אם זה רק בראש שלך, למה הגוף שלך כואב?

תסמונת גופנית פונקציונאלית

הפרעות אלה כוללות מחלות כמו פיברומיאלגיה, תסמונת המעי הרגיז, כאבי ראש, בעיות במפרק הלסתי-רקתי (TMJ), דלקת בין-רקמתית של שלפוחית השתן, תסמונת קדם-וסתית (PMS), כאב כרוני באגן, כאב גב כרוני, ורגישות יתר למזון/כימיקלים. הפרעות אלה נפוצות בכל העולם ובמיוחד במדינות המתועשות, שבהן רמות המתח נוטות להיות גבוהות.

בעבר נהגו להשתמש במונח "הפרעה פונקציונאלית" כדי לציין בעיה פסיכוסומאטית - בעיה שקיימת רק בראשו של מישהו.  הרבה מזה השתנה בשנות ה-90 המוקדמות בעקבות עבודתו של ד"ר ג'פרי בלנד, המייסד והמדען הראשי במכון לרפואה פונקציונאלית שבגיג הארבור, וושינגטון.

רפואה פונקציונאלית (רפואה תפקודית, אמריקאית ומדעית) היא תחום מחקר חדש יחסית (כעשרים שנה), המבקש להגדיר כיצד התחומים השונים של חייו של אדם, כגון סביבתו הפיזית, ההיסטוריה הרפואית שלו, סביבתו הרגשית ואורח חייו, יחד עם הגנטיקה שלו - מובילים לתוצאות בריאותיות מסוימות.  בלנד וחוקרים אחרים סבורים שלמרות שלכאורה, רבות מההפרעות הנ"ל שונות מאוד זו מזו מבחינת הסימפטומים - נראה שלכולן מספר מסלולי היווצרות משותפים.

נקודת המוצא היא מתח

נקודת המוצא להפרעות אלה יכולה להיות מתח/דחק (stress) כרוני; בעוד שגורמי דחק מסוימים עשויים לעזור לנו להתקיים ולהצליח, הרי שגורמי דחק הנראים לנו מתמשכים, קשים ולא רצויים - מובילים לשינויים בלתי בריאים במערכת החיסון שלנו ובמערכות-גוף אחרות.  חלק ניכר מהסטרס שלנו יכול להיות נפשי או רגשי בטבעו, אולם קיימים גורמים רבים אחרים אשר יוצרים דחק בגוף, ובכללם דלקתיות, מזון לא בריא, חוסרים תזונתיים, מנוחה בלתי מספקת, ורעלים סביבתיים.

ממצאים מן הזמן האחרון מצביעים על כך שגורמי דחק, הן סביבתיים והן פסיכולוגיים, עלולים לשנות את אופן הביטוי של הגנים בתוך התאים - מיום ליום. שינויים אלה עלולים להוביל לשינויים בסימפטומים גופניים ובתחושת הרווחה האישית (well being). ד"ר בלנד מעלה את הסברה שתסמונות של כאבים פונקציונאליים כמו פיברומיאלגיה ותסמונת המעי הרגיז - מתחילות ככל הנראה בגורמי דחק שונים, אשר משנים את אופן הביטוי של הדנ"א ומובילים לסימפטומים גופניים. בהתבסס על האמור לעיל, כאשר אדם סובל מסימפטומים גופניים כרוניים - בדיקה של כל גורמי הדחק (סטרסורים) שלו עשויה להיות המפתח להחלמה.

גנים, רפואת העתיד ומחלות פונקציונאליות

פרויקט הגנום האנושי שמיפה את כל הרצף של הדנ"א האנושי, יתחיל לסייע לנו בהבנת המבנה הגנטי האישי והצרכים האישיים הדרושים לבריאותו של הפרט. ד"ר מיכאל פנך מאוסטרליה אף סבור, שבסופו של דבר נגיע ל"הקצבה תזונתית מומלצת" המותאמת באופן אישי לכל אדם ומבוססת על המבנה הגנטי האישי, וכוללת גם את ההתאמות הדרושות להגנה על הדנ"א בזמנים של יתר דחק (undue stress). הגנה זו עשויה להוביל לייצוב של הדנ"א, ובעקבות זאת להפחתה בסיכון ללקות במחלות פונקציונאליות כמו פיברומיאלגיה, ובמחלות אחרות כגון סרטן ומחלות לב. ידיעה של מבנה הדנ"א האישי של אדם תאפשר לנו גם להתמקד בטיפולים רפואיים ספציפיים, כמו תרופות נגד דיכאון או יתר לחץ דם.

אנו סבורות כי רפואת העתיד תגשר בין הידע על המיקרו-סביבה של הדנ"א שלנו - לבין החכמה ויכולת הריפוי העצמי של גוף האדם ורוח האדם,  ותיצור סימפוניה של משאבים אשר יובילו כל אחד מאיתנו באופן אישי לבריאות האופטימאלית ולרווחה האישית שכולנו מבקשים.

הערת ד"ר תל-אורן למאמר

כבר עכשיו אנו נמצאים ב'תקופת העתיד' עליה מדבר המאמר, כולל המלצות המותאמות באופן אישי לכל אדם ומבוססות על המבנה הגנטי האישי, וכוללות גם את ההתאמות הדרושות להגנה על הדנ"א בזמנים של יתר דחק (ראה: גנטיקה פונקציונאלית ובדיקות גנטיות).

מעבר לכך, מספר בדיקות מעבדה פונקציונאליות הקיימות מזה 15 שנה לפחות, מתמקדות במצבו הפיזיולוגי והביוכימי הנוכחי של הפציינט. באמצעות אבחון הרגישויות הגנטיות שעלולות לבוא לידי ביטוי בתנאי דחק ("stress"), ואבחון החריגות העכשוויות ממצב הבריאות האופטימאלי - ניתן לבנות תוכנית טיפולית כוללת המבוססת על ביטויין הממשי של הרגישויות הגנטיות של הפציינט. בדרך זו, אנו מטפלים במצבו הקליני הנוכחי של הפציינט, ולא רק באפשרויות הקליניות הפוטנציאליות שלו.

מצבי מחלה ניווניים או כרוניים רבים נגרמים ע"י שילובים שונים של טריגרים ומעודדי מחלות, כגון חוסרים תזונתיים, הצטברות רעלים, חשיפה לאלרגנים ולגורמי דלקת במזון ובאוויר, לחצים רגשיים, חוסר איזון מטבולי, והפרעות עיכול (המובילות לספיגה לקויה של חומרי מזון ולספיגת תרכובות רעילות, כמו בתסמונת הנפוצה של המעי הדליף).

בנוסף לאיתור הגורמים הגנטיים הבסיסיים, עלינו לאתר את הטריגרים ומעודדי המחלה הללו שכבר באו לידי ביטוי מעבדתי, כדי לפעול לקראת מניעה יעילה של התקדמות המחלה (גם כשאין סימפטומים משמעותיים). עצירת התקדמות המחלה היא מטרה נוספת של הרפואה הפונקציונאלית, מעבר למטרה של הפחתת הסבל המתלווה למצבי מחלה מתקדמים. רפואה פונקציונאלית מקיפה יותר נעזרת בכל בדיקות המעבדה הפונקציונאליות הנחוצות להשגת שתי מטרות אלה.

רופאים פונקציונאלים ייעזרו גם בבדיקות סריקה חדשניות ומדויקות הכרוכות בפחות סיכונים מהבדיקות המקובלות, לצורך גילוי יותר מוקדם של התפתחות מחלה. לדוגמה: בדיקת ה- AMAS - בדיקת דם מדויקת מאוד המשמשת כסמן (marker) לגילוי מוקדם של נוכחות סרטן מכל סוג שהוא, ומעידה על פעילות חיסונית אנטי-סרטנית בגוף; בדיקת הצואה M2PK - מאתרת את סרטן המעי הגס וסרטן פי הטבעת, והיא בדיקת סריקה נוחה ויעילה יותר מקולונוסקופיה. כאשר הממצאים בבדיקות סריקה אלה מורים על תשובה חיובית (כלומר על הימצאות סרטן) - מתאפשרת התערבות מוקדמת באמצעות טיפולים נוגדי-דחק (anti-stress) כנגד גורמי המחלות שהוזכרו לעיל. לעיתים קרובות יכולים טיפולים כאלה לעצור ואף להפוך את התקדמות התהליך הסרטני (בבדיקה נוספת מתקבלת תשובה שלילית, כלומר אין סרטן) - בעיקר כאשר הסרטן התגלה בשלב מוקדם. טיפולים אלה יכולים  אף למנוע הישנות של הסרטן, כפי שנמצא במעקב ע"י אותן בדיקות סריקה.

ניתן ליישם את אותה גישה טיפולית ("anti-stress") לגבי כל ההפרעות הכרוניות והניווניות, מאחר שכולן מופעלות על ידי אותם טריגרים, קשורות לרגישויות גנטיות דומות, ולכולן משותפות בעיות דומות -  בתזונה, עיכול, חילוף החומרים, הורמונים, דלקתיות, לחצים רגשיים, וכימיקלים - המופיעות בצירופים שונים ומובילות לתמונה קלינית ייחודית לכל פציינט.

כיום, בשל הרמה הגבוהה של גורמי-דחק (stressors) סביבתיים, רגשיים, ותזונתיים בחברה המתועשת המודרנית שלנו, למעשה כל אדם מבוגר (וכמעט כל ילד!) מושפע ונפגע מגורמי-דחק אלה. עובדה זו מצדיקה אבחון פונקציונאלי כולל וטיפול יסודי, כמעט לכל אדם שנחשף לחיינו ה"מודרניים".