית זרעי ענבים, ועוד ויטמינים ממשפחת B.


 

ויטמינים אנטי-אוקסידנטיים (A, C, D, E) 

ויטמין E, מכיוון שהוא מומס שומן, הוא חשוב במיוחד להגנה על המערכת העצבים שיש בה כמויות גדולות של שומן בגלל הממבראנות השומניות שעוטפות כל תא עצב. מחקרים רבים הראו את יכולתו הרבה לטפל ולמנוע התקדמות מחלות רבות של ניוון המוח, כמו אלצהיימר, דמנציה, שיטיון, פרקינסון ועוד. ויטמין E טבעי הרבה יותר אקטיבי מויטמין E סינתטי, וכמו כל תוספי המזון מומסי השומן רצוי לשמור עליו בקירור.

ויטמין C, כמו ויטמין E, הוכח כמשמר את יכולת המיטוכונדריות להפיק אנרגיה וכמאט או מונע את התקדמות המחלות הפרוגרסיביות של מערכת העצבים המרכזית. ויטמין C וויטמין E שניהם עוזרים למחזר ולייצר גלוטטיון. ויטמין D, מעבר לחשיבותו הרבה ליציבות מערכת החיסון ומניעת דלקתיות יתר במוח, הוא גם אנטי אוקסידנט חשוב במוח, לפחות כמו ויטמין E, ומחסור בו הוא אחד הגורמים להתפתחות מחלות ניווניות קשות. ויטמין D עוזר בטיפול ומניעה של בעיות מצבי רוח, דיכאונות וחרדה והוא גם חיוני למניעת סוגים שונים של סרטן. מחלות מוחיות רבות מלוות במחסור בויטמין D ובאופן ספציפי הסיכון לטרשת נפוצה, למשל, הרבה יותר גבוה באקלימים צפוניים שבהם החשיפה לשמש מעטה מכדי לייצר ויטמין D אקטיבי. מכיוון שאפילו בארצנו שטופת השמש איננו נחשפים לשמש בשעות הצהרים, אני ממליץ - במיוחד בחורף - על תוספת של ויטמין D3 ממקור מהימן ונקי (כלומר לא משמן של כבד דגים שהוא הנפוץ ביותר), כי צריך לקחת אותו לטווח ארוך והרעלים מצטברים לטווח הארוך. 

ויטמין A (רטינול), מכיוון שהוא מומס שומן, חשוב מאוד לא רק לראייה (שהתאים האחראיים לה הם חלק מרקמות המוח), אלא חשוב גם למערכת חיסון בריאה, לצמיחה, לגדילת רקמות ולרבייה מינית. ויטמן A תומך בהתפתחות נורמאלית של רקמות, מה שמשפיע גם על חוש הטעם והשמיעה. ויטמין A מתאכסן בכבד וגם בטא קרוטן (שהוא חומר המוצא של ויטמין A) המגיע מהצומח מתאכסן ברקמות השומניות. הבטא קרוטן נחצה לרטינול ולחומצה רטינואית. בגלל השפעתו על מערכת החיסון והיכולת האנטי-אוקסידנטית שלו, ויטמין A ובטא קרוטן בולמים סרטן בתרביות. הפעילות של ויטמין A תומכת בתחזוק וריפוי של רקמות אפיתליאליות, כמו אלה הנמצאות בריאות ובמערכת העיכול, ולכן הוא יעיל כטיפול בדלקות ופצעים של מערכת העיכול, מה שמפחית את תסמונת המעי הדליף ואת הרעילות החודרת למחזור הדם (ולמוח) כתוצאה מדלקות וזיהומים במערכת העיכול. בימינו להרבה אנשים יש מחסור כי הם לא אוכלים מספיק עלים ירוקים כהים או ירקות ופירות עם בטא קרוטן, מכיוון שלאנשים רבים יש נזק בעיכול השומנים וספיגתם, ומחסור בויטמינים מומסי השומן. אני ממליץ על ויטמין A הנמצא בצורה של מייסלים כדי שייספג למרות חולשות במערכת העיכול של השומנים. התוסף נקרא Mycelized Vitamin A.
 

ניאצינאמיד - Niacinamide

ניאצינאמיד שנקרא גם ניקוטינאמיד (nicotinamide) פורסם במחקרים כטיפול יעיל בבעיות קוגניטיביות הקשורות באלצהיימר ומחלות מוחיות אחרות. הניאצין אמיד הוא סוג של ויטמין B3, אך אין לו תופעות לוואי כפי שיש לניאצין, ולכן חשוב לוודא שאינכם לוקחים ניאצין. הניאצינאמיד מפחית באופן משמעותי מרקרים של אלצהיימר ומגביר את יכולת העברת המידע בין התאים במוח ובתוכם. במחקרים על עכברים הניאצינאמיד החזיר אחורנית את הפתולוגיה הנלווית לשיטיון - כאילו לא הייתה, והעכברים התרפאו מבחינה קוגניטיבית כאילו לא היה להם אלצהיימר לפני כן. הניאצינאמיד היה בשימוש נרחב למטרות רבות כבר מעל ל-60 שנה ובטיחותו ידועה ומוכרת. פסיכיאטרים ידועים כתבו עליו בשנות הארבעים ודיווחו על סימפטומים הנגרמים על ידי מחסור בניאצינאמיד. הסימפטומים כללו אובדן זיכרון וריכוז, ערפול מוחי, חשיבה איטית ואובדן יכולת הבנה, חרדות ללא סיבה ברורה, חוסר מוטיבציה ואובדן שיתוף פעולה, עיכוב ביכולת קבלת החלטות, הימנעות מאחריות ומסיום פרויקטים שהותחלו, עצבנות ונטייה לריבים ללא היגיון או הצדקה, חוסר סובלנות וסבלנות ודיכאון. כל הסימפטומים האלה נעלמו או השתפרו באופן ניכר ע"י השימוש בניאצינאמיד. ויטמין זה היה בשימוש נרחב החל משנות ה-50 של המאה הקודמת (ע"י פסיכיאטרים מהאגודה האורתומולקולרית בראשות אברם הופר M.D PhD), כטיפול בסכיזופרניה (בשילוב עם ויטמין C) בהצלחה רבה וללא תופעות לוואי. 
 

גינקו בילובה (ginkgo biloba)

גם לגינקו בילובה הידוע מאוד כתוסף מזון צמחי אפקטיבי כטיפול במחלת האלצהיימר - יש יכולת לפעילות אנטיאוקסידנטית משמעותית במוח. גם הוא - כמו אצטיל-ל-קרניטין - מגן על תאי המוח בחיות מעבדה שנחשפו לנוירוטוקסינים. יש לכך חשיבות רבה לאור העובדה שמחלות שונות של ניוון מוחי הוכחו כקשורות בחשיפה לקוטלי עשבים ולכימיקלים אחרים, כפי שהזכרנו קודם.

 

מתיל בי-12, חומצה פולית, הומוציסטאין, ותהליך המתילציה 

נגענו על קצה המזלג בתהליכים רבים שמשפיעים על המוח, שניתן לשפרם על ידי הפחתת רמת הרעלים, ועל ידי הפחתה של העקה הרגשית, התזונתית, הפחתה בייצור הרדיקלים החופשיים והעלאת ייצור האנרגיה. על בי-12 שהוא חשוב מאוד - עדיין לא דיברנו. לרוב האנשים יש מחסור בבי-12 החיוני למוח, שנקרא מתיל B12 (מתיל קובלאמין, שהוא B12 המחובר לקבוצת מתיל), כלומר זהו B12 שיכול לתרום קבוצות מתיל בכמות גבוהה ובכך לשפר את תהליך המתילציה. גם חומצה פולית חשובה מאוד לתהליך המתילציה, שהוא תהליך חשוב מאד לטיהור רעלים בגוף. להרבה אנשים יש מחסור בחומצה הפולית הפעילה מבחינת תהליך זה, אפילו אם אכלו עלים ירוקים העשירים בחומצה פולית - כי מסיבות גנטיות אנשים רבים אינם יכולים להמיר אותה ברמה מספקת לחומצה הפולית האקטיבית לה אנו זקוקים כדי לתרום לתהליך המתילציה בגוף.

הזיהום הסביבתי לו אנו חשופים כיום גורם לאובדן רב של קבוצות המתיל הנחוצות לטיהור הזיהום. עקה רגשית ועודף הורמוני מין שנובעים משינויים חברתיים, עקה רגשית, תרופות שונות במרשם או לא במרשם, ורעלים דמויי הורמונים (מפלסטיקים ומהחקלאות) - גם הם גורמים לאובדן קבוצות מתיל. יש אנשים רבים שלהם נטיות גנטיות המקשות על הטיהור של ההורמונים והרעלים האלו, אשר אמור להתבצע בכבד. לכן לרוב האוכלוסייה יש מחסור בקבוצות מתיל ולכן גם הסיכון לסרטן גובר מאוד, מכיוון שתהליך המתילציה מנטרל רעלים, מגן על מבנה תאי המוח וגם - חשוב מאוד - מגן על ה- DNA מפגיעות וממוטציות שמעלות את הסיכון לסרטן. בנוסף, תהליך המתילציה עוזר לייצר ולמחזר גלוטטיון, שכבר דיברנו על חשיבותו.

בימינו, כמעט לכל האוכלוסייה המודרנית - אוכלי הבשר, צמחונים, צעירים, מבוגרים, אנשים בעלי ליקויים במערכת העיכול וחשיפה לרעלים - כמעט לכולם יש מחסור במתיל B12 שהוא חיוני מאוד, ולרבים יש מחסור בחומצה פולית אקטיבית מבחינת המתילציה. המעבדה של מרפ"י מציעה בדיקה גנטית המאבחנת את יכולת ההמרה של חומצה פולית שבאה מהמזון לחומצה פולית אקטיבית. לאלה שסובלים מחולשה גנטית זו (אחוז ניכר מהאוכלוסיה) מראים שיפור ניכר בתפקוד המוח כשהם נוטלים תוספת מזון של חומצה פולית אקטיבית וגם של מתיל B12 במינון מתאים.

בדיקה שהוכחה כחשובה מאוד מזה עשרות שנים, שהרופאים חייבים להשתמש בה, אך למרבה הצער הם עדיין נמנעים ממנה מסיבות פוליטיות או כלכליות - היא בדיקת ההומוציסטאין בדם. רמה גבוהה של הומוציסטאין מראה על מחסור במתילציה וקשורה ישירות במחלות כלי דם ולב, בבעיות בתפקוד המוח, שבץ, התקפי לב, וסרטן. מחקרים הוכיחו שאצל אנשים עם רמת הומוציסטאין גבוהה - הסיכון לחלות באלצהיימר או בדמנציה וסקולרית גבוה בכ- 200%. וההומוציסטאין כפי שאמרנו, גורם לנזק קשה בכלי הדם ובמוח, וחייבים לוודא שיש מספיק חומצה פולית אקטיבית, ומספיק B12 אקטיבי, ו - B6 ומוצרים אחרים שנותנים הרבה מתילציה כדי להוריד את ההומוציסטאין שאם הוא עולה מעל 8 הוא מתחיל לגרום נזק מוחי, לפעמים בלתי הפיך.

אני ממליץ מאוד להתעקש לקבל את הבדיקה אצל רופאי קופת החולים ואם אי אפשר ניתן לעשות את הבדיקה אצל המעבדה בראשון שעובדת עם מרפ"י. בדיקת ההומוציסטאין היא הרבה יותר חשובה מבדיקת כולסטרול. הטיפול בהומוציסטאין גבוה הוא טיפול תזונתי בלבד - לדוגמה המתיל B12 (methyl Methyl Cobalamin), B12 והחומצה הפולית האקטיבית, ועוד - להבדיל מהטיפול בכולסטרול גבוה (שחברות התרופות מתפרנסות ממנו היטב, למרות הנזק שהטיפול גורם לשריר הלב ולמוח, כפי שהסברנו קודם). זאת כנראה אחת הסיבות להימנעות הממסד התרופתי מבדיקת ההומוציסטאין.

אחד התפקידים החשובים של B12, בעיקר מתיל B12 אצל בני אדם הוא הבניה והשימור של המיאלין (myelin), החומר המבודד העוטף את העצבים של מערכת העצבים המרכזית של המוח וחוט השדרה. לכן B12 חשוב מאוד כחלק מהטיפול בטרשת נפוצה, שבה תגובה בלתי מבוקרת של מערכת החיסון גורמת להרס המיאלין. מחסור ב- B12 מאפשר הרס מוגבר של המיאלין בזמן ההתקפה של טרשת נפוצה, וגם מקטין את יכולת הגוף לתקן את המיאלין לאחר שנפגע. בנוסף לכך, B12 גם מייצב את מערכת החיסון ולכן מחסור בו גורם לפגיעות יתר בעת פעילות פתולוגית של מערכת החיסון כפי שקורה בטרשת נפוצה. העובדה שרופאים אלופתיים נמנעים באופן כללי מטיפול בטרשת נפוצה באמצעות B12, כפי שאינם משתמשים גם בחומצות שומניות של אומגה 3 לטיפול במחלה זו - מדגישה את העוול הנגרם לאוכלוסיית המטופלים, מכיוון שתוספות המזון אינן ניתנות לקבלת פטנט שיהווה מושא לפרסומות יקרות בירחונים הרפואיים.

בדיקת ההומוציסטאין היא מעין בדיקה פונקציונאלית לרמת ה- B12 הפעיל. מניסיוני הקליני פציינטים שקיבלו זריקות B12 מיד הרגישו שיפור ניכר מבחינה שכלית ומבחינת אנרגיה. במיוחד כשקיבלו גם NADH שניתן דרך הפה.

יש כמה תרופות במרשם, כמו סוגים שונים של אנטיביוטיקה (המכילים trimethoprim) והתרופה L-DOPA (שנותנים אותה לחולי פרקינסון), אשר מעלים את רמת ההומוציסטאין בדם ומעלים את הסיכון לדמנציה וסקולרית, שהיא מחלת הניוון המוחי השנייה בתפוצתה אחרי מחלת האלצהיימר.

 

חמצן

מחלות שונות של ניוון מוחי קשורות באובדן חמצן לרקמות המוח והטיפול בחמצן תחת לחץ (תא לחץ) הוכח כיעיל לא רק אצל אנשים שלקו בשבץ אלא גם אצל אנשים עם מחלות כמו טרשת נפוצה, דמנציה, ואחרות. מכיוון שהשימוש בתא לחץ יקר, לא נוח, ועם תופעות לוואי אפשריות, דרך נוספת לשפר את מאזן החמצן ברקמות היא פעילות פיזית ברמה בינונית, באוויר נקי או פעילות פיזית תוך כדי נשימת חמצן מרוכז ב- 95% ממכשיר לריכוז חמצן. הפעילות הפיזית מעלה את לחץ החמצן בדם כאשר הריאות נחשפות לריכוז גבוה של חמצן למשך כ- 30 דקות, פעם או פעמיים ביום.

 

Vinpocetine 

Vinpocetine המופק כתמצית מהצמח הטרופי פריווינקל (periwinkle) הוכח כמשפר את זרימת הדם במוח באופן משמעותי, הוא מגביר את חילוף החומרים במוח ומהווה גם הוא סוג של אנטי אוקסידנט. ה- Vinpocetine כבר נמצא בשימוש כטיפול יעיל בדמנציה וסקולרית וכאלמנט חשוב בהחלמה משבץ מוחי. מניסיוני הקליני הוא גם עוזר מאוד לשיפור הזיכרון.


 

לסיכום

אין תחליף לתזונה בריאה. היא יותר חשובה מכל תוסף מזון. כפי שאמרנו, אין מקור יותר גדול למולקולות בגופכם מאשר האוכל שאתם אוכלים, ולכן האכילה הבריאה היא הדבר החיוני ביותר לבריאות הבסיסית התקינה. תוספי מזון רבים לא ייספגו, אם המזון שמגיע איתם הוא קלוקל. גם מוצרים חיוניים לגוף, שגוף ממיר מחומרים תזונתיים אחרים לא ייווצרו אם התזונה אינה טבעית לגופנו. אי אפשר להמיר דברים לדברים אחרים בגוף, כשהתזונה לא טובה. לדוגמה, מי שאוכל הרבה מוצרים מהחי (בשר, עופות, דגים, דברי חלב) אינו ממיר במידה מספקת ALA שהוא מקבל מהצומח ל- DHA החיוני למוח. תוספי מזון של אנטי אוקסידנטים לא יתפקדו היטב אם לא נקבל גם מאות אנטי אוקסידנטים אחרים העובדים איתם בהרמוניה, שאותם ניתן לקבל רק מירקות, עלים ירוקים, פירות, קטניות, זרעים ואגוזים ומעט דגנים.

בעזרת המידע שקיבלתם כאן, כולל הבדיקות פונקציונאליות שדיברנו עליהן, אתם מסוגלים עכשיו להגיע לאבחון של גורמים שונים למצבים הנוראים של פגיעה בתפקוד המוח וניוון מוחי, ולטפל בגורמים אלה, ויותר חשוב - למנוע את המצבים האלה. יש לכם כעת מספיק ידע שעושה אתכם מסוכנים עכשיו למערכת הרפואית התעשייתית השולטת כרגע. בזכותכם היא אולי תפסיק לשלוט יום אחד, ונגיע למצב שהאבחנות הרפואיות יהיו על סמך הגורמים למחלות ועל סמך כל המערכות הפיזיות שלכם, ולא יפרידו אתכם לאיברים איברים המטופלים בתרופות רעילות כדי למגר סימפטומים מקומיים. הכוח הזה שעכשיו יש לכם הוא הכוח לבריאות, הכוח לשלמות, הכוח לאופטימיזציה של המערכות הפיזיולוגיות, הביוכימיות והרגשיות שלכם, ואני מאד ממליץ לשקול ברצינות, לעומק, מה תעשו עכשיו, מה הלאה. איך אתם עושים שינויים ביום יום, שינויים קטנים לשיפור המצב הבריאותי כדי שהמוח שלכם ימשיך לתפקד עד סוף ימיכם, כדי שילדיכם, נכדיכם וניניכם יוכלו לקיים איתכם שיחות מעמיקות ורהוטות עד היום שבו תלכו לישון לעולמים.

 

---

 

שאלות ותשובות עם ד"ר תל-אורן לאחר ההרצאה על בריאות המוח

 

שאלה: מה שתיארת עכשיו זה מצב של לתת את הפוש הראשוני, או שזה מצב שאנשים מסוימים צריכים לקחת את זה לכל החיים.

 

תשובתו של ד״ר תל-אורן:

יש תוספי תזונה שאנשים מסוימים שצריכים לקחת לכל החיים, תלוי בנסיבות. מי שחי בתל אביב, או חי בתחנות הדלק - כל הזמן נחשף לזיהומים. מי שחי בתוך הבית ונושם חומר מהבית כל הזמן, וחומרי צבע, וחומרי שימור, פלסטיקים וכדומה - כל הזמן נחשף לרעלים. איך הוא נפטר מהם? הוא צריך תזונה. הוא צריך חומרים שהגוף נמצא במחסור בהם. הוא מאבד גלוטטיון. הוא צריך לקחת תוספים כדי לתחזק את עצמו כנגד הרעלים האלה. אחרת - הוא יכול לחיות בסדר, אבל האופטימליות לא תהיה קיימת. הוא יתחיל להידרדר בהדרגה. אם את לא רוצה להידרדר, את רוצה לשמור על בריאות אופטימלית - את צריכה לחיות באיזור טבעי לחלוטין, נקי לחלוטין. ללא הקרינה האלקטרומגנטית שגם היא גורמת נזק מוחי. את לא יכולה לחיות היום בסביבה בריאה כי היא כבר לא קיימת, הרסנו אותה ע"י החברה המתועשת. אז יש אנשים שרוצים להתמודד עם כל זה בעזרה דיאטה בלבד - זכותם, אבל למרבה הצער רבים מהם נכשלים ומפתחים מחלות ניווניות בכל זאת. מי שרוצה להתמודד בצורה יותר משמעותית - יש תוספי תזונה מיוחדים המיועדים לכל מצב. אני לא ממליץ על כולם. יש הרבה תוספים שזה בזבוז כסף לקחת אותם. כי הם לא נספגים, כי יש בהם חומרים שלא צריך, כי הם עם תאריך תפוגה שאינו מתאים מבחינת הכמויות והמינון. יש מוצרים שגם לא קיימים בארץ. יש תוספי תזונה שכדאי לקחת על סמך ממצאי הבדיקות הגנטיות המראים על נטיות למחלות (לא על מחלות, רק על נטיות), על מנת למנוע או להקטין את הסיכון להתפתחות מחלות מוחיות, הורמונאליות אוטואימוניות וסרטן מסוגים שונים. יש כימיקלים מהטבע שפעם היו עושים את העבודה. היום הם כבר לא עושים את העבודה, כי הם עברו היברידיזציה, הכלאה גנטית, או הינדוס גנטי וכבר המוצרים שפעם היו בהם לא קיימים בהם, ולכן צריך לקחת תוספים. יש קרקע שאיבדה את פוריותה. יש דשנים כימיים שגרמו לנו לאבד לחלוטין את היכולת של הצומח לקבל מינרלים לתוכו, ולכן המזון מהצומח לא מכיל את המינרלים של פעם. כל הדברים האלה בסופו של דבר מצדיקים שימוש בתוספי תזונה באיכות טובה ומקצועית.

 

---

 

השאלה היא לגבי ריטלין למבוגרים ביחס לריטלין לילדים.

 

תשובתו של ד״ר תל-אורן:

הריטלין הוא סם ממכר, שמתפקד כממריץ כמו אמפטמין. הוא כל כך ממכר שילדים קטנים המשתמשים בו בחינם באופן יומיומי, מקבלים הרבה כסף עבורו, ממבוגרים, מתלמידי אוניברסיטה ובתי ספר תיכון. כלומר, זה הופך לסם רחוב. ריטלין משפיע על מבוגרים כרעל מוחי בדרכים רבות, וההשפעה לטווח ארוך על המוח כמעט אף פעם לא נבדקה, כפי שגם ההשפעה לטווח ארוך של סמי רחוב בדרך כלל לא נבדקה. הסם הממריץ הזה פוגע בכבד, פוגע בכליות, אבל בעיקר פוגע במוח.
לא לוחצים על הדוושה כשהמיכל ריק. מחפשים את הסיבות לחוסר התפקוד ומטפלים בהן. דיברנו היום על חלק מהסיבות. יש דלקת? מטפלים. יש רדיקלים חופשיים - עוצרים אותם. לוקחים תוספים, אנטי אוקסידנטים מסוגים שונים, אוכלים מזון בריא ולא אלרגני, עושים מה שצריך כדי שהאנרגיה תופק בתאים הזקוקים לה, ולא סתם נותנים סמים ממריצים שבסופו של דבר גורמים לנזק מצטבר.
אני ממליץ לקרוא את הספר שתורגם לעברית "ללא ריטלין" בהוצאת פוקוס, שאת ההקדמה לו אני כתבתי. בהקדמה זו הזכרתי תופעות לוואי שנמדדו אצל מבוגרים שהשתמשו בריטלין מילדותם. מסתבר שלא רק שבעיות הלמידה נשמרו אלא גם בעיות נוספות התעוררו אצל אלה שהשתמשו בסם בהשוואה לאלה שלא השתמשו בו, כולל דיכאונות, נטייה להתאבדות ונטייה לפשע.
אני ממליץ גם לקרוא באנגלית את הדיסרטציה של ענוה און-בר בנושא הספקטרום האוטיסטי ADD ADHD ובעיות קשב וריכוז אצל ילדים.
 

---

 

מה דעתך לגבי חיסונים?

 

תשובתו של ד״ר תל-אורן:

יש חיסונים שגרמו לסרטן המוח, בגלל זיהומים ויראליים שלא היו מודעים להם בזמן מתן החיסון. בחיסונים תמיד יש סיכון שיהיו בהם נגיפים שאיש לא ידע עליהם במשך 30 שנה, כשזה כבר מאוחר מדי. גם כשאנחנו יודעים מה הכנסנו לחומר של זריקת החיסון, אנחנו לא יודעים מה לא התכוונו שייכנס. מכיוון שהחומרים באים מבעלי חיים, חיידקים ומקורות אחרים שקשה לשלוט עליהם - יש סיכון רב שימצאו אלמנטים לא צפויים בתוכם. חלקם עלולים לגרום לזיהומים ודלקות במוח, כולל התקפה של רקמות המוח ע"י נוגדנים של מערכת החיסון, שנוצרו כתוצאה מחשיפה לא צפויה זו. מעבר לכך, יש חומרים שאנחנו בכוונה משתמשים בהם כחומרי שימור ועיבוד, כמו הכספית הנמצאת בתימרוסל, שיש בו כ- 50% כספית. עדיין משתמשים בתימרוסל בחיסונים רבים, כולל חיסוני השפעת השנתיים. אלה הם רעלים מצטברים וכל אחד צריך להחליט בעצמו אם החיסון מוצדק לאור זאת. במיוחד שחיסונים רבים לא הוכחו כיעילים. יש מצבים מיוחדים שבהם החיסונים עשויים להיות חיוניים, אבל כדי לתת לכם עצה בנושא, צריך גם לתת לכם הרצאה בנושא.

 

---

 

מהי ההשפעה של הפחמימות הפשוטות על התפקוד של המוח.

 

תשובתו של ד״ר תל-אורן:

הזכרתי את רמת הסוכר בדם שעולה ויורדת, ואת העובדה שהמוח צריך גלוקוזה כל הזמן באופן אחיד ועקבי. כולנו מודעים לכך שיש להימנע ממזונות בעלי אינדקס גליקמי גבוה, כגון קמח לבן, סוכר לבן, ומוצריהם. פחות אנשים מודעים לחשיבות הרבה יותר של העומס הגליקמי הגבוה, המדגיש את רמת הסיבים שאמורים להגיע באופן טבעי עם הפחמימות. יש מזונות מתועשים רבים שנמכרים לקהל התמים כמזונות "בריאים" על סמך האינדקס הגליקמי הנמוך שלהם, למרות שהעומס הגליקמי שלהם גבוה מאוד - כי אין בהם מספיק סיבים. לדוגמה, חטיפי אנרגיה ((energy bars, protein bars, שחוסר הסיבים שבהם מאפשר לסוכרים שבהם להעמיס על הכבד ולגרום לנזק ברקמות ובמוח.

מזונות עמילניים כמו תפוחי אדמה וקמח לבן משתנים באופן משמעותי לרעה מבחינת האינדקס הגליקמי כשהם נחשפים לחום רב (אפיה, טיגון ואפילו בישול במים). כלומר חייבים להסתכל לא רק על המרכיבים במזון אלא גם על דרך הכנתו, שהיא לפעמים הגורם הראשי לעליה חדה ברמת הגלוקוזה בדם ולחוסר היציבות בגלוקוזה זמינה למוח, המשפיע על תפקודו.
למרות שהסוכר הלבן והעמילנים המנופים המעובדים והמבושלים רעילים לגוף ולמוח, חשוב יותר להימנע מממתיקים מלאכותיים שהם זרים לחלוטין לגופנו, כמו אספרטיים שהוא רעל מוחי הגורם לניוון עצבי כולל פגיעה ברשתית העין, כפי שהזכרנו קודם.

 

---

 

מה דעתך על מזון חומצי או בסיסי.

 

תשובתו של ד״ר תל-אורן:

יש לי הרצאה של שעתיים על הנושא של המזון והשפעתו על חומציות ברקמות. ההרצאה מתמקדת בביוכימיה של חומציות או בסיסיות (pH) ואיך היא משפיעה על הגוף. יש מזונות שגורמים לחומציות בגוף, יש מזונות שממעיטים בחומציות הזאת. למעשה, אין מזונות בטבע שגורמים לבסיסיות. בהרצאה הזו אני שובר מיתוסים ואמונות בנושא המזון החומצי והבסיסי, ולשם כך נחוץ לנו הרבה זמן שאין לנו כעת.

 

---

 

מה ממליצים רופאים פונקציונאליים מבחינת דיאטה.

 

תשובתו של ד״ר תל-אורן:

הרפואה הפונקציונאלית היא מכלול שמתבסס על מדע. אבחון הוא חלק חשוב מהתהליך לא פחות מהטיפול בסימפטומים, מכיוון שהוא מאפשר התייחסות לתהליכים המביאים בהדרגה להתפתחות החולי. אפילו בטיפול הוליסטי ותזונתי לפעמים מטפלים רק בסימפטומים ומתעלמים מהגורמים. הרפואה הפונקציונאלית לא אומרת רק לאכול כך או כך. היא אומרת - יש מכלול. צריך להסתכל על כל ההיבטים. יש מזונות שמתאימים יותר לפיזיולוגיה הטבעית שלנו. ההתאמה הזאת אינה מוגדרת על סמך על הרפואה הפונקציונאלית, ולא סמך על מעשה ידי אדם, אלא על סמך האבולוציה האנושית - ההתפתחות שלנו במשך עשרות אלפי ומיליוני שנים בטבע, עוד לפני עידן החקלאות. על סמך אותה אבולוציה, שבה נחשפנו לכל יסודות הבריאה, ממנה ינקנו את חומרי המזון שאפשרו את קיומנו, ישנה תזונה המיועדת לבני האדם, והיא גם התזונה שמשפיעה לטובה ומונעת מחלות, כולל מחלות מוח.

מה מלמדים בכל מיני בתי ספר התומכים בגישה הפונקציונאלית? אין לכך תשובה חד משמעית, כי כל מורה מלמד באופן קצת שונה, בין היתר על סמך האמונה שלו או שלה. בין היתר על סמך מה שההורים שלו או שלה האכילו אותו או אותה. ובגדול - מה זו תזונה הוליסטית? לאכול יותר לפי הטבע. אבל התפריטים והמרשמים ומרכיבי המזון המומלצים משתנים מספר לספר ולכן כדאי שתחשבו בעצמכם ולא תקבלו כל דבר כתורה מסיני, לא חשוב מאיפה זה בא. אם זה מעשה ידי אדם - כבדהו וחשדהו. אם זה מייצג את החשיבה של הטבע ואת החשיבה המדעית-ביוכימית-פיזיולוגית - ולא רק איזו שהיא אסכולה של קבוצה מסוימת או שיטה הנקראת על שם מומחה מסוים - אז כדאי לקחת את זה יותר ברצינות.

 

---

 

מצד אחד אומרים שחשוב לקרוא, להשתמש במוח, ומצד שני אומרים שכשיש יותר מדי מחשבות וחושבים יותר מדי זה גורם לרדיקלים חופשיים שעלולים להזיק. רציתי לדעת מה היחס שעליו אתה ממליץ.

 

תשובתו של ד״ר תל-אורן:

היה נחמד לא לחשוב יותר מדי. מאד נחמד, ואני ממליץ להמעיט בחשיבה. אבל כל אחד מאיתנו במצב אחר. אי אפשר לקבוע כללים שרירותיים. לחלק מאיתנו יש תפקיד יותר חשוב מלאחרים, ולחלק מאיתנו יש תפקיד חשוב אבל שצורך פחות חשיבה. לכל אחד מאיתנו מתאים משהו אחר. יש כאלו מאיתנו שניזונים מפעילות שיש בה מתח מסוים, שמרגישים טוב עם מתח נפשי מסוים, ויש כאלה שצריכים כל הזמן רגיעה כדי להימנע מפורענות. יש בינינו הבדלים מסוימים שקשורים גם ביכולת ההורמונאלית, בהפרשות של הורמוני סטרס, וכל אדם גם משתנה מפעם לפעם בהתאם לאיזון ההורמונים שלו ואיזון מערכת העיכול שלו ומערכת החיסון שלו. לכן אין חוקים שרירותיים. כולנו צריכים לחשוב מתי שהוא. אנחנו לא חיים כתלושים מהסביבה. היה נחמד מאד אם היינו יכולים לקטוף בננות בג'ונגל מבוקר ועד ערב, אבל זה לא הולך כיום. צריכים לעבוד עם נתונים ועם מידע, ועם מכשור וצריך לחשוב יותר, אין לנו ברירה. אבל צריך גם למצוא זמן למנוחה ורגיעה, ולעשות מדי פעם תשבצים בשביל כיף, ולעשות פעילות אחרת, אפילו פעילות מוחית שהיא לא מתוך סטרס אלא מתוך כיף.

 

---

 

אתה יכול להרחיב לגבי כולסטרול

 

תשובתו של ד״ר תל-אורן:

במקום להיכנס להרצאה שלמה על כולסטרול ומחלות כלי דם ולב אני אומר - קודם כל שינוי תפיסה. אנחנו אמרנו שהכולסטרול הוא סמן ולא מחלה. מי ששטף לנו את המוח זו תעשיית התרופות שרצתה למכור לנו סטטינים, והפכו את הכולסטרול למחלה. הוא אף פעם לא היה מחלה. הוא מוצר חיוני שהגוף מייצר בכבד.
כל סוגי הכולסטרול הם חיוניים, כולל ה- HDL, VDL, LDL ואחרים. הגוף מייצר את כולם מסיבות חשובות שלא נרחיב עליהן כרגע. למי שאין מספיק כולסטרול, אפילוLDL שחברות התרופות קוראות לו כולסטרול "רע" - יש בעיות מוחיות גם כן, כי הכולסטרול הוא חיוני לבניית מעטפות תאי העצב. הגוף מייצר אותו מסיבות חשובות יותר. החשיבה המדעית אומרת שאסור להילחם בכבד ולהרעיל אותו ולחשוב על הכולסטרול כעל מחלה, תוך התעלמות מהבעיות שגורמות לדלקת ולפגיעה בכלי הדם. שם המחלות הקרדיו וסקולריות (של כלי הדם והלב) מתחילות. הדלקת היא הבעיה, לא הכולסטרול. כמו כן יש למנוע מהכולסטרול הרגיש יותר (LDL) לעבור תהליך של חמצון, כי כשהוא מתחמצן הוא עלול להיות בעייתי. כשלוקחים תוספים של אנטי אוקסידנטים (כמו ויטמין E טבעי) ומטפלים בדלקתיות בכלי הדם, לא צריך לדאוג כל הזמן לגבי כולסטרול. וודאי לא אנשים רבים שלוקחים סטטינים, כשרמת הכולסטרול שלהם פחותה מ - 280, והרופא או הקרדיולוג ממשיך לתת להם סטטינים גם כשהם מגיעים ל- 180, זהו פשע רפואי שמתעלם מהביוכימיה והולך לפי קריטריונים סטנדרטיים המצדיקים מכירת תרופות בסך של טריליונים של דולרים, לנתח גדול מהאוכלוסייה ועל חשבון בריאותה. מי שמתעקש להתייחס אל הכולסטרול כאל מחלה - יש דרכים טבעיות להוריד את רמתו: קודם כל דיאטה, האכילה הנכונה; שנית - יש שמן האומגה 3 מהמרווה המרושתת, שהוא גם מוריד את ה - LDL ומעלה את ה-HDL באופן משמעותית ביותר; דרך שלישית, יש קואנזים - Q10 החיוני לתפקוד שריר הלב אבל למרבה האירוניה הוא מורעל ומפסיק לתפקד בעטיים של הסטטינים. כמו כן יש פוליקוסנולים מקנה הסוכר, יש סטרולים צמחיים ועוד חומרים מאזני כולסטרול ושומנים בדם. יותר חשוב לתמוך בכבד, לנטרל את הרעלים שבו, להוריד את הדלקתיות והגורמים לה, וכך הכבד אינו נדרש לייצר עודף כולסטרול. אם הייצור של כולסטרול גבוה מבחינה גנטית - זה לא נורא, כל עוד יש לכם מספיק אנטי אוקסידנטים ברמה המונעת מה - LDL להתחמצן. הנושא הקרדיו-וסקולרי הוא הרצאה שלמה לפעם אחרת.

 

---

 

מה דעתך על טיפול בתא לחץ.

 

תשובתו של ד״ר תל-אורן:

טיפול בתא לחץ, המעלה את רמת החמצן בגוף, הוא אחד הטיפולים המוכחים שאני ממליץ עליהם לאנשים שיש להם פגיעה או נזק מוחי תפקודי או ניוון מוחי, אבל יש דרכים יותר זולות ופשוטות להעלות את רמת החמצן ברקמות, כמו ה - EWOT - טיפול חמצן מרוכז תוך כדי תרגול פיזי. שלהבדיל מטיפול בתא לחץ אין לה תופעות לוואי, אנו צריכים מכשיר המרכז חמצן לרמה של 95% שלידו יש לדוגמה מכשיר הליכה, ואז אפשר לבצע פעילות פיזית כחצי שעה בזמן שנושמים את החמצן דרך האף.

 

---

 

מהי ההשפעה של פיברומיאלגיה על המוח?

 

תשובתו של ד״ר תל-אורן:

לפיברומיאלגיה כשלעצמה אין השפעה על המוח, כי היא עצמה אינה מחלה. פיברומיאלגיה הוא שם חסר תוכן שנתנו אחרי שהתכחשו לקיומה של המחלה במשך 15 שנים, ואמרו לאנשים שסבלו ממנה שזה הכל בראש, ובסוף אמרו להם - יש לכם פיברומיאלגיה, מצאנו לזה שם. עכשיו אפשר לתת לכם תרופות נגד כאבים ודלקות בלי להתעמק בגורמים. פיברומיאלגיה היא פשוט מצב של חוסר אנרגיה בתאי השריר. בדיוק כמו שיש חוסר תפקוד בשרירים, יש חוסר תפקוד במוח. בשניהם יש בעיות במיטוכונדריות, בייצור אנרגיה, רדיקלים חפשיים ו - NO/ONOO, כמו שהזכרנו קודם. כלומר, אותו גורם מוביל לשניהם. הפיברומיאלגיה לא משפיעה על המוח. שניהם נגזרים או נגזרות של אותו מצב. הם חלק מאותו תהליך, מאותו ספקטרום. הטיפול נעשה לא בהתאם לסימפטומים ולא בהתאם לשם שהוא רק שם סימפטומטי, אלא בהתאם לממצאים הנכונים לכל אדם, בשילוב עם תזונה נכונה, אכילה נכונה ופתרון כולל לנושא של ה - NO/ONOO.

 

---

 

זה טיפול שאפשר למצוא במרפאה שלך?

 

תשובתו של ד״ר תל-אורן:

כן. משנים את התזונה, מתעמלים עם חמצן מרוכז (EWOT) ובמכשירי אינפרא אדום שונים, עושים טיהור רעלים, לומדים להימנע מסטרס, מתקנים את מעגל הקסמים של ה- NO/ONOO ולאחר מכן מעלים את רמת הגלוטטיון, לוקחים מוצרים לשיפור ייצור האנרגיה במיטוכונדריות ואנטיאוקסידנטים כדי להוריד את רמת הרדיקלים החופשיים, ויטמין C, ויטמין E, N-Acetyl-Cysteine, Co-Q10 , NADH, Acetyl-L-Carnitine וכו'.

 

---

 

איך אפשר לקבל אומגה 3, לא כתוסף ממרווה מרושתת, אלא בתזונה.

 

תשובתו של ד״ר תל-אורן:

בתזונה מקבלים ALA מאגוזי מלך, זרעים, ואגוזים אחרים. בדגים יש גם כמות מסוימת אבל זה בא עם רעלים. בכל העלים הירוקים וגם באצות - יש כמות קטנה של אומגה 3. מה שחשוב הוא מהי יתר הדיאטה של האדם. יש הרבה אנשים במצב דלקתי. אולי כדאי שהם יתחילו בעצירה של הדלקת ע"י נטילת תוספות של אומגה 3 וירגישו יותר טוב. ואז יוכלו להוריד את המינון, ואולי להסתמך בעתיד על הדיאטה בלבד. אבל עד שמגיעים למצב הזה אנחנו במעגל קסמים דלקתי מתמיד. חייבים לעצור אותו. יש אנשים שרוצים לעצור אותו רק עם אכילה נכונה - הם משפרים את הדיאטה, הם מרגישים יותר טוב, אבל עדיין לא נפטרים מהבעיה, כי עדיין יש להם דלקת. הם לא הצליחו להיפטר לחלוטין מההשפעות של החיים שהיו להם פעם - מהחומצה הארכידונית, העודף באומגה 6, המחסור היחסי באומגה 3, בעיות אחרות של חילוף חומרים, של אנזימים, ושל רעלים, ולכן הם צריכים עזרה כדי לעצור את גלגל הקסמים הענק. קשה לעצור אותו ברגע שהוא התחיל להסתובב. צריך לעצור אותו בכוח עד שהוא נעצר בחריקה. ואז, אם יש מספיק כוח להתחיל לסובב אותו חזרה - מצוין. הדיאטה כשלעצמה לא תמיד מספיקה. לפעמים צריך עזרה לתקופה מסוימת. אנחנו מנסים להמיר תהליך של שנים! זה לא קורה בן יום.

 

---

 

על פי הרפואה הפונקציונאלית, ניתן לטפל בנושא של סוכרת, נטייה לסוכרת?

 

תשובתו של ד״ר תל-אורן:

כמובן, במקום לרדוף אחרי הסימפטומים מטפלים בגורמים. סוכרת מבוגרים ובמיוחד נטייה לסוכרת הם מצבים פשוטים ביותר לטיפול מוצלח, בעזרת תזונה ותוספי מזון המשפרים את חילוף החומרים הסוכריים בגוף ותפקוד ההורמונים הקשורים בכך. לגבי 99 אחוז מהאנשים שיש להם סוכרת מבוגרים ובמיוחד נטייה לסוכרת, תוך זמן קצר יחסית לא תהיה להם סוכרת יותר.